פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רוב גדול בציבור: סיכוי נמוך ליוזמת המו"מ של קרי

      מדד השלום, יולי 2013: הישראלים לא משליכים יהבם על חידוש השיחות, ולא חושבים שנדרשת התגמשות; שביעות הרצון מהממשלה נמצאת בשפל; ומה חושב הציבור על נפילת מורסי?

      רוב גדול של הציבור הישראלי סקפטי לגבי סיכויי החייאת תהליך השלום במסגרת מאמציו של ג'ון קרי - כך עולה מסקר "מדד השלום" החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתפרסם ערב שובו של שר החוץ האמריקאי לסבב שיחות נוסף בישראל וברשות הפלסטינית. לפי הסקר הטלפוני, שנערך על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 1-3 ביולי, 71% מהציבור היהודי בישראל מצוי בדעה כי הסיכוי שמאמציו של קרי יישאו פרי הינו נמוך מאוד או די נמוך. עוד עולה כי הציבור הערבי סבור בדיוק אותו הדבר - 72% מעריכים כי סיכויי השליחות הם די או מאוד נמוכים. הסקר נערך בקרב 601 מרואיינים המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת, בשפות עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה המרבית היא 4.5% ברמת ביטחון של 95%.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של ארה"ב ג'ון קרי נפגשו בירושלים, יוני 2013 (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      קרי עם נתניהו בירושלים, בתחילת החודש (צילום: לע"מ)

      מה צריכה ישראל לעשות כדי לאפשר את השיבה לשולחן הדיונים? בין אם משום שהוא מעריך את סיכויי השליחות כנמוכים ובין אם משום שאין לו עניין בחזרה למו"מ, הרוב בציבור היהודי (58%) אינו חושב שישראל צריכה לגלות יותר גמישות כדי להקל על חידוש השיחות. הציבור הערבי מחזיק בדעה הפוכה: כאן רוב חד-משמעי של 90.5% מהמרואיינים הסכימו מאוד או די הסכימו כי על ישראל להתגמש כדי לסייע בחזרה לשולחן הדיונים.

      מי רוצה ומי אינו רוצה בחידוש השיחות? גם כאן הדעה בציבור היהודי ובציבור הערבי הפוכה בתכלית. בציבור היהודי הדעה הרווחת (67%) היא כי הרשות הפלסטינית אינה רוצה באמת לחזור למו"מ לשלום. לעומת זאת, הרוב (57%) סבורים שממשלת ישראל כן מעוניינת בחידושו. בציבור הערבי, לעומת זאת, 86% העריכו כי הרשות הפלסטינית מעוניינת באופן אמיתי לחזור לשולחן הדיונים. באשר לממשלת ישראל, הרי 51% מהם סבורים כי היא באמת מעוניינת בחידוש המשא ומתן, לעומת 41% הסבורים שאינה מעוניינת בכך באמת.

      הצלבה בין תפיסת הציבור היהודי את כנות הרצון של הרשות הפלסטינית לחזור למשא ומתן לבין השאלה האם ישראל צריכה או לא צריכה לגלות יותר גמישות, מראה שלהערכת הכוונות של הפלסטינים השפעה ניכרת על העמדות ביחס לצורך בהגמשה: 68% מבין אלו שחושבים שהפלסטינים רוצים באמת לחזור למשא ומתן מצויים בדעה שישראל צריכה לגלות יתר גמישות, שעה שבין מי שסבורים שהפלסטינים אינם כנים בכוונותיהם, רק 24% תומכים בדעה זו.

      נתניהו צריך לפרוש מהליכוד?

      למי חשוב יותר לחדש את המגעים? בציבור היהודי העמדה השכיחה (39%) היא שחידוש המגעים חשוב לשני הצדדים במידה שווה, אבל רבים יותר הם בדעה שחידוש המו"מ חשוב יותר לישראל (30%) מאשר לפלסטינים (16%). 12% סבורים כי חידוש השיחות אינו חשוב לאף צד. התמונה בציבור הערבי שונה: רוב ברור, 59% סבורים כי חידוש השיחות חשוב באותה מידה לשני הצדדים, 27.5% שהוא חשוב יותר לישראל ורק 11% סבורים כי החזרה לשולחן חשובה יותר לפלסטינים. כלומר, גם היהודים וגם הערבים בדעה שחידוש המשא ומתן חשוב יותר לישראל.

      על רקע ההתנגדות המסתמנת בליכוד ובממשלה לפתרון שתי המדינות, שבאה לידי ביטוי בדבריהם של כמה שרים בשבועות האחרונים, שאלנו: "להערכתך, האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליח או לא יצליח לשכנע את הליכוד לתמוך בהסכם על בסיס שתי המדינות?". התשובות מלמדות שהציבור היהודי חלוק כמעט שווה בשווה בין מי שמעריכים כי הוא לא יצליח (45%) ומי שסבורים שהוא יצליח (42%).

      אריאל שרון מוקף מאבטחים בזמן כנס בחירות בחולון - פברואר 2001 (GettyImages)
      האם נתניהו יילך בדרכו? אריאל שרון (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      המשכנו ושאלנו מה על נתניהו לעשות אם הרוב בליכוד יהיו נגד הסכם, על בסיס נוסחה זו: להישאר בליכוד או לפרוש מהמפלגה, כפי שעשה בשעתו אריאל שרון כשבליכוד התנגדו להתנתקות החד-צדדית. התפלגות התשובות לשאלה זו פחות מאוזנת: 50% בציבור היהודי חושבים או בטוחים כי על נתניהו להישאר במפלגה, לעומת כשליש (34%) המחזיקים בדעה שבמקרה כזה יהיה עליו לפרוש ממפלגתו. חלוקה חדה הרבה יותר התקבלת לשאלה האם במקרה שבליכוד יתנגדו להסכם על בסיס שתי מדינות, נתניהו אכן יפרוש או לא יפרוש: רוב ברור (75%) מאמינים שהוא לא יפרוש.

      בציבור הערבי הדעה השכיחה (48%) היא כי נתניהו לא יצליח לשכנע את הליכוד לתמוך בפתרון שתי המדינות כשרק 35% מעריכים כי הוא יצליח במשימה זו. התפלגות דעות דומה, אך הפוכה לזו של הציבור היהודי, נמצאה בשאלה האם במקרה שלא יצליח נתניהו צריך או שאינו צריך לפרוש מהליכוד - 49% סברו שהוא צריך לפרוש, שעה ש-30% חשבו שעליו להישאר במפלגה. ואולם, בשאלה מה יעשה נתניהו במצב שבו עמדתו בזכות פתרון שתי המדינות תידחה על ידי מפלגתו, הערכת הציבור הערבי דומה ביותר לזו של הערכת הציבור היהודי: רוב ברור (65%) מעריכים שהוא יישאר בליכוד ורק 17% חושבים שהוא יעזוב את מפלגתו.

      71% לא מרוצים מהממשלה

      לשאלה "באיזו מידה אתה מרוצה או לא מרוצה מתפקודה של הממשלה החדשה שקמה לאחר בחירות 2013 לאור התפקוד שלה עד כה?", ענו 71% בציבור היהודי שהם כלל לא מרוצים (37.2%) או לא כל כך מרוצים (33.5%), שעה שכרבע בלבד ענו שהם די מרוצים (21%) או מאוד מרוצים (4%). בציבור הערבי שיעור המרוצים עמד על 35.5%, שיעור הלא מרוצים על 47% ואילו 17.5% לא ידעו.

      בסקר שנערך ערב ההפיכה במצרים ועל רקע ההפגנות הגדולות נגד שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי, שאלנו האם מבחינת ישראל רצוי יותר ששלטונו של מורסי, שנבחר בבחירות דמוקרטית, ייפול - או מוטב שהוא יישאר בשלטון. נראה שהציבור היהודי לא הקדיש לנושא מחשבה רבה, ובכל זאת, הרוח נטתה נגד ממשלו: 39.5% העדיפו שייפול, לעומת 23% שחשבו כי רצוי שיישאר בשלטון. 10% העריכו כי מבחינתה של ישראל לא משנה אם מורסי יישאר על כס השלטון או ייפול, ושיעור גבוה במיוחד (27%) לא ידעו. הנטייה להעדיף את הדחתו של מורסי עולה בקנה אחד עם העמדה שרווחה בציבור היהודי בישראל ערב ההדחה, כי היחסים בין ישראל ומצרים כלל לא או די לא ידידותיים (68%). ברוח דומה, רוב (61%) היו בדעה כי מאז הופל הנשיא חוסני מובארק לפני שנתיים, היחסים בין שתי המדינות השתנו לרעה.

      מבחינת ישראל, רצוי ששלטונו של מורסי ייפול או ייוותר על כנו?

      סקר מדד השלום יולי 2013: מבחינת ישראל, רצוי יותר ששלטונו של מורסי במצרים ייפול או מוטב שהוא יישאר בשלטון? (אתר רשמי , המכון הישראלי לדמוקרטיה)
      (אינפוגרפיקה: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

      בדומה לציבור היהודי, גם בציבור הערבי הדעה השכיחה היא כי מנקודת מבטה של ישראל, מוטב שמשטרו של מורסי ייפול (41%, לעומת 34% שענו כי עדיף לישראל שלא ייפול). לעומת זאת בשאלת טיב היחסים בין מצרים תחת שלטון מורסי לישראל, הציבור הערבי חלוק בדיוק באמצע בדעתו: 42% הגדירו את היחסים כידידותיים מאוד או די ידידותיים, ואילו 41% הגדירו אותם כדי לא או בכלל לא ידידותיים. שלא כמו היהודים, התשובה השכיחה בציבור הערבי לשאלה האם חל שינוי ביחסים מאז נפל מובארק היא שלא חל שינוי כלשהו (42%). עם זאת 33% סברו כי הם השתנו לרעה ורק 13% שהיחסים השתנו לטובה.

      מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער-יוכטמן מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

      לצפייה במדדי השלום הקודמים לחצו כאן

      המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק