חיפוש עבודה 2013: שכחו מדפדוף בין עשרות עמודים וירטואליים במנועי חיפוש שאולי ביניהם טמונה עבודת חלומותיכם בין מזכירת ערב למשרד רואי חשבון, למורה שלא בשרות המדינה - וקבלו את "דנה ונועה תעשו לי קריירה", עמוד הפייסבוק שמרכז עבורכם הצעות עבודה לבוגרי תחום מדעי הרוח והחברה.
מאחורי העמוד עומדות נועה אוחיון ודנה פאר, צעירות בשנות ה-20 לחייהן שזיהו צורך בקרב החברים והפכו אותו למותג כזה שאינו מונע מרצון בהשלמת הכנסה, אלא רק כ"מחווה של רצון טוב בראייה חברתית", להגדרתן. בחודשים המעטים מאז הוקם, הפך העמוד למרכיב קבוע ב"פיד" של רבים בפייסבוק, ותחנת חובה לכל מחפש עבודה. העמוד חצה מזמן את גבולות ה"עמוד בין חברים" והפך לתחנה קבועה ליותר מ-6,200 איש ויותר מ-10,000 מבקרים ארעיים בשבוע ללקוחות נלהבים בשירות חיפוש העבודה החינמי.
היוזמה לא כללה תכנית אסטרטגית או עסקית או רצון לעשות את "הדבר הבא", אלא רק שתי צעירות שפגישת עבודה אחת בנושא אחר לגמרי הניבה את "המקור לחיפוש עבודה טובה". ולא אל תקראו להן חברת השמה. בעמוד תמצאו מדי יום 10-20 הצעות עבודה, לרוב מיועדות לבוגרי תחום מדעי החברה והרוח, אך לא רק. לגולש אין צורך להתחייב לדבר, והוא יכול לבחור אם להיכנס עצמאית או לעשות לייק לעמוד. בתקופת חייו הקצרה, המסתכמת בשבעה חודשים, הפך העמוד ליעד מועדף לפרסום משרות עבור חברות ומעסיקים שונים, לאור קהל היעד האיכותי, לדבריהן, המגיע כולו בשיטת חבר מביא חבר או מפה לאוזן בלבד, ללא כל פעילות שיווקית.
אוחיון ופאר נפגשו לפני שנתיים במסגרת עבודתן בארגון החברתי "שגרירי רוטשילד מיסודה של קרן רוטשילד קיסריה", הפועל לפיתוח מנהיגות סטודנטים. כמו כל יוזמה גדולה, הכול התחיל בפגישת עבודה שגרתית, במקרה הזה בביתה של אוחיון. "סיפרתי לנועה שאני כל הזמן מקבלת במייל הצעות עבודה טובות, אבל תמיד מתקשה לזכור מי מהחברים מחפש עבודה באותה העת", מתארת פאר את אותו היום, ואוחיון ממשיכה את דבריה בטבעיות: "מיד הזדהיתי עם הדברים וטענתי שזה כמו שידוך, רק שאני מתקשה לערוך את 'המאצ'ינג' אז הייתי מסתפקת בהעברת המייל הלאה לא בהכרח ליעד, ואז דנה הציעה ליצור פלטפורמה ייעודית שתאפשר חיבורים כאלה".
ההתלהבות מהרעיון דחקה הצידה את העבודה ומיד פנו השתיים לבחינת פלטפורמות שונות. הרשת החברתית פייסבוק נבחרה, והשתיים החלו בבניית העמוד, בדגש על איתור תמונת פרופיל משותפת, מרכיב מהותי בתעודת הזהות הפייסבוקית - אחרי הכל, מדובר בצעירות שיקיות למדי. "התחלנו להתלהב מזה עוד יותר ככל שהתקדמנו. אספנו כמה משרות שהיו לנו באותו הרגע, העלנו ושלחנו הזמנה לכמה חברים", מתארת פאר. מדי יום הצטרפו לעמוד אנשים בודדים, אך במהרה למדו השתיים את כוחה של הוויראליות: "כל יום ראינו שנוספו עוד אנשים והתלהבנו", אומרת אוחיון. "היינו בהלם כשהגענו ל-200 לייקים והרשינו לעצמנו לחלום שיום יבוא ונגיע לאלף. מאותו יום הבחנו בצמיחה מטורפת וכשהגענו לאלף 'לייקים' הצמיחה הייתה באלפים. היום אנחנו עומדות על יותר מ-6,200 והצמיחה התמתנה, אבל חשוב לזכור שהעמוד פתוח גם למי שלא עושה לייק, כך שהחשיפה היא בעשרות אלפים מדי שבוע".
מה שלא עומד בסנדרטים - הן לא מקדמות
כמה אירועים הבהירו לשתיים את היקף החשיפה הגדול לו זכה העמוד בתקופה כה קצרה: באחד הימים הן קיבלו הצעת עבודה מאדם שפנה ל"דנה ונועה" כמעסיק. הפנייה הייתה פנייה רשמית סטנדרטית: "דנה ונועה שלום, אבקש לפרסם הצעת עבודה...". תוך זמן קצר הבינה אוחיון כי מדובר בדודה, שלא עשה את הקישור בין העמוד לאחייניתו. גם שיחת הטלפון מיד אחרי כן תפסה אותו בהלם, בשל העובדה שהיא האחראית למיזם.
אירוע נוסף גרם לשתיים להבין כי החשיפה חוצה מגזרים. "לפני שבועיים הייתי בחתונה בתקוע ודיברתי עם חברות ועם הרב, במקרה בנו של הרב פרומן ז"ל שנראה בדיוק כמו הסטראוטיפ - כיפה גדולה, פאות ארוכות, לבוש 'תקוע' כזה", מספרת אוחיון. "חברה משותפת סיפרה שהיא עדיין מחפשת עבודה, והוא מיד אמר לה 'יש עמוד מדהים של 'דנה ונועה', עם משרות מגניבות...'. לפני שהוא סיים את המשפט חברה שלי הצביעה עליי ואמרה 'זו נועה מדנה ונועה'. ידעתי שאנחנו פונות לקהל מגוון אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה", אומרת אוחיון.
הרעיון בבסיס העמוד היה ליצור מאגר הצעות עבודה שיפנה לקהל ייעודי שיוכל להימנע מהצעות עבודה בלתי ראויות או לא רלוונטיות, זאת על פי השקפתן האישית של השתיים. "צמחנו בעשייה בעולם החברתי ומכאן היזמות והרצון ליצור פלטפורמה עם ערכים שלנו שתאפשר שוויון במעמד חיפוש העבודה וההשתלבות בשוק התעסוקה" מסבירה פאר, "כחלק מהערכים האלה לא נפרסם משרות של עובדי קבלן, עבודות עם שכר לא הגיוני ועם הזמן פיתחנו מיומנות לזהות את הדברים האלו". היא מספרת לדוגמה על משרת מכירות בחברת קייטרינג שלא עברה את הסינון: "הסברתי לאותו אדם שמדובר במשרה פחות מוטה אקדמית - לא דורשת הכשרה של מוסדות השכלה גבוהה ופחות מקדמת אנשים בתחום בו רוצים להתקדם. ייתכן שהיא ראויה ומתגמלת, אך לא עומדת בסטנדרטים שאנחנו מקדמות. אנשים יכולים לחלוק על דעתנו אבל חשוב לנו המיקוד".
פאר ממהרת להדגיש כי איו כאן יומרנות או הצטדקות: "אנחנו לא 'הנדיב הידוע'" מבהירה. "נכון שזיהינו צורך אצל חברים כשהיה לנו עצוב לראות מצוקה של אנשים שהם לגמרי כמונו - בעלי תארים, עם ניסיון, מוכשרים ומסיבות שונות לא מוצאים עבודה. אז כרגע אנחנו נהנות מזה, מגירוי החוש היזמי, מהאינטראקציות המעניינות בממד המקצועי והאנושי ועד שיחדל להיות כזה - אנחנו כאן".
הדלק - מכתבי התודה
את העמוד מתפעלות השתיים בזמנן הפנוי, מעין הפוגה מהעבודה ומכל היתר. לדבריהן מדובר בסימביוזה מופלאה כשכל אחת עוברת על הודעות ומותירה לשנייה את ההודעות שהעדיפה שלא לטפל בהן כ"לא נקרא" והשנייה תבין ותטפל. כיום הן נמצאות במעמד שבו הן יכולות לברור בקפידה את המשרות שמפרסמות, ולאחרונה אף גילו כי מספר חברות ומעסיקים בחרו לפרסם אצלן בצורה בלעדית כשהבינו את היתרונות. "חברה שלנו פרסמה משרת הפקת תערוכות בבורסה ליהלומים", מתארת פאר. "מהר מאוד היא ביקשה שנוריד את המודעה כי קיבלה כ-200 קורות חיים איכותיים ביותר, ובזה כנראה כוחנו. אני מניחה שמעסיקים זיהו זאת ואף קיבלנו מספר הצעות לשיתוף פעולה מאכ"א בצה"ל, מאיגוד בימאי הקולנוע והטלוויזיה, מחברות כוח אדם, חברות מיון והשמה ועוד, אבל לכולן סירבנו בשלב זה. בינתיים אנחנו אנדרדוג, מה שנותן לנו פריבילגיה ומרחב תמרון ששומר על העמוד כמצליח".
הדלק במנוע של "דנה ונועה" הוא מכתבי התודה שהן מקבלות מאנשים שמצאו עבודה באמצעותן. "אנו מקבלות פידבקים מאנשים וגם ממעסיקים וזה מה שגורם להמשיך ולחשוב לאן אפשר להתפתח", אומרת אוחיון. ככל שהשתיים שוחות בתחום הן מאתרות צרכים שונים ופידבקים של קהל מחפשי העבודה ומרחיבות את המאגר בהתאם. "הפידבקים גורמים לנו לפתוח את הראש ולהציג ארסנל משרות גדול יותר", מסבירה פאר. "אם בעבר נמנעתי מפרסום משרות חלקיות, היום אני מבינה שיש קהל רחב, לרוב אימהות, שמעוניינות במשרות כאלו וכך גם לגבי עבודה במשמרות או עבודות אדמיניסטרציה שבעבר נמנעתי מהן, מודה שממניעים פופולאריים, אך היום אפרסם משרות כאלה שיכולות להוות דריסת רגל בחברה או משרות שיש בהן ערך מוסף".
על השאלה לאן מתקדמות מכאן, השתיים מהרהרות: "הפידבקים נותנים לנו גם כיוונים שונים אליהם אנחנו יכולות להתפתח", מעידה אוחיון. "אם מדובר בתחומים אפורים שאיש לא מטפל בהם, כמו לדוגמה עובדי מדינה בקונסוליות ושגרירויות ישראל בחו"ל. הציעו לנו להוות מטריה לאותן משרות ואנחנו בוחנות אפיקי התפתחות שונים כאלו. החלטנו שכשנגיע ל-10,000 לייקים נכנס פגישה עסקית ונחשבו אם איך ומה".