בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) את ערעורו של שלומי מזרחי, בן 35 מנס ציונה, שהורשע לפני כשנתיים במסגרת הסדר טיעון בהריגתו של חי בן שמעון במהלך קטטה שפרצה ברחובות, ונידון ל-15 שנות מאסר. "ענישה מחמירה לא תרתיע את חמום המוח הבא מלדקור אדם", כתב השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין בערעור, "מסופקני באשר לסיכויי הרתעת הרבים בכגון דא".
מזרחי הורשע בכך שבליל הדקירה התפתחה קטטה בין בן שמעון לבין שניים מחברי הילדות שלו. מזרחי ניסה להפריד בין הנצים, ולשם כך חיבק את בן שמעון, שבתגובה אמר לו: "אני אזיין אותך". מאוחר יותר הגיע מזרחי לבית שבו שהה בן שמעון, תפס אותו מאחור, שאל אותו "את מי תזיין?", ואז דקר אותו פעמיים בחזה ובבטן. בתחילה הואשם מזרחי ברצח, אולם במסגרת הסדר הטיעון הומר הסעיף להריגה.
האינטרס הציבורי מחייב תגובה חריפה
בתי משפט, בבואם לגזור את עונשם של נאשמים, נוטים להתחשב ב"אינטרס הציבורי" ובצורך להרתיע עבריינים עתידיים, ופעמים רבות זהו שיקול בהחמרת העונש. כמו כן, בית המשפט העליון התייחס פעמים רבות לנושא ה"סכינאות". כבר ב-1994 כתב השופט דאז מישאל חשין: "תת-תרבות הסכין... החלה לפשות במקומותינו בשנים האחרונות, ומספר האירועים בהם משמשת סכין לפתרונם של חילוקי דעות, כביכול, מתרבה והולך. דומה התופעה בעיני לחיידק שצנח אל כדור הארץ ממקומות רחוקים בחלל... מחובתם של בתי המשפט, כך דומה עליי, להעלות את תרומתם לחיסון האוכלוסייה מפני אותו חיידק רע שאנו ניגפים בפניו".
גם נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, התייחס לנושא עוד ב-2003, אז כתב כי תופעת הסכינאות "הפכה למה שמכונה 'מכת מדינה', ושומה על בתי המשפט לנקוט אמצעים חריפים בכדי לעקרה מהשורש, על ידי הטלת עונשי מאסר בפועל". השופטת אסתר חיות, שדנה בערעור על עונשו של נער שהרג נער אחר בדקירה, כתבה כי בתי המשפט "מצווים לתרום תרומתם לעקירת נגע האלימות והסכינאות שפשו בקרבנו". ואילו השופטת עדנה ארבל כתבה בעבר: "האינטרס הציבורי מחייב תגובה חריפה כלפי מי שמזלזל בחיי אדם, זלזול הבא לידי ביטוי בקלות בה מוצא עצמו אדם קורבן למעשי אלימות העלולים להתירו נכה ואף להביא למותו".
לדברים אלה הצטרף השופט העליון נועם סולברג, שכתב את פסק הדין בערעורו של מזרחי. "גדיעת חייו של המנוח מחייבת תגובה עונשית הולמת, למען יראו וייראו, המערער ואחרים שכמותו; על מנת לקבע בתודעתם כי חמת זעם של רגע יכולה להביא לתוצאה קטלנית נוראה, ולתולדה עונשית מעיקה ומדכאת", כתב. השופט רובינשטיין סבר כי העונש שהוטל על מזרחי ראוי, אולם בחר להתייחס גם לנושא ההרתעה, והביע ספק באשר לתועלת ההרתעתית של העונש. "האם חמום המוח הבא, במקום מן המקומות, יזכור בעת שתעלה חמתו, כי פלוני נדון במקרה דומה ל-15 שנה", תהה. עם זאת, הוא הוסיף: "אולי אולי יהיו סובביו שיאמרו לו, עצור, אתה עלול להידון למאסר ממושך".