פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדילמה של עלם: התחום האפור שבין שמירת סודיות לחובת הדיווח

      אנשי העמותה נמצאים בדילמה יומיומית בנוגע לדיווח למשטרה על עבירות של מטופלים. על פי עדויות, לא אחת הוחלט לא לדווח, והמטופלים המשיכו לבצע עבירות אלימות

      צעיר שטופל בעמותת עלם, עמותה המסייעת לנוער ולצעירים בסיכון, דיווח לאחד המתנדבים על עבירות שביצע. בעמותה בחרו לא לדווח על הדברים למשטרה, אך לאחר כמה חודשים הואשם הצעיר באונס של שלוש צעירות בחניון של דיזנגוף סנטר. מעדויות עולה כי אין זה המקרה היחיד שבו בחרה עלם לא לדווח למשטרה על עבירות שביצעו מטופליה, ובהמשך הם פגעו באנשים. החוק מגדיר מתי קיימת חובת דיווח, אך כמו בחיים, יש יותר מקרים שנופלים בשטח האפור ממקרים ברורים.

      במסגרת תפקידם, פוגשים אנשי עלם בני נוער וצעירים בסיכון על תקן יומיומי, ומשמשים להם אוזן קשבת. מצבים אלה מובילים לשיחות על עברם של הצעירים, הכולל לעתים עבירות פליליות. במצבים אלה, על עלם להחליט אם חלה חובת דיווח בהתאם להוראות החוק או אם להמשיך לעבוד עם הנער במטרה לשקמו.

      ולדימיר (ולאד) ספוז'ניקוב היה חסר בית שלקח חלק בפרויקט "מישהו לרוץ אתו" של העמותה – פרויקט טיפולי-שיקומי לחסרי בית בגילאי 18-26. באחד המפגשים, הוא סיפר לסטודנט בעלם על כמה עבירות שביצע באחרונה, בהן שידול לזנות וסחר בסמים. הסטודנט דיווח על כך למדריכה ולממונים עליו וביקש להעביר דיווח למשטרה, אך בעלם חשבו אחרת. "הסבירו לו שאין צורך לדווח למשטרה ושהצעיר יטופל בצורה שיקומית", סיפר גורם בעלם. כמה חודשים לאחר מכן פורסם כי ספוז'נקוב הואשם באונס של שלוש קטינות בדיזנגוף סנטר. "אותו סטודנט ראה את הדיווחים ולא ידע מה לעשות, הוא הרגיש רע וחסר אונים כשרצה לפעול בעניינו אך נבלם".

      הדיווח על עבירות עתידיות נדיר

      לא מדובר במקרה היחיד שבו ייתכן שניתן היה למנוע אירוע פלילי. באחד הימים הגיעה למרכז עלם צעירה שאיימה לפגוע באחיה. "מדובר בבחורה שדיברה בשפה אלימה וסיפרה שהרביצה לאמה לא פעם", העיד אותו גורם. "היא איימה שתשרוף את דירתו של אחיה כשהוא בפנים. דיברתי על זה עם אחד הסטודנטים במקום ועם כמה גורמים בעלם, והם טענו כי 'היא מוכרת ככזו'. זו הייתה תשובה תמוהה, ובהמשך היא אכן ניסתה לרצוח את אחיה בדקירה, אך הוא 'רק' נפצע".

      החוק בישראל מטיל חובת דיווח על חשד לפגיעה ולהתעללות בקטינים או בחסרי ישע על ידי האחראיים עליהם – בתוך המשפחה או במוסדות טיפוליים או חינוכיים . בנוסף, חלה חובת דיווח על עבירה שעתידה להתרחש, אך יש לציין כי שימוש בסעיף זה נדיר, בשל הקושי להוכיח ודאות לפגיעה ולנזק מידי לקורבן ברור.

      חשוב להדגיש שפעילותה של עלם מושתתת ברובה על האמון שנותנים בני הנוער והצעירים בעובדי העמותה ובמתנדביה. על העברת דיווח למשטרה להתבצע בשיקול דעת רב, תוך הבנה שהיא עלולה למנוע את שיתוף הפעולה מצד הצעירים, ובכך לפגוע בעבודת האיתור והשיקום שעלם עושה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      פעילותה של עלם מושתתת ברובה על האמון שנותנים בני הנוער והצעירים בעובדי העמותה ובמתנדביה (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      "אנשי טיפול שונים וארגונים נתקלים במצבים מורכבים מעין אלה, שבהם יש התנגשות בין אינטרסים שונים", הסבירה ד"ר טל ארזי, מרצה לחוק ולאתיקה במכללה האקדמית תל חי, וחוקרת בתחום הילד והנוער במכון מאיירס-ברוקדייל. "נכון שצנעת הפרט ופרטיות הן חלק מכבוד האדם, והתפישה היא שמידע שייך לאדם ואין לנו בעלות עליו. ונכון שאם יופר האמון לא נוכל לעזור להם, אך עדיין ערכים אלה ושיקול טיפולי אינם אבסולוטיים. אסור לאיש להבטיח חיסיון אבסולוטי, ויש ליידע בכך בתחילת הקשר הטיפולי".

      לדברי ארזי, רוב התרחישים משאירים טווח רחב לשיקול דעת. "במקרה הטוב השיקול מונחה על ידי נהלים והנחיות של הארגון ולא ניתן לביצוע בידי כל אדם", היא הסבירה. "בנוסף יש תבחינים, שבהם בודקים אם מדובר בדיווח לצורך מניעת פגיעה, מי מבקש את המידע, לאיזו מטרה מעבירים את המידע, ומה סוגו. על עבירות בדיעבד לא מדווחים, אך עבירה של שידול לזנות מהווה פגיעה מתמשכת באדם אחר, שיש לה פוטנציאל להמשך פגיעה. על כן, במקרה כזה מותר ויש לדווח". ארזי ציינה כי במקרים שבהם קיים איום קונקרטי וקורבן ברור, על המטפל להעריך אם האדם עלול לבצע את העברה, ובהתאם לכך לפעול. "מי שעובד עם בני נוער מכיר אנשים עם אישיות גבולית שמדברים ומדברים אך בעצם עושים מעין מבחן למטפל, בודקים את הגבולות ולא באמת יפגעו באיש, וגם את זה יש להכניס למערך השיקולים".

      עלם: "לא חלה חובת דיווח על עבירות בעבר"

      בעלם טוענים כי הם פועלים באופן מוקפד על פי כל החוקים והנהלים הקשורים לנוער ולצעירים. "על עלם או על כל גוף אחר, לא חלה חובת דיווח על עבירות שנעשו בעבר", נמסר מהעמותה. "במקרה הספציפי, מבדיקה עם הצוות ב'מישהו לרוץ אתו', מדובר בצעיר חסר בית, שהצוות ידע שהוא צורך סמים, אולם לא ידע על מעורבותו בשידול לזנות. כארגון שמטפל בנערים ובנערות רבים, אם היה ידוע לנו על כך היינו מאמתים זאת ומדווחים על כך".

      לקריאה נוספת:
      דוח: 30% מבני הנוער התנסו ב"סמי פיצוציות
      דוח עלם: הרשתות החברתיות מגבירות הסכנה לבני נוער
      עמותת עלם: "בישראל אלפי בני נוער העוסקים בזנות"