פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זינוק של 100% בתלונות של נשים ערביות על אלימות

      הנתון המעודד שהציגה המשטרה עומד בצילם של אירועי אלימות רבים נגד נשים ערביות ובדואיות בתקופה האחרונה. "יש שינוי מגמה", אמרו במשטרה, אך חוקרת סיפרה: "רבות שותקות"

      הנשים הבדואיות והערביות כבר לא שותקות: מנתונים שהוצגו אתמול (שלישי) בכנס אקדמי שדן בתופעת האלימות נגד נשים במגזר, נחשף כי חלה עלייה של כמעט 100% במספר התלונות שהוגשו על ידן: מ-73 תלונות נגד גברים אלימים במחצית הראשונה של 2012, ל-141 בתקופה המקבילה השנה.

      "הנתון הזה מצביע על שינוי המגמה בקרב הנשים במגזר, ממש שינוי בתפישת היחס כלפי גברים מכים", אמרה קצינת נפגעי עבירה, רב פקד מזל אסטרחן ממחוז דרום במשטרה - בכנס שהתקיים במכללת אחווה. מפקד המחוז, ניצב יורם הלוי, שנשא אף הוא דברים, אמר כי המשטרה מתכוונת להקים עוד ארבע תחנות ביישובי המגזר, שתפקידן יהיה בעיקר מתן שירותים לתושבים. במשטרה סבורים כי להגברת הנוכחות ביישובים יש השפעה ישירה על העלייה העצומה במספר הדיווחים על אלימות כלפי נשים.

      רצח האחיות בנגב: האם התלוננה כי האב עלול לפגוע בהן

      ילדות בדואיות בנגב בדרך חזרה מבית ספר (AP , אריאל שליט)
      יש צורך בחינוך נגד אלימות כבר מבית הספר. ילדות בדואית חוזרות מהלימודים (צילום: אריאל שליט)

      חרף הנתונים המעודדים, לדברי אחת החוקרות שהשתתפה בכנס, יש עדיין דרך ארוכה עד לשינוי תפיסתי מלא אצל נשות המגזר. "השתיקה נותרה בעיה קשה", הסבירה הדוקטורנטית רג'ה אלנבולסי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שעובדת גם באגף הרווחה בעיר רמלה.

      אחרי תקיפה: מה בעצם נשים ערביות רוצות?

      היא סיפרה על מקרה בו אישה, שהפכה לשפחה בידי בעלה וקרובי משפחתו, התלוננה רק אחרי תקופה. "בדרך אל אימוץ תרבות מערבית שבה הגישה לאלימות כלפי נשים היא מחמירה, ממשיכות הנשים במגזר לעבור מסלול ייסורים ארוך". לדבריה, נשים ערביות ובדואיות לא יודעות עדיין מה עליהן לעשות אחרי שהותקפו. "האוכלוסייה עדיין אינה מכירה את הכלים בהם ניתן לטפל נקודתית או מעגלית בבעיה. צריך לגשר על פערים משמעותיים, ששתיקת הקרבן היא אחד מהם".

      לטענת אלנבולסי, גם אחרי התלונה יש להתאים את הטיפול למותקפת. "אנחנו צריכים לשאול את השאלה מה בעצם נשים ערביות רוצות, כשהן נופלות קרבן לאלימות. איזה טיפול הן יכולות לקבל וגם בפני מי הן מוכנות לפתוח את הסיפור שלהן, עם מי הן מוכנות בכלל לדבר", אמרה.

      בהתבטאות פומבית נדירה, הסביר שופט בית הדין השרעי בבאר שבע, הקאדי דוקאן אלעטאונה כי אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאלימות הוא נישואים עם יותר מאישה אחת – שנפוץ במגזר. בנוסף, ציין כי מהלכים משפטיים רבים שנפתחו כלפי גברים, לא הגיעו לסופם. "גבר שאין לו יכולת כלכלית מתחתן עם אישה אחת - מביא ילדים, ואז הוא מתחתן עם עוד אחת ועוד אחת. יש ריבים בין הנשים והוא לא יכול לפרנס את הבית", אמר והוסיף: "פעם היו מקיימים מהלכים משפטיים כלפי גברים כאלה. היום כבר לא. יתרה מזאת, בבתי המשפט שוכבים עשרות תיקים שלא נוגעים בהם".

      נשים בדואיות בישוב קסר א-סיר (יח"צ , ניר יהב)
      אישה בדואית בנגב (צילום: ניר יהב)

      עלייא אלכאמלאת, מנהלת בית ספר תיכון בעיר הבדואית רהט, הבהירה כי יש צורך חמור בחינוך לכבוד ולמיגור האלימות והיא הסבירה כי להורים תפקיד משמעותי בכך. "אביו של תלמיד שהוכה בבית ספר אמר לו שאם מכים אותו, הוא צריך להרביץ בחזרה", סיפרה, "איזה כיוון נותנים כך לנער?", שאלה. יצוין כי הכנס התקיים ביוזמתה של קרן אברהם לשילוב בין מגזרי.

      לקריאה נוספת:
      גופת בת 16 נמצאה בבור מים בנגב; חשד לפלילים