פיגוע הטרור הלילה (שלישי) באבו גוש היה עוד מעשה פחדני, שפל וגזעני מבית היוצר של כנופיית "תג מחיר". אין דבר מקומם ומחליא יותר מהתופעה הזו, של טרור יהודי-ישראלי נגד הציבור הפלסטיני או המיעוט הערבי בישראל, המוסלמי או הנוצרי.
אבו גוש, עבורי כמו עבור ישראלים רבים, היא אחד הסמלים לדו-קיום ולהרמוניה בין יהודים לערבים במדינת ישראל. זהו כפר קטן המוקף ביישובים יהודיים, מבודד מאזורי המחיה הגדולים של הציבור הערבי במשולש, בגליל ובנגב. ובכל זאת, הוא הצליח, הודות להרבה מאוד סובלנות ומתינות, לחדור ללבבות של כל רבדי החברה הישראלית. זהו מרכז ביליוי והסעדה, רבים מטיילים שם בכל ימות השנה, ופעמיים בשנה נערך בו פסטיבל מוזיקה ווקלאית בינלאומי. בכפר חיים גם לא מעט יהודים - ובקיצור: זוהי פנינה אמיתית של סובלנות וחיים משותפים, בה התפתחה הוויה מרשימה של דו-קיום ורעות.
והנה, הלילה, חבורה של אנשים עם מוח חולני, טבולה כולה בשנאה תהומית - שמופנית בעצם כלפי המדינה כפי שהיא - מחליטה להוציא לפועל פיגוע שמחריד לא רק את בני הכפר, אלא את החברה הישראלית כולה.
אין יותר מקום לטמון את הראש בחול
אני, כאזרח ישראלי שרוצה להיות גאה בחברה ובמדינה, שואל את עצמי - עד מתי זה יימשך? נראה כי אם הדבר תלוי בממשלה הנוכחית, אז התשובה העגומה היא - עד קץ הימים. הרי רק בתחילת השבוע, הביאו גורמי הביטחון, ובהם צה"ל, המשטרה והשב"כ, את המלצתם המפורשת לקבינט המדיני-ביטחוני, להגדיר את כנופיית "תג מחיר" ארגון טרור, כדי שאפשר יהיה לפעול נגדם במלוא העוצמה הנדרשת על פי חומרת מעשיהם - אך למרבה תדהמתם, נתקלו בהתנגדות של הדרג הפוליטי.
המנהיגים שלנו, מסתבר, לא רוצים להגדיר את המעשים הללו "טרור", ממניעים השמורים עמם. בכך, הם פשוט תוקעים מקלות בגלגלי כוחות הביטחון שאמורים למגר את הפשע הזה. אמנם אחרי כל פיגוע "תג מחיר", וגם בפעם הנוכחית, יש מי משרי הממשלה שקם ומגנה. אך לצד הגינוי במילים, חוסמים את המעשים. אין ספק בעיניי שהתנהלותם של הקבינט והממשלה, שהקלו ראש ולא קיבלו את המלצות מערכת הביטחון, סיפקו רוח גבית למבצעי הפעולה הנפשעת באבו גוש.
מדוע, בעצם, שהמעשים הללו, שמניעיהם לאומניים-גזעניים טהורים, לא יוגדרו פעולות טרור? נראה, כי מישהו בין מקבלי ההחלטות סבור כי זה "לא יאה" שיהיה טרור יהודי. ואכן, זה באמת לא יאה, ואף מקומם ומפחיד. אבל אם נתעלם מכך ולא נפעל - לא יהיה טרור?
אין עוד מקום לטמון את הראש בחול. צריך להסתכל לאמת המרה בעיניים, ולהודות שקיים טרור יהודי מסוכן, המעמיד בסכנה לא רק את קורבנותיו הפוטנציאליים, אלא גם את עתיד המדינה. הטרור הזה מחולל נזקים עצומים גם לתדמיתנו ברחבי העולם, והוא חייב להיפסק. יש לנקוט נגדו בכל האמצעים והכלים שהחוק מתיר, בלי הנחות פוליטיות. אני קורא לראש הממשלה להחזיר את הנושא לדיון, ולקבל את ההחלטות הנדרשות בעת הזו.
הכותב הוא אופיר פינס-פז, חבר כנסת ושר לשעבר ממפלגת העבודה
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
באבו גוש לא נכנעים לשנאה: "לא נשנה את הדעות שלנו"