פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חמש תגליות מדהימות: איך לווייתן עוצר את הנשימה?

      מחקר חדש מגלה כי הקרח באנטארקטיקה נמס מלמטה, ואחר טוען כי תינוקות רכים מגלים סימפטיה ודאגה לזולת. ועוד לא שמעתם על החלזונות שתפסו טרמפ לאירלנד ועל האטלס של המוח

      1. הקרח באנטארקטיקה נמס מלמטה

      כ-60% מהמים המתוקים על כדור הארץ מאוכסנים בפריזר הענק שהוא יבשת אנטארקטיקה – בדמות קרחונים יבשתיים, יריעות קרח, מדפי קרח וקרחונים ימיים. כדי להעריך אילו שינויים יחולו בכל הקרח הזה וכיצד הם ישפיעו על עליית מפלס מי הים בעולם כולו, מדענים צריכים לדעת כמה שיותר על אודותיו. מחקר חדש שהתפרסם ב-Science, מספק לראשונה תיאור מקיף של יחסי הגומלין בין מדפי הקרח לבין סביבתם. מדפי קרח הם משטחי קרח עבים הצפים על פני האוקיינוס בשולי היבשת. הם מתרחבים כתוצאה מגלישת הקרח מהיבשה, בשילוב עם שלג המצטבר מלמעלה. החוקרים מצאו כי מדפי הקרח מפשירים בעיקר מלמטה, וזאת בניגוד לסברה המקובלת שלפיה הינתקות גושי קרח גדולים והפיכתם לקרחונים ימיים היא התהליך המרכזי בדינמיקה של מדפי הקרח. על פי המחקר הנסמך על נתונים מפורטים ועל תצפיות מהאוויר, כ-55% מהפשרת הקרח במדפים בשנים 2003-2008 נגרמו מזרמי מים חמימים באוקיינוס. עוד התברר כי כמחצית מההפשרה התרחשה בעשרה מדפי קרח קטנים ואילו שלושת מדפי הקרח הענקיים – רוס, פילצ'נר ורון – היו אחראים רק ל-15%. החוקרים מבהירים כי הממצאים לא מצביעים על כך שמדפי הקרח נעלמים מהר יותר משחשבנו עד כה. עם זאת, לדבריהם, בכמה מקומות הם אכן מפשירים בקצב גבוה מאוד, והדבר משפיע גם על קרחוני היבשה ומסמן שינוי ביבשת כולה.

      חתיכות קרח מתנתקות מקרחון במערב אנטארקטיקה (יח"צ , NASA/GSFC/Jefferson Beck)
      גושי קרח ניתקים ממדף קרח באנטארקטיקה (צילום: NASA/GSFC/Jefferson Beck)

      2. סוד הצלילה של הלווייתנים

      לווייתנים, כלבי ים, לוטרות ובונים – כולם ניחנו ביכולת מופלאה לאגור חמצן בשרירים ולעצור את הנשימה מתחת למים. משך הצלילות שלהם מגיע לשעה, ואילו בני אדם מסוגלים לצלול לכמה דקות לכל היותר. חוקרים בריטים שחקרו את המבנה המולקולרי של מאגרי החמצן בשרירים הצליחו להתחקות אחר האבולוציה של התכונה הזו אצל יותר ממאה מיני יונקים ימיים ויונקים שחיים בסביבה מימית, ובהם גם מינים שנכחדו לפני מיליוני שנים. המחקר החדש שהתפרסם בכתב העת Science קובע כי כושר הצלילה של יונקים אלו קשור למטען החשמלי של חלבון שנקרא מיוגלובין. החלבון נקשר לחמצן, ובשרירים של היונקים הצוללים הוא מצוי בריכוז גבוה במיוחד, מה שמאפשר להם לאגור חמצן רב לשהייה מתחת למים. החוקרים גילו כי אצל היונקים הצוללים, פני השטח של החלבון טעונים במטען חשמלי חיובי. המטען החיובי הוא שמאפשר "להעמיס" לשריריהם מיוגלובין. לולא היה למולקולות המטען החשמלי הגורם לכך שהן ידחו זו את זו, היו החלבונים נצמדים לצברים ויוצרים בעיה בריאותית חמורה. החוקרים אומרים כי מדובר בדוגמה לאבולוציה מתכנסת: תכונה זהה נוצרה אצל בעלי חיים ממוצא שונה, שנדרשו לשרוד בסביבה דומה.

      לוויתן בלוגה (AP)
      אשפים בצלילה. אמא וגור, לווייתנים מהמין לבנתן לבן (צילום: AP)

      3. 7,400 פרוסות של מוח

      צוות חוקרים בינלאומי שמדווח על עבודתו בכתב העת Science יצר אטלס תלת-ממדי ראשון מסוגו של המוח האנושי, אטלס שמצטיין ברזולוציה גבוהה ביותר. המוח שנבחר למשימה היה שייך לאישה בת 65, והחוקרים פרסו אותו ל-7,400 פרוסות בעובי 20 מיקרומטר (מיליונית המטר). פרוסות המוח הדקיקות נסרקו במיקרוסקופ ועובדו באמצעות מחשבי-על להדמיה תלת-ממדית שמציגה את המבנים של תאי העצב בפירוט חסר תקדים. החוקרים סבורים כי על סמך האטלס החדש ניתן יהיה להבין טוב יותר את התפקודים של האזורים השונים במוח, והוא בוודאי עדיף על מיפויים קודמים של המוח שמסתפקים ברזולוציה של מילימטר אחד. האטלס החדש ושמו BigBrain יעלה במלואו לרשת, ובקרוב גם אנחנו נוכל לחטט בו להנאתנו. BigBrain מהווה חלק ממיזם מקיף – The Human Brain Project – שמטרתו ליצור מודל ממוחשב של המוח האנושי. לצורך כך, זכו צוותי המחקר השונים המשתתפים במיזם במימון של מיליארד אירו לעשר שנים מטעם האיחוד האירופי.

      צפו בסרטון ההדמיה שפרסמו החוקרים:

      4. כשהכדור הרביץ לקובייה

      מחקר שנערך ביפן והתפרסם בכתב העת PLOS ONE מציג ניסוי מעניין שנועד לבדוק אם תינוקות שעוד לא למדו לדבר חשים סימפתיה, או דאגה לזולת. בניסוי השתתפו תינוקות בני עשרה חודשים, שישבו בחיק הוריהם וצפו בסרטוני אנימציה בכיכובן של שתי צורות גיאומטריות: כדור כחול וקובייה צהובה. חלק מהתינוקות צפו בסרטון שבו אחת מהצורות רודפת אחרי השנייה, מתנגשת בה ולבסוף מועכת אותה, וחלק אחר צפה בסרטון שבו שתי הצורות נעות על המסך מבלי לפגוע זו בזו. לאחר מכן הונחו בפני הילדים קובייה וכדור התואמים לצורות שנראו בסרטונים וההורים עודדו אותם לבחור אחת מהצורות. בקרב הילדים שצפו בסרטון שהציג התרחשות אלימה, הייתה העדפה ברורה לצורה הנפגעת, ואילו הילדים שצפו בסרטון השני הושיטו ידם לשתי הצורות במידה דומה. בניסוי שני נוספה לעלילת הסרטונים דמות ניטרלית – גליל אדום. החוקרים ביקשו לבדוק אם התינוקות יעדיפו אותה על פני ה"קורבן". התברר כי גם במקרה הזה, הילדים העדיפו בבירור את הצורה המוכה. החוקרים כותבים כי מהניסוי עולה שסימפתיה מתפתחת מוקדם שמשחבו, והיא לא בהכרח כרוכה במנגנון של רגש "מתפשט", כמו שקורה כאשר תינוק מתחיל לבכות כאשר תינוק אחר בוכה. הצורות הגיאומטריות בסרטונים כלל לא הפגינו רגשות, והילדים בכל זאת הצליחו לפענח את ההתרחשות ובחרו בקורבן על פני הבריון.

      צפו באחד הסרטונים שהוצגו לתינוקות:

      5. החלזונות שתפסו טרמפ לאירלנד

      האם גנטיקה של חלזונות יכולה ללמד אותנו על ההיסטוריה הקדומה של היישוב האנושי באירופה? חוקרים בריטים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת PLOS ONE מצביעים על דמיון גנטי בין חלזונות שחיו באלפי השנים האחרונות באירלנד לבין אלו שחיו באזור הרי הפירנאים בצרפת. באורח מפתיע, חלזונות אלו לא נמצאו באי הבריטי המצוי בתווך. בתום עידן הקרח האחרון לפני כ-10,000 שנה, עלה מפלס הים, בריטניה נהפכה לאי ונפרדה מיבשת אירופה ומאירלנד. מאותו הרגע לא התאפשר יותר מעבר טבעי של בעלי חיים וצמחים בין שני האיים. משום כך, קשה להסביר את הימצאותם של חלזונות האופייניים לדרום צרפת אלא באירוע הגירה שהתרחש לפני כ-8,000 שנה. לטענת החוקרים, סביר להניח שהחלזונות "תפסו טרמפ" על ספינות שהחלו את מסען בנהר בדרום צרפת והגיעו לבסוף לאירלנד.

      לקריאה נוספת:
      מה הרג את אצי איש הקרח לפני 5,300 שנה?
      החוקר הישראלי שיודע מה עטלפים חושבים
      חלוקי נחל על מאדים והציפור הקדומה ביותר