1. חלוקי נחל על הכוכב האדום
גשושית החלל "קיוריוסיטי" ממשיכה לעשות חיל על המאדים. במאמר שהתפרסם השבוע בכתב העת Science, מדווחים חוקרים לראשונה על מציאת חלוקי נחל על פני הכוכב השכן. האבנים המעוגלות מעידות בבירור על כך שבעבר היה שם פלג מים. החוקרים נעזרו במצלמה של הגשושית כדי לבחון את טווח הגדלים והצורות של האבנים וגרגרי החול בשתי נקודות בקרבת אתר הנחיתה במכתש "גייל", וזאת במטרה להעריך את קצב זרימת המים ועומק בנחל הקדום. לדבריהם, המים זרמו בקצב של מטר לשנייה ואם הייתם פוסעים בתוכם, הם היו מגיעים לכם עד הקרסול או עד הברך. אין זו העדות הראשונה לכך שבעבר שררו על המאדים תנאים שאפשרו למים נוזליים להישאר על פניו, אך לאור העובדה שהזרם הספיק לשחוק את האבנים, ברור כעת כי המים זרמו שם לאורך זמן והסיעו את חלוקי הנחל למרחק של כמה קילומטרים. האטמוספירה הנוכחית של מאדים כבר לא מאפשרת זרימת מים, אך לפני כמה שנים התגלה כי יש עליו לא מעט מים קפואים.
2. האב הקדמון של הציפורים
האם דינוזאור מכוסה נוצות שחי בסין לפני 160-150 מיליון שנה הוא העוף הקדום ביותר? שרידיו המאובנים של היצור שקיבל את השם הדינוזאור קיבל את השם Aurornis xui התגלו בידי איכר סיני ואוכסנו במוזיאון מקומי עד שפלאונטולוג בלגי זיהה את חשיבותו. אורכו של ה-Auronis מקצה המקור ועד קצה הזנב - כחמישים סנטימטר. היו לו שיניים חדות ומעין כנפיים, שככל הנראה לא אפשרו לו לעוף אלא לכל היותר לדאות מעץ לעץ. צוות החוקרים שפרסם את ממצאיו בכתב העת Nature סבור כי ה-Aurornis הוא המין הקדום ביותר שהתגלה עד כה ששייך לקבוצה הטקסונומית Avialae. קבוצה זו כוללת את המינים הדומים יותר לעופות המוכרים לנו מאשר לדינוזאורים הלא-מעופפים. בהמשך השושלת הם מציבים את ה-Archaeopteryx יצור מכונף מפותח יותר שהתגלה בשלהי המאה ה-19. סוגיית שיוכו הטקסונומי של האחרון שנויה במחלוקת. הוא נחשב בעבר לעוף הקדום ביותר, ומנגד באחרונה היו שטענו כי הוא קרוב יותר לדינוזאורים המהלכים. אם עץ המשפחה ששרטטו החוקרים המציב את שני המינים בקבוצת המעופפים הוא המדויק יותר, פירוש הדבר שיכולת התעופה התפתחה אצל הדינוזאורים פעם אחת בלבד.
3. סלמון מהונדס גנטית - סכנה?
פיתוח מינים מהונדסים גנטית לצרכי מאכל מלווה זה שנים בוויכוח ער על ההשלכות הסביבתיות האפשריות של ההתערבות האנושית בגנום של צמחים ובעלי חיים. מאמר שהתפרסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B מציג ניסוי המראה לראשונה מה עלולות להיות ההשלכות הללו. חוקרים קנדים הכליאו סלמון מהונדס גנטית עם טרוטת בר. לא מעט מהצאצאים ההיברידים שרדו והגן שגורם לסלמון המהונדס לגדול לממדי ענק עבר אליהם ב-43% מהמקרים שנבדקו. לא זו אף זו, המדענים גידלו את הדגים בנחל מלאכותי במעבדה וגילו כי בתנאים המדמים תנאים טבעיים, נהנה הסלמון ההיברידי מיתרון הן על קרוביו המהונדסים והן על אלו הפראיים. החוקרים סיפקו לדגיגים מזון במשורה והתברר כי הדגים ההיברידים גדלו מאוד - על חשבון הדגים אחרים. החוקרים מסתייגים ואומרים כי לא סביר שהגן המהונדס יחדור לגנום של הטרוטה, אך מדגישים כי יש לקחת בחשבון את הפגיעה האפשרית באוכלוסייה הטבעית.
החברה שמגדלת את הסלמון המהונדס מסרה בתגובה לבי.בי.סי כי להערכתה לא נשקפת כל סכנה מהמוצר שלה משום שמחקר קודם הראה כי הסלמון ההיברידי לא מסוגל להעמיד צאצאים וכי בכוונתה להוציא לשוק רק נקבות עקרות. הסלמון המהונדס גנטית נמצא כעת בהליך אישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
דובי גריזלי דגים סלמון בטבע, סרטון של ה-BBC:
4. לא עוברים בדלת
אנשים שחולים באנורקסיה נרבוזה תופסים עצמם כגדולים יותר ממה שהם באמת לעתים קרובות גם לאחר תהליך החלמה מוצלח. מחקר שתפרסם בכתב העת PLOS ONE מראה לראשונה כי תפיסת הגוף המעוותת של חולי אנורקסיה חודרת עמוק יותר משנדמה, ובאה לידי ביטוי באופן לא מודע בתנועות הגוף. החוקרים ההולנדים ערכו ניסוי בהשתתפות 19 נשים חולות אנורקסיה ו-20 נשים בריאות, במסגרתו התבקשו הנשים לעבור בפתחים ברוחב שונה. הניסוי נבנה כך שהנשים לא ידעו מה הוא בוחן: נאמר להן כי המחקר עוסק בהשפעה של תנועה על זיכרון הן התבקשו למשש תבליט ולאחר מכן לצעוד מבעד לפתח לעבר קופסה ובה תבליטים שהיה עליהן לבחור מתוכם את זה שאותו מיששו. למעשה, ביקשו החוקרים לבדוק מתי הנבדקות מתחילות לסובב את כתפיהן כאילו גופן רחב מכדי לעבור בפתח. התברר כי הנשים החולות עשו זאת כאשר הפתח היה רחב ב-40% מרוחב גופן, והנשים הבריאות כאשר הפתח היה רחב רק ב-25%. מחברי המאמר כותבים כי עד כה התייחס המחקר לעיוות בדימוי הגוף המוצהר של חולי אנורקסיה אך לא לתפיסה העמוקה והטורדנית יותר המגולמת בתנועת הגוף בחלל. הם מציעים לשקול את ההתייחסות לתנועה במסגרת הטיפול בחולי אנורקסיה.
5. הצמח שקם לתחייה
נסיגת מעטה הקרח בחוג הארקטי חושפת לא אחת קרקע המכוסה בשרידי צמחים שגדלו שם לפני שהמים קפאו. בדרך כלל מדובר בגוויות של צמחים, שחורות ומצומקות, אך הופעתו של גוון ירוק - רמז נדיר לחיים - עוררה את תקוותם של חוקרים קנדים, שנטלו למעבדתם דגימה של טחב עתיק יומין. החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences קצרו הישג מפתיע: הם הצליחו להקים לתחייה את הטחב שכוסה בקרח לפני לא פחות מ-400 שנה. החייאת הצמח אחרי תקופה כה ארוכה, כותבים החוקרים, חושפת יכולת הישרדות מופלאה של הטחבים ומאירה את הצורך לחשוב מחדש על התפקיד שהצמחים הצנועים הללו ממלאים בהתחדשות של הנוף באזורי הקטבים, בעבר ובהווה.
