נושאים חמים

משפטן, איש דת ואסיר לשעבר - סיפורו של חסן רוחאני

רפורמיסטי או שמרני? מקורב של מנהיג המהפיכה חומייני או נציגה של התנועה הירוקה? נשיא איראן הנבחר הקפיד ללכת "בין הטיפות" ולאסוף את שלל קולות הבוחרים שנקרו בדרכו

צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק, קריינות: לירון בארי

הד"ר למשפטים ואיש הדת חסן רוחאני, קודמו של סעיד ג'לילי בניהול המשא ומתן על הגרעין, שמכהן כיום כראש המכון למחקר אסטרטגי, החל את הבחירות הללו דווקא כמועמד המיוחס למחנה השמרני. זאת, על אף עובדת היותו בעל קשרים טובים מאוד עם האשמי רפסנג'אני, שמתקרב בשנים האחרונות אל הצד הרפורמיסטי.

רוחאני נולד וגדל במחוז סמנאן, מזרחית לטהרן. בגיל 12 הוא כבר החל בלימודי איסלאם גבוהים אצל אנשי הדת במחוז, ושנה לאחר מכן נשלח ללמוד במרכז הדתי השיעי הגדול באיראן בעיר קום, שם למד אצל בכירי הממסד הדתי שלפני המהפכה האיסלאמית. בגיל 17 החל להתקרב אל אחד מאותם אנשי דת, שבאותם ימים החל לצבור מוניטין והשפעה – אייתוללה חומייני. הוא נלווה אליו בדרשותיו, ובמקביל החל להביע את מורת רוחו משלטון השאה, תוך שהוא קורא להחלפת השלטון המלוכני. פעולות אלה הביאו לכליאתו, ונאסר עליו לשאת דרשות דתיות.

הבחירות באיראן - סיקור נרחב בוואלה! חדשות
כלל לא בשורה: חמינאי רצה בנצחונו של רוחאני
רוחאני אחרי התוצאות: "זהו ניצחון התבונה על הקיצוניות"
איראן הודיעה רשמית: רוחאני המתון נבחר לנשיא

המועמד המתון בבחירות לנשיאות איראן, חסן רוחאני, מצביע בטהרן, 14 יוני 2013 (AP)
רוחאני מצביע בקלפי ביום הבחירות (צילום: רויטרס)

כשהשתחרר מהכלא, רוחאני למד משפטים. בתחילה פקד את אוניברסיטת טהרן ובהמשך הגיע לסקוטלנד, שם גם קיבל דוקטורט במשפטים. הוא התפרסם בתקופה שבה החלו סימניה הראשונים של המהפכה האיסלאמית, בשל העובדה שכינה בפעם הראשונה את חומייני בתואר "אימאם", תואר השמור בקרב השיעים רק למהדי (המקבילה האיסאלמית למונח "משיח"). לאחר המהפכה, הוא עסק בשלל תפקידים, החל בפיתוח הצבא האיראני המתחדש והיה לתקופה קצרה סגן ראש הכוחות המזוינים. בהמשך עמד בראש ועדת הפיקוח על שידורי רשות השידור האיראנית והיה חבר במג'לס. בהמשך נבחר לכהן בכמה מן המועצות במדינה, כגון מועצת המומחים והמועצה לאבטחת האינטרס של המשטר.

את החותם הגדול השאיר רוחאני במועצה העליונה לביטחון לאומי, בה שימש מזכיר במשך 16 שנים תחת הנשיאים אכבר האשמי רפסנג'אני ומוחמד חאתמי. בתוקף תפקידו, ניהל בתחילת העשור הקודם את המו"מ בנושא הגרעין מול שש המעצמות. בהקשר זה הוא תקף את הממשלה היוצאת, ולפני כמה שבועות, כשהודיע על התמודדותו לנשיאות, אמר כי איראן זקוקה לתפיסה חדשה שאיננה מבוססת על מאבקים פנימיים, על חוסר עקביות ועל שחיקה של יכולות המדינה, אלא על התלכדות, אחדות והזרמת "אנשים טובים" לזרועות השלטון.

כשהכריז על התמודדותו לנשיאות היו לצדו שניים מילדיו של אחד מחבריו הקרובים, הנשיא לשעבר של איראן רפסנג'אני. תמיכתם של יאסר ופאטמה רפסנג'אני, וקרוב לוודאי גם זו של אביהם, יכולה להעיד על פריסת הקולות המעניינת בהצבעה בקלפיות ביום שישי. שני ילדים אחרים של רפסנג'אני יוצאים ונכנסים בשנים האחרונות בשערי הכלא בגין תמיכתם ברפורמות במשטר האיסלאמי. לעומתם, רוחאני, שרבים רואים בו הן איש המחנה השמרני ובו בזמן אדם פרגמטי, עשה את הבלתי ייאמן והצליח לסחוף אחריו קולות משני צדי המתרס.

המועמד העל-מפלגתי

דוגמאות שונות בימים האחרונים מעידות על הפתיחות היחסית שבה ביקש רוחאני להציג את עצמו לקהל הרחב במערכת הבחירות, ועל התקרבותו לרפורמיסטים. למשל, שיחה פתוחה שניהל בזמן נסיעה ברכב עם תומכיו, בלי טורבאן על ראשו, על רשמיו מן העימות האחרון בו השתתף. גם דברים שנשא בעצרת תמיכה שהתקיימה באולם ספורט בטהרן, לפיהם יש לשחרר את כל האסירים הפוליטיים, זכו לתשואות מן הקהל הצעיר שבא לראותו. בפתיחת דבריו בעצרת הזו אמר רוחאני כי הוא מרגיש צעיר לפני קהל ה"גברים והנשים" שמולו. בתגובה, הריעו לו כולם.

בנוסף, הוא הביע את צערו בפני המריעים על "החורף ששרר במדינה בשמונה השנים האחרונות". גם מול הקהל בעיר רַשת, צפונית לטהראן, חזר רוחאני על אותם רעיונות, ודיבר על הפגיעה שהייתה מצד הממשל במשך שנים בעמדות שהעלו רפסנג'אני וחאתמי עבור הציבור האיראני. דבריו של רוחאני הביאו את הקהל לצעוק את הסיסמאות "מוות לשקרנים" (על הטענות נגד רפסנג'אני), "יחי האשמי, רוחאני ממשיך בדרכך" ו-"שלום רוחאני, ברוך הבא חאתמי". נוסף על כך, חשוב לזכור את עובדת השתתפותו של רוחאני בהלוויתו של אייתוללה טאהרי, שהיה מהתומכים בתנועה הירוקה.

תומכיו של נשיא איראן הנבחר חסן רוחאני חוגגים את נצחונו בטהרן, 15 ביוני 2013 (AP)
אזרחים איראנים חוגגים את ניצחונו של רוחאני, אמש (צילום: AP)

מתחילת הדרך הצהיר רוחאני כי אם יזכה בתפקיד הנשיא, תהיה ממשלתו מורכבת מדמויות המגיעות מכל גווני הקשת הפוליטית האיראנית, וכי היא תהיה על-מפלגתית בהגדרה. הצהרה זו הלכה והסתברה אט-אט כקריאה להגדלת מעורבותם של רפורמיסטים בזירה הפוליטית, כך שעם התקרבות מועד הבחירות, הלכו גם הצהרותיו של רוחאני והתקרבו עוד יותר אל תומכי הזרם הרפורמיסטי במדינה. בראיונות התעמולה שנערכו עמו בטלוויזיה הממלכתית, כמו גם בעימותים הטלוויזיוניים עם שאר המועמדים, הלך רוחאני ומיצב עצמו צעד אחד לפני חציית הקו שבין שני המחנות ושני הזרמים. למעשה, בעמדות שהביע רוחאני, ובהבטחות שנתן במערכת הבחירות, הוא הציב עצמו בעיני המצביעים כמועמד האמצע. לא שמרן או רפורמיסט, אלא שניהם גם יחד. ההערכה לה זכה – לפחות עד לתחילת מערכת הבחירות – מלשכת המנהיג העליון, כמו גם התמיכה הגדולה שקיבל מידידו הקרוב, רפסנג'אני, מצטרפות למילים החמות שהוא עצמו הרעיף בימים האחרונים על הנשיא לשעבר חאתמי, המשתייך למחנה הרפורמיסטי.

עמדותיו בנושאים מדיניים שונים מבקשות להגיע לעמק השווה, בין היתר בין דרישות המערב לפיקוח הדוק יותר בנושא הגרעין חרף בקשתה של איראן להמשיך בפיתוחו. בחירתו לנשיא יכולה להביא לשינוי במדיניותה של איראן בנושא הגרעין, גם אם לא לשינוי בעמדותיה העקרוניות בנוגע לפיתוח הגרעין בכלל, שכן רוחאני הוא זה שהביא בשעתו לשיחות המואצות, שלראשונה נשאו פרי.

מתגאה בהכנת "העוגה הצהובה"

למרות זאת, לפני כמה שבועות, בתגובה לציטוט מפיו של ג'ק סטרואו, לשעבר שר החוץ של בריטניה, שאמר כי רוחאני הבטיח לו השעיה של 10 שנים בתוכנית הגרעין, אמר רוחאני כי מדובר בשקר מוחלט. הוא הוסיף אז כי הישגי תקופתו כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי היו "הגדלת כמות הצנטריפוגות מ-150 ל-300, פתיחת מתקן המים הכבדים בעיר אראק והכנתה של ה'עוגה הצהובה'", מתוך כוונה לומר כי בתקופתו התקדמה תוכנית הגרעין מבלי לנקר את עיני המערב ומבלי למשוך תשומת לב מיותרת, כדרכה של הממשלה הנוכחית. דברים דומים אמר גם במהלך מערכת הבחירות ובעימותים השונים.

בנושא הפוליטי, אמר רוחאני כי מאז ומעולם היו לו יחסים טובים הן עם המחנה השמרני והן עם המחנה הרפורמיסטי וכך ימשיך להיות, והוסיף כי הממשלה שבראשותו תהיה על-מפלגתית. בתפקידו כראש המכון למחקר אסטרטגי של איראן, הייתה תחת אחריותו המשימה לתכנן את עתידה של המדינה מתוך מבט מקיף על החברה הפנימית בה, יחד עם המצב הגיאו-פוליטי מסביבה. מכאן, שהעיסוק היומיומי שלו בשנים האחרונות דרש ממנו שמירה על איזון בין התפיסות הפנים-איראניות שונות, במטרה להתוות מדיניות עתידית בראיה אסטרטגית.

בעצם התמודדותו, שילב רוחאני כמה תפיסות פוליטיות באיראן, שמציבות אותו בצד השמרני של המפה הפוליטית, תוך קריצה משמעותית למי שבעבר הטילו פתק ירוק עבור מבקשי הרפורמות בבחירות לנשיאות. הבחירה בו מעידה כי הוא השכיל לאסוף את שלל הקולות שנמצאו במאגר הפוליטי הגדול הזה, וכעת רק נותר לראות כיצד ינהג באמון שנתנו בו.

(עדכון ראשון: 23:32)