"פיתרון המדינה השלישית" - תקדים עולמי ביחס למבקשי מקלט: ישראל עמלה על נוסחה להעברתם של האזרחים הזרים בשטחה למדינה באפריקה, ששמה לא הותר לפרסום, אולם ארגוני סיוע וגורמים משפטיים מבהירים כי מדובר במהלך שנוגד את המשפט הבינלאומי. לא זאת בלבד, אלא שלדברי גורמים שמעורים בפרשה, הדבר משמש כספין תקשורתי בלבד, והפיתרון לא יעבור את מבחן בג"ץ כיוון שספק אם תוכל ישראל לערוב לשלומם של הזרים שיועברו בתמורה לסיוע כלכלי, ביטחוני וחקלאי.
"משרד החוץ מעכב את העברת הפליטים למדינה אחרת"
"באיחוד האירופי קיימת אמנה שמאפשרת להעביר מבקשי מקלט למדינה ממנה הגיעו, אך לא למדינה שלישית", הסביר עו"ד אסף וייצן ממוקד הסיוע לעובדים זרים, ואחד העותרים מטעם הארגונים נגד תיקון החוק למניעת הסתננות, שבמסגרתו נחשפה תכנית המדינה. "בעבר נחתם הסכם בין איטליה ולוב, שבמסגרתו לוב תקלוט את אזרחיה שהסתננו לאיטליה, אך ההסכם נפסל על ידי בית הדין של האיחוד והוגדר כלא חוקי", הוסיף.
בדיון שנערך בתחילת השבוע בבג"ץ, חשפה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, כי ישראל הגיעה להסדר עם מדינה שלישית שתקלוט את אזרחי אריתריאה, בין היתר בתמורה לתשלום כספי. כמו כן, גנסין חשפה כי בימים אלה מנהלת המדינה מגעים עם שתי מדינות נוספות שיהוו מדינת מעבר לאזרחי סודן ששוהים בישראל, בדרכם חזרה לארץ מוצאם.
"זה פשוט לא רציני"
"הסכם כזה, שלא נחתם מעולם בין שתי מדינות, הוא לא הסכם פשוט. מכאן שהשליפה של הפרקליטות מעוררת תהיות", אמר גורם משפטי לוואלה! חדשות. לדבריו, "בהסכם כזה יש להגדיר נקודות רבות, ובהן לאן אנשים חוזרים. אם מדובר במחנה פליטים, באזור מסוים; איזו אשרה יקבלו, האם ישראל תבדוק את בקשות המקלט שלהם שהמדינה המקבלת תהיה אחראית להליך הזה - דבר שאין לו תקדים בעולם". לדבריו, שאלות רבות עדיין פתוחות, "וכמו שזה נראה, זה פשוט לא רציני".
לפי החוק הבינלאומי, לא ניתן לגרש אדם שהגיש בקשה למקלט עד תום בירור בקשתו. אם היא נבדקה ונדחתה, ניתן לגרשו אך ורק למדינת מוצאו. כיום, אזרחי סודן ואריתריאה מוגדרים בידי המדינה כאוכלוסייה שלא ניתן לגרשה, בשל המצב במדינות אלה. בשל כך, מצב זה מאפשר לישראל דרך אחת להעזיב את אזרחי אריתריאה, והיא באמצעות החתמתם על מסמך "עזיבה מרצון". מדובר בשיטה שיושמה גם בהעברת האזרחים לדרום סודן, וזכתה לביקורת רבה מצד נציבות האו"ם לפליטים, שטענה שקשה לכנות את שנעשה כ"עזיבה מרצון", כאשר בפני הזרים עמדו שתי אפשרויות: מאסר או יציאה מישראל.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "אין בידנו להוסיף דבר מעבר למה שנמסר לבית המשפט".