נפתלי בנט מקים במשרד לשירותי דת את מ?נהלת הזהות היהודית שבראשה יעמוד הרב הצבאי הראשי לשעבר, אביחי רונצקי - כך נודע לאחרונה, והרוחות בארגוני הפלורליזם היהודי סוערות. רבים מבקרים בחריפות, חלק שותקים, אך אף אחד לא מברך. אני באתי לברך.
"הבית היהודי" המתחדש הוא חלק חשוב מתנועת ההתחדשות היהודית בישראל. אם ארגוני הפלורליזם היהודי יבצרו את עצמם כעוד סניף של מרצ - גם ההשפעה הציבורית שלנו תהיה בהתאם.
אני שמח שהמפלגה הסקטוריאלית של הציונות הדתית נוקטת בעמדות על-סקטוריאליות ומעמידה את הצורך בזהות יהודית חוצת מגזרים מעל האינטרס של שומרי התורה והמצוות. בהחלט מתאים לי שכספי משלמי המיסים יושקעו בתיקוני ליל שבועות כגון חגיגת הפלורליזם הנפלאה בירושלים, בתל-אביב וברחבי הארץ בחודש שעבר, במקום בעוד כולל או בלנית.
הזדמנות פז להתחדשות
יש הבדל עמוק בין תהליך ההדתה (המגונה) של הצבא, לבין קידום זהות יהודית במרחב האזרחי. בצבא מגלה הרבנות הצבאית התפשטות תפקודית לא תקינה, שמנסה לכפות תפיסות עולם מונוליתיות ונורמות התנהגות אורתודוקסיות על חיילי צה"ל הכפופים למערכת לא-דמוקרטית. כך נופלים חיילי צה"ל בשביה של רבנות אורתודוקסית. אולם באזרחות - יוקם ככל הנראה מנהל שיצטרך לעמוד בכל הקריטריונים המקובלים ויהיה כפוף לביקורת כמו כל גוף אחר העסוק בחינוך.
הפלורליזם היהודי המתחדש צריך לעמוד על עקרון בסיסי אחד: רצון לקדם את ישראל כמדינת לאום יהודית ודמוקרטית.
מיניה וביה כלולים בעיקרון זה: א. ההכרה בעיקרון חופש הדת וחופש מדת. ב. הכרה בפלורליזם, הן של יהדויות מגוונות והן של תפיסות דמוקרטיות שונות. כשם שאין ליהדות האורתודוקסית בעלות על היהדות, כך אין לזרמים ליברליים קיצוניים בעלות על הדמוקרטיה.
כמובן שיש מקום להתווכח על השאלה האם צריך עוד מנהלת שתעסוק בחינוך יהודי (לדעתי לא). יש גם מקום להתווכח על השאלה האם ראוי להעמיד בראשה רב או אישיות דתית (לדעתי עדיף היה שלא). יש ויש מקום להתווכח האם הרב אביחי רונצקי הוא איש מתאים וראוי לתפקיד (לדעתי כן).
תחשבו כך או אחרת, נפתחת כאן הזדמנות פז להרחבת המסגרות של התחדשות יהודית פלורליסטית בישראל. אם ארגוני ההתחדשות היהודית ייכנסו לעמדת המבקר, הם יפגעו במשימה המשותפת של כולנו. הכלבים ינבחו, השיירה תעבור ומימלא המנהלת תהיה פחות מגוונת מבחינה יהודית, וגם פחות דמוקרטית. אם הם יצטרפו להובלת הקטר מתוך רצון להגדיל תורה ולהאדיר את הדמוקרטיה - הם ישפיעו באופן אפקטיבי יותר על החברה הישראלית.
בעיני, לא יהיה זה מוגזם לומר, שעתידה התרבותי של מדינת ישראל תלוי במידה רבה בהחלטה זו.
הכותב, ד"ר שרגא בר און, הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן