עוד לפני השיחות: השלום הסורי במבוי סתום

עדיין לא ברור מי ישתתף בוועידת השלום או האם האופוזיציה תהיה מוכנה כלל לפגוש בנציגי אסד וארה"ב כבר תחת אש. וגם: מערכת העיתון שפיטרה את כל צלמיה וגייסה את הסמארטפון

  • סוריה
נטשה מוזגוביה, וושינגטון

לקראת הוועידה על המצב בסוריה שצפויה להתקיים החודש בז'נבה, בתדרוכים בוושינגטון הקדישו זמן רב לשאלה מי יגיע אליה - מי מנציגי האופוזיציה והמשטר הסורי? האם ארה"ב התקפלה, ואיראן בכל זאת תהיה בין המוזמנים? שר החוץ האמריקני ג'ון קרי הסביר שיהיו שם אנשים "המקובלים על שני הצדדים", האופוזיציה טוענת שנציגי המשטר של אסד לא מקובלים בשום אופן. במשרד החוץ האמריקני משבחים בינתיים בתור "צעד חיובי" את הרחבת רשימת נציגי הקואליציה הסורית ל-115 חברים.

נדמה שללוחמי האופוזיציה בשטח לא משנה מי בדיוק ישב באולם הממוזג - כמו שלא לגמרי ברור לאיזו אופוזיציה בדיוק מחכים האמריקנים בשביל להציע לאנשיה משהו מעבר לסיוע "לא בנשק קטלני". אופוזיציה מייצגת יותר תדרוש ייצוג של הסלפים - זה בוודאי לא מה שארה"ב תרצה לתמוך בו, וגם לא משטר עתידי שישראל תרצה לראות מעבר לגבול הצפוני שלה. האם בכלל ניתן לדרוש אחדות מתנועת שחרור באמצע מלחמת האזרחים? האם יש סיכוי שזה יקרה - בלא הישגים צבאיים ממשיים בשטח?

העתיד כבר כאן

בדיקה חכמה מאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
נדמה שללוחמי האופוזיציה בשטח לא משנה מי בדיוק ישב באולם הממוזג. מורדים בעיר קוסייר (צילום: AP)

דוברת משרד החוץ האמריקני ג'ן פסקי אמרה כי היא "דוחה בתוקף" את הטענה שארה"ב, להבדיל מרוסיה, נוטשת את בעלות בריתה במזרח התיכון, וטענה כי שר החוץ ג'ון קרי "על הטלפון כמעט כל יום עם בעלות הברית הבינלאומיות, לעבוד יחד אתם על הדרך הפוליטית קדימה, לקראת מעבר שלטון פוליטי וגיוס תמיכה עבור האופוזיציה". "התקיימו מספר וועידות, כולל באיסטנבול ובעמאן, כדי לעודד את בעלות הברית שלנו לספק סיוע לאופוזיציה המתונה. זה לא קל. הכפלנו את הסיוע הלא קטלני בשבועות האחרונים, והמגמה הזאת תימשך. אנו מאמינים שאסד צריך ללכת וזה צריך להיות חלק מהשיח (בז'נבה), הרוסים מרגישים אחרת. אבל איך שלא יהיה, סיכמנו בינינו שכדי לצאת מהמבוי הסתום האלים בסוריה, עלינו להביא את שני הצדדים לשולחן ובגלל זה אנו דנים בזה ועובדים עם הרוסים. אנו עדיין מודאגים עמוקות מהדיווחים על הנשק והמשך הסיוע הרוסי למשטר הסורי... זה פרובוקטיבי ולא עוזר לתהליך, וממה שאמר שר החוץ הגרמני (שביקר בוושינגטון, נ"מ), זו דאגה משותפת", הוסיפה פסקי.

ובינתיים, כאמור, רוסיה מספקת ביד אחת - ובלי להצטדק יותר מדיי - נשק למשטר של אסד, וביד השנייה שולחת סיוע הומניטרי לפליטים הסורים בירדן. משרד החוץ שלה מדווח עד כמה הממשלה והציבור שם מודים על העזרה. בוושינגטון נמשך הריב בין תומכי ההתערבות (אספקת הנשק למורדים "הנכונים") לבין אלה הטוענים שהממשל האמריקני נוקט בגישת "שחור-לבן" מסוכנת, וכי סוריה בלי אסד יכולה להיות מסוכנת לא פחות מאשר סוריה עם אסד, ואין סיבה להסתבך בבוץ הזה.

ברוח המסורת המתגבשת של קביעת קווים אדומים וחצייתם בלא תגובה מצד ארה"ב, משרד החוץ האמריקני דרש השבוע שהחיזבאללה ייסוג "באופן מידיי" מסוריה, כי נוכחות לוחמי הארגון עשויה להביא ל"הסלמה מסוכנת". ביום שישי, 48 שעות אחרי, הדוברת ג'ן פסקי הודתה שלצערה, אנשי החיזבאללה לא עזבו את סוריה. "אנו נשארים מודאגים", אמרה פסקי. "יש לנו אמון גדול באופוזיציה, ואנו מאמינים בכוח הרצון שלהם, אך אין לנו עדכונים נוספים על פעילות של חיזבאללה".

חיזבאללה פורש כנפיים

עדכונים חיוביים על פעילות של חיזבאללה אכן לא היו, אך בדו"ח המדינות על הטרור העולמי של מחלקת המדינה שפורסם השבוע צוין כי מתן החסות של איראן לפעילות הטרור עלה לרמות שלא נראו מאז שנות ה-90' - בעיקר באמצעות כוח קודס של משמר המהפכה האיראני וארגון החיזבאללה בלבנון. בדו"ח הוזכרו הפיגועים שסוכלו בהודו, תאילנד, קניה, גאורגיה - והפיגוע שבוצע ביולי 2012 בבורגס שבבולגריה נגד תיירים ישראלים.

בתת-הוועדה לענייני הטרור והפצת הנשק הגרעיני של וועדת החוץ בבית הנבחרים האמריקני, מסר לאחרונה מאט לוויט, חוקר בכיר במכון וושינגטון, עדות על השינוי האסטרטגי של חיזבאללה. חיזבאללה היום, אמר לוויט, בדיוק כמו לפני 20 שנה בפיגוע הקטלני נגד בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, עוקב מקרוב אחר תגובת הקהילה הבינלאומית - האם יהיו השלכות להסלמת פעילות הטרור מסביב לעולם? "ארגנטינה אז כשלה במענה לאתגר של חיזבאללה וסבלה מהשלכות", הסביר. "לאירופה יש היום הזדמנות להימנע מהטעות הזאת ולהכיר בחיזבאללה בשלמותו או בחלקו בתור ארגון טרור המבצע מזימות טרור באירופה. כישלון לעשות זאת רק יעודד אותו".

האיראנים יוכלו לקנות אייפדים

בעשורים האחרונים, ארה"ב מחמירה באופן דיי עקבי סנקציות נגד המשטר האיראני - אך השבוע משרד האוצר האמריקני הודיע על הסרת המגבלות על מכירת המחשבים הניידים, הטלפונים הסלולריים, ציוד לתקשורת לוויינית ותוכנות אנטי-וירוס למיניהם לאזרחים האיראנים. ההחלטה קשורה לא רק לדיון המתמשך בוושינגטון לגבי יעילות הסנקציות באופן כללי בתור כלי לבלימת תכנית הגרעין האיראנית, אלא גם לבחירות לנשיאות שיתקיימו באיראן ב-14 ביוני. מתוך שמונה מועמדים אף אחד אינו איש רפורמות, כך שהאמריקנים בונים בעיקר על האופוזיציה - אם כי תת-שר החוץ וונדי שרמן, האחראית על ההדברות עם איראן, הודתה לאחרונה בקונגרס שאין לה מושג האם "התנועה הירוקה" בכלל עוד קיימת אחרי רדיפות המשטר בשנים האחרונות: "את זה יגלו הבחירות".

שמונה מועמדים, אף אחד לא איש רפורמות (צילום: AP)

הסנקציות על מכירת טכנולוגיות התקשורת התקבלו עוד בשנת 1992, כשאיש לא חזה את המחאה האיראנית של 2009 ותפקיד הרשתות החברתיות בתאום ההפגנות. הארגונים האיראנים-האמריקנים מוחים כבר שנים על קיום הסנקציות שמענישות לא רק את האזרחים האיראנים המנסים לתקשר ולהשמיע את קולם, אלא גם את החברות האמריקניות מאחר והסנקציות הצמיחו שוק שחור משגשג שבו אפשר להשיג גם מכשירי אייפד ואייפון. אלה היו הסנקציות החביבות על המשטר האיראני, אמרו במועצה האמריקנית-איראנית שמאז 2009 מנסה לשכנע את ממשל אובמה לבטל את המגבלות על מכירת מכשירי שכאלה לאזרחים האיראנים.

עיתונות הסמארטפון

אפרופו אייפונים: שחיקת העיתונות הכתובה מורגשת היטב כבר שנים בארה"ב. עיתונים סגרו משרדים ברחבי המדינה, מקומונים סגרו נציגויות בוושינגטון, חומרי סוכנויות הידיעות, הפול ודיווחי אזרחים-כתבים מחליפים בסיטונות כתבות עצמאיות. ביום שישי הודיע ה"שיקגו סאן-טיימס" על פיטורי כל הצלמים של העיתון - 28 איש- לטובת הכשרת הכתבים לשימוש מקצועי יותר במצלמות ה"סמארטפונים" שלהם.

הכתבים יחליפו את הצלמים, הסמארטפונים יחליפו את המצלמה (צילום: ShutterStock)

על קרבנות "הזמנים המשתנים" נמנה גם צלם זוכה פרס פוליצר ג'ון ווייט, אחד הצלמים השחורים הראשונים שגויס לעבוד בשביל יומון רציני. אני אישית נמנית על הכתבים שתמיד הסתובבו עם מצלמה, הרבה לפני שזה הפך לחלק מרשימת החובות המתרחב של כתב חדשות בעידן הדיגיטלי. ולמרות שהצילומים שלי התפרסמו בעיתונים, מגזינים ואתרי אינטרנט - אין ספק שצלם עיתונות טוב מספק חומרים שמשדרגים את הדיווחים בכמה רמות. צלם עיתונות טוב הוא עיתונאי מצוין לכל דבר, עם מקורות וקשרים ויוזמות משלו - ולעתים קרובות גם מדובר באמנים, שלעתים קרובות מדי העבודות שלהם מקוצצות בפוטושופ וזוכות לעימוד כאילוסטרציה ולא סיפור עצמאי שלם.

המהלך זה כנראה נובע ממה מתקציב העיתון, אך האם זה גם מה שהציבור רוצה? עיתונות וצילום עיתונות ב"סמארטפון"? אלכס גרסיה, צלם של "שיקגו טריביון", קרא למהלך "אידיוטי" וניבא שזה יפגע במותג של העיתון הוותיק כי הוא חיבל לא רק בפרנסת אנשי מקצוע, אלא גם בקשרים העמוקים שלהם עם הקהילה המקומית. "כולם בעיר, כך היה נדמה לי, הכירו את ג'ון ווייט ובריאן ג'קסון," כתב גרסיה. "לא יכולתי להגיע לזירת פשע או מרכז קהילתי בלי שהם קיבלו טפיחות על השכם ושדלתות נפתחו בפניהם. לסקוט סטיוארט הייתה גישה עמוקה לכבאים בעיר. ואני? הייתי רק 'שלעפ' של הטריביון שניסה לעמוד קרוב אליהם בתקווה לנצל את המוניטין שלהם ולקבל גישה או יחס טוב יותר".

איפה הכדור

מי שעקב בשנים האחרונות אחר התבטאויות נציגי הממשל האמריקני בנושא ההתנחלויות יודע שפעילות הבניה בהן "לא עוזרת" לתהליך השלום. היא גם "לא קונסטרוקטיבית". שר החוץ האמריקני קרי העלה את הנושא הזה השבוע בשיחתו ביום חמישי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, "בתור חלק משיחה רחבה יותר על הרצון המתמשך לחזור לשולחן המו"מ", כדברי נציגת מחלקת המדינה ג'ן פסקי.

באשר לדיווחים על הצעתו של קרי לישראלים, שכוללת אפשרות שישראל תשמור על חלקים מעמק הירדן, דוברת משרד החוץ האמריקאי קראה "לא להאמין להם". מדוע? "מההתחלה, הסיפור היה שהכדור נמצא במגרש של העם הישראלי והפלסטיני", הסבירה. "שר החוץ מחויב מאוד לזה, הוא מרגיש שזה חשוב ליציבות האזורית. יש עוד כוחות עולמיים רבים שמאוד מחויבים לזה, אך בסופו של דבר זה תלוי בהם (ישראל והפלסטינים) לקבל את ההחלטות הקשות. היו הרבה שיחות שהתקיימו, והייתה סיבה שאלה (לא היו פומביות)".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully