פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      באיזו עיר נמצאות הכיתות הצפופות ביותר?

      דוח נתוני הלמ"ס מראה כי אין קשר בין יישובים מבוססים למספר התלמידים בכיתה, וכי בערים הגדולות המספרים דומים לממוצע הארצי. בדקו כמה צפופה הכיתה שבה לומד ילדכם

      היכן נמצאות הכיתות הכי צפופות? נתונים שמפרסמת היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים תמונת מצב של מערכת החינוך בישראל. מהנתונים לשנת 2011 עולה כי חלק נכבד מהיישובים בהם נמצאות הכיתות הצפופות ביותר הם דווקא יישובים מבוססים. כך, למשל, שיאנית הכיתות הצפופות היא הר אדר שם לומדים בממוצע 33 תלמידים בכל כיתה. אחריה ברשימה אורנית, סביון ותל מונד עם 32 תלמידים בכל כיתה, ואחריהן ברשימה נמצאות טייבה, אלקנה, מזכרת בתיה, פרדסיה, ריינה ושוהם עם 31 תלמידים בממוצע בכל כיתה.

      במקומות הנמוכים יותר, עם הכיתות המרווחות יותר נמצאים היישובים הקטנים עמנואל וקציר חריש עם ממוצע של 12 תלמידים בכל כיתה. אחריהן ברשימה נמצאת מעלה אפרים עם 17 תלמידים בכל כיתה, ובית שאן עם 19 תלמידים בכיתה. בערים הגדולות מצב הכיתות ממוצע. כך למשל, בתל אביב לומדים בממוצע 24 תלמידים בכל כיתה, ובירושלים, בבאר שבע ובחיפה 25 תלמידים בכל כיתה. הממוצע הארצי עומד על 25.9 תלמידים בכל כיתה.

      נתוני צפיפות בכיתות (מערכת וואלה! NEWS)

      לדיון בטיפול בנושא צפיפות הכיתות יש צדדים שונים. מחד, מחקרים רבים הראו כי קיים קשר רופף בין רמת הציונים לגודל הכיתה, וכי הוא קיים בעיקר בכיתות הנמוכות. מנגד, טוענים אנשי חינוך כי לצפיפות הרבה בכיתות יש השפעה ישירה על איכות הלמידה וכן על לימוד לערכים.

      "איכות המורה חשובה ממספר התלמידים בכיתה"

      מנכ"ל תנועת חינוך ישראלי, אורן יהי שלום, טוען כי העיסוק בגודל הכיתה הוא מיושן, ויש להסית את הדיון לפרמטרים אחרים שמשפיעים על חינוך ילדינו כמו איכות ההוראה: "מחקרים רבים הראו שיש קשר רופף בין הישגים לבין צפיפות בכיתות. ההשפעה היא קטנה מאוד, זה פרמטר שמשפיע פחות על איכות הלמידה של התלמידים. ההשפעה של מספר התלמידים בכיתה ביחס לפרמטרים אחרים כמו איכות המורה עומדת בסימן שאלה. לעומת זאת, מאות רבות של מחקרים מצביעים על כך שאיכות המורה זה הדבר המשמעותי ביותר. מורה איכותי יודע לנהל הורים יותר טוב, לנהל תלמידים, משמעת. מורה איכותי משפיע על הכל הרבה יותר".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      יש מי שרואה בזהות המורה פרמטר חשוב ממספר התלמידים שהוא מלמד (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      יהי שלום מסביר כי ככל שנגדיל את כמות השעות במערכת שנובעת מפיצול וצמצום הכיתות, כך נגדיל שחיקה של מורים טובים שתפגע בסופו של דבר בתלמידים: "ככל שניתן לתלמידים פחות שעות וככל שיהיו יותר תלמידים בכל כיתה, ככה יישארו יותר מורים איכותיים במערכת. מדינות שבחרו בדרך של הקטנת כיתות רוחבית – כלומר, תוספת שעות משמעותיות במערכת, פגעו באופן חמור בפרמטר הכי משפיע על החינוך וזה איכות המורה. לעומת זאת, הפתרון הנכון הוא להביא בעקיפין להתייעלות שגם תצמצם מספר שעות לתלמידים וגם תצמצם את מספר התלמידים בכיתה והדרך לעשות זאת היא לתת לבתי הספר להחליט מתי נכון שישבו כמה תלמידים באיזו כיתה, ולא לעשות את זה רוחבי. בתי הספר יודעים לאיזה שיעור ולאיזו מורה מתאימה כיתה של 80 תלמידים ולאילו כיתה של 15. אנחנו חייבים להבין שהמערכת הריכוזית לא יעילה והיא גורמת למספר גדול של תלמידים בכיתה ולכך שמורים טובים לא באים לכיתה".

      יהי שלום מוסיף כי "אני לא נגד כיתות קטנות, אבל אני חושב שצריך לשנות את השיח הישן הזה של הקטנת כיתות גורפת. צריך לדבר על בית הספר העתידי שמנהל בעצמו את משאביו לפי מספר התלמידים, המצב הסוציו-אקונומי שלהם ולפי פרמטרים נוספים. בית הספר יוכל יצמצם את שעות ההוראה כדי להעניק חינוך איכותי יותר. הפשרה שפינלנד עשתה, למשל, היא שהיא הוכיחה שהיא נותנת את השעות המצומצמות ביותר בעולם. היא צמצמה את נפח המערכת ובתמורה היא קיבלה תור בכניסה לקבלה לעבודה של בתי הספר כי לא היה צריך כל כך הרבה מורים".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מחקרים רבים הראו שיש קשר רופף בין הישגים לבין צפיפות בכיתות", טוען מנכ"ל תנועת חינוך ישראלי (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      עם זאת, מחקרים אחרים שפורסמו הראו כי כיתות קטנות דווקא תורמות מאוד לשיפור בציונים, להפחתת האלימות בכיתות ולשיפור האקלים הבית ספרי בכלל. על כך מעיד גם אמנון רבינוביץ', מורה להיסטוריה ואזרחות בתיכון "זיו" בירושלים וממקימי תנועת המורים החדשה: "להקטנת הכיתות יש השפעה דרמטית על היחס האישי שכל תלמיד מקבל ועל היכולת של המורה להעביר את התלמידים שלו תהליך ערכי, משמעותי שמבוסס על דיונים בכיתה, ועל עבודה בקבוצות קטנות".

      כמו כן, מחקרו של פרופ' ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית משנת 1999, הצביע על כך שישנו פרמטר בעייתי במחקרים הללו והוא העובדה שכיתות קטנות ניתנות לרוב לתלמידים חלשים, והדבר יוצר מראית עין לפיה תלמידים שלומדים בכיתות קטנות מקבלים ציונים נמוכים. לדברי רבינוביץ', ההסתכלות על ציונים בלבד במובן זה כלל איננה נכונה: "אם מערכת החינוך בישראל רוצה להיות פורצת דרך גם בהיבטים רגשיים, חברתיים וערכיים אז היא חייבת להקטין את הכיתות. אם אומרים שציונים זה לא הכל, אז בואו גם נפעל בכיוון הזה", הוא מוסיף.

      עוד בנושא
      פיילוט במשרד החינוך: הסוף ל"מחששות" בבתי הספר
      המלגות לתלמידים נזקקים יגדלו ב-50 מיליון שקלים