המהומות האלימות בשבדיה, הנמשכות זה שבוע ימים, יצאו אמש (שבת) את גבולות הבירה שטוקהולם. בית ספר הוצת בארברו שבמרכז המדינה, כ-150 קילומטרים משטוקהולם, וכמה מכוניות הוצתו. גם בעיר לינקופינג, כ-200 קילומטרים דרום-מזרח מהבירה השבדית, היו עימותים בין צעירים לשוטרים.
במשטרת שבדיה טוענים כי אין בהכרח קשר בין המהומות בערים השונות, וכי ההתפרעויות פחות אלימות מאלו שהיו בלילות הקודמים. דובר המשטרה אמר כי 19 בני אדם נעצרו ביום שבת, אך אמר כי בסך הכל נראה שמסתמנת רגיעה במהומות.
בסוף השבוע קראו ארצות הברית ובריטניה לאזרחיהן להימנע מלהגיע לאזורי המהומות, ולהתרחק מהתקהלויות גדולות. המהומות החלו ביום ראשון שעבר בהאסבי, פרבר עני של שטוקהולם. צעירים זועמים יצאו לרחובות לאחר שלטענתם, שוטרים ירו למוות במהגר. לדברי המשטרה, מדובר באדם שהתבצר בדירה ואיים על השוטרים.
ביום שישי תגברה המשטרה בשטוקהולם את שורותיה בכוחות נוספים מהערים גטבורג ומאלמו. השוטרים בערים האלה התנסו בפיזור מהומות בשנים האחרונות. הורים, מחנכים ואנשי קהילה סיירו ברחובות כדי להתעמת עם הצעירים המתפרעים, ולדברי גורמים בעירייה היה בכך כדי להרגיע את המהומות במידה רבה.
המהומות, הקשות ביותר שידעה שבדיה במשך שנים, הציפו לפני השטח את הדיון במדיניות ההגירה של המדינה, שהיא אחת מהמקלות בעולם כלפי זרים. כ-15 אחוזים מהאוכלוסייה בשבדיה הם מהגרים, אך רבים מהם מתקשים ללמוד את השפה ולמצוא עבודה סבירה. באזורים שניזוקו מהמהומות עלו טענות כי המהומות הן תגובה לקליטה הגרועה של המהגרים הרבים, שבאו למדינה אך הופלו, שוכנו בפרברים עניים, לא נקלטו בשוק העבודה והידרדרו לפשע.
מנגד, יש מי שטוען שהמהומות קשורות לפשיעה "רגילה", וכי הוריהם של המתפרעים כשלו בחינוכם. לפי ה-OECD, הפער בין העשירים לעניים בשבדיה גדל מהר יותר מבכל מדינה גדולה אחרת. במקביל, מאז תחילת שנות ה-90, הממשלה מצמצמת את הוצאותיה על שירותים החברתיים.
אך הפערים הכלכליים, האבטלה, בעיות בקליטת השפה והקיצוץ בשירותים החברתיים אינם מהווים, כשלעצמם, תשובה לשאלה מדוע פרצו המהומות. האתר Local.se ראיין בנושא חמישה פוליטיקאים ופובליציסטים ידועים בשבדיה, וכל אחד השיב תשובה שונה באשר למניע להתפרעויות.
