פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צמצום הבגרויות - איך נגרום לזה להצליח

      כדי שהיוזמה תתממש ללא העמקת הפערים, צריך לייצר בדחיפות תקציב מדורג במשרד החינוך, שמבדיל בין מאפייני אוכלוסיות. אחרת, הפריפריה תישאר עם 4 מבחנים אבל בלי שיח חינוכי

      ערב בחינת הבגרות במתמטיקה, עולה שוב לתשומת הלב תוכניתו של שר החינוך הנכנס, הרב שי פירון, לצמצם את מספר מבחני הבגרות התיכוניים לארבעה בלבד - החלטה המבשרת על רצון לערוך שינוי משמעותי במערכת החינוך בישראל.

      צמצום מספר הבגרויות הוא פועל יוצא של תפיסה המבקשת להסיט את הדגש ממרדף אחרי ציונים ולהעצים את חוויית הלימוד. אם תרצו - העדפת הדרך על פני התוצאה המדידה. במקום לדאוג לאינספור ציוני בגרות, תינתן למורים ולתלמידים אפשרות להעמיק בשיח חינוכי המבוסס על כל מה שחינוך צריך להכיל: ערכים, זהות, מנהיגות, רגש, מעורבות קהילתית ועוד. עם זאת, כדי לשמור על איזון בין דרך ותוצאה, יושארו גם כארבע בגרויות מרכזיות במקצועות שאמורים להכין את התלמידים באופן הטוב ביותר לעולם הגלובלי.

      ככלל, מדובר בצעד חיובי ביותר - אך הוא נושא עמו מוקשים פוטנציאליים. כיון שאיכות החינוך נמדדת גם במקצועות כגון אזרחות, היסטוריה וספרות, הצפויים לרדת מרשימת מקצועות הבגרות החיצונית, קיים חשש כי בתי הספר יבחרו לעסוק בהם ובדומיהם במינון וברמה נמוכים יותר. על כן יש צורך בהתאמת מנגנון הפיקוח לשינוי הצפוי, ובבחינת מידת ההצלחה של בתי הספר בשמירה על איכות ההוראה וההשקעה הפדגוגית גם במקצועות שאינם נבחנים לבגרות.

      האתר: צמצום הפערים

      כדי שצמצום מספר הבגרויות ישפיע באופן מהותי על החברה הישראלית, יש להוציאו לפועל כך שישנה לא רק את חוויית הלימוד התיכונית, אלא גם ישפיע על הפערים החינוכיים הרחבים בין אוכלוסיות מבוססות לפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל, שהינם בין הגבוהים ביותר בעולם המערבי. הפערים החינוכיים מנציחים פערים חברתיים ומגבירים את שיעור העוני במדינה. צמצום הפערים הינו למעשה האתגר החינוכי הגדול ביותר בישראל כיום.

      כדי שהיוזמה תתממש מבלי להעמיק את הפערים החינוכיים, צריך לייצר בדחיפות תקציב מדורג משמעותי שמבדיל בין מאפייני אוכלוסיות - אחרת, מיעוט המשאבים בפריפריה יגרום לבתי הספר שם להתמקד בעיקר בארבעת המקצועות שייבחנו בבחינה חיצונית, ובכך להזניח את אותו שיח חינוכי חווייתי וערכי שהיה אמור להיווצר באופן שיוויוני בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. למעשה, החשש הוא מיצירת פערים חינוכיים חדשים, הבאים לידי ביטוי בתלמידים שמשתתפים בשיח החינוכי, לעומת תלמידים המודרים ממנו.

      יש לציין כי השר פירון, איש חינוך שכיהן בתפקידו הקודם כמנכ"ל תנועת "הכול חינוך", תומך בתקצוב דיפרנציאלי ואף פעל למען חקיקה בנושא. נראה כי הוא עצמו מודע לעוצמה הטמונה בשילוב בין צמצום הבגרויות לבין תקציב חינוך דיפרנציאלי משמעותי, כבסיס לצמצום פערים חינוכיים בישראל.

      במידה ואכן יצומצמו מבחני הבגרויות, יאטו כיתות הלימוד התיכוניות את המרוץ אחר הציונים. ימי התיכון ייראו אחרת לגמרי, הן עבור התיכוניסטים והן עבור הצוות החינוכי, שמקומו יהפוך למשמעותי הרבה יותר. אכן, סוג של דרך חדשה, שימים יגידו אם תצליח ואם תשפיע במידה שווה על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית ועל האוכלוסיות המבוססות יותר. בינתיים, אנחנו מחזיקים אצבעות.

      הכותבת, חנה דורסמן, היא מנכ"לית עמותת "חינוך לפסגות", המפעילה 33 מרכזים חינוכיים לנוער בעל פוטנציאל למצוינות בפריפריה החברתית-גיאוגרפית בישראל