רזרבות במקום קיצוץ בביטחון? נתניהו מהמר על עתידנו

אחד היתרונות הגדולים של צה"ל הוא יכולתו לאלתר פתרונות נועזים ויצירתיים לבעיות שנוצרות בשדה הקרב. לכן היחידות המיוחדות שלו הן מאומנות, מיומנות ובעלות יכולת ביצוע מופלאות. אבל פרט לסיירת מטכ"ל (שביבי נמנה בצעירותו על לוחמיה) ולשאר הסיירות כמו שלדג ומגלן, יש לצה"ל עוד כוח מיוחד שיודע לבצע סיכול ממוקד וביעילות רבה. הכוח הזה נכנס לכוננות סיכול מדי שנה, כשתקציב המדינה מגיע לממשלה ומתחיל הדיון - היכן לקצץ.

גם השנה הצליח (כרגיל) הכוח המיוחד לבצע סיכול ממוקד - ועובדה שראש הממשלה נתניהו החליט שמתוך ארבעה מיליארד שקלים שתכנן האוצר לשתות מתקציב הביטחון, מיליארד אחד יחמוק לו מחוץ לרשת הדייגים, ושאר שלושת המיליארדים לא ממש יירדו מתקציב הצבא.

איך זה יקרה? ובכן, יש בתקציב פטנט שנקרא "רזרבה תקציבית". בכל שנה מקבלים משרדי הממשלה השונים רזרבה שאותה הם אמורים לנצל אם צריך - ויש גם רזרבה כללית שאינה משויכת לשום משרד, אלא לכלל הממשלה. עכשיו הגיע נתניהו לפשרה שכנראה מקובלת על שר הביטחון משה יעלון, לפיה ייקחו מהרזרבה הכללית שלושה מיליארד שקלים על חשבון שימושי הרזרבה בשנים הבאות - ובזה ייגמר העניין. למערכת הביטחון זה טוב, כי בכל זאת יהיה קיצוץ של שלושה מיליארד שקלים, והתקשורת תסתום את הפה - הרי קיצצו, לא? וצה"ל יישאר עם הכסף שלו וככה כולם מבסוטים.

נחמד, לא? אבל מה יקרה באמת? כמו בת-יענה שדוחפת את הראש לחול, כך נתניהו פשוט דוחה את הקץ - שהרי הוא משעבד את גמישותה של הממשלה, בכך שהוא אוכל עכשיו את הרזרבה התקציבית שהצטברה בשלוש-ארבע השנים האחרונות, הוא מונע מהמדינה בעתיד הלא רחוק לעסוק בפרויקטים חדשים או להשקיע בדברים שמצריכים השקעות גדולות. המדינה בעצם מלווה כסף לעצמה, על חשבון עתידה.

ומה יקרה? נניח, למשל, שתפרוץ מלחמה עם סוריה - התפתחת שאינה מופרכת לנוכח אירועי השבועות האחרונים. מלחמה כזאת תגזול לפחות עשרה מיליארד שקלים (מלחמת לבנון השנייה גזלה 12 מיליארד). ומה אם תהיה שנת בצורת? ואסונות טבע? והמדינה תצטרך פתאום שק כסף? ובמזומן? זה בדיוק כמו משק בית שפתאום מתפוצץ לו הדוד החשמלי, ואין 2,000 שקל בצד לתקן את זה. מהיכן ייקחו את הכסף? הרזרבה נאכלה כזכור לצורכי תקציב הביטחון, לכן הפיתרון יהיה שוב הגדלת הגירעון. אז מה עשינו?

במקרה כזה לא תהיה ברירה אלא להדפיס כסף חדש, להגדיל את הגירעון העצום שבו מנסה המדינה להילחם. הדפסת כסף תעורר שוב לחצים אינפלציוניים - ומי ישלם על כך? ניחשתם נכון - אנחנו. המחירים יעלו (אינפלציה), הדלק והחשמל יתייקרו (אינפלציה), האוברדראפט בבנק יתייקר כי הריבית תעלה וכך גם המשכנתאות - וכל זאת, כדי לא להיכנס היום למלחמה תקציבית אמיתית עם הצבא.

אם רוצים לחסל את הרזרבה התקציבית, מתבקש לפחות שיציגו את התמונה הנכונה לציבור. נגיסה ברזרבה הכללית בהיקף של שלושה מיליארד שקלים היא הימור לא קטן, וכדאי שהציבור יידע שכעת עליו להתפלל שלא יקרה משהו יוצא דופן בשנתיים-שלוש הבאות, עד שנצבור רזרבה תקציבית חדשה.

ולעצם העניין: נתניהו צודק כשהוא אומר שאנחנו צריכים עוד "כיפות ברזל" וכוח לוחם מאומן, וזה באמת עולה כסף - אבל הצבא באמת צריך לעשות שינוי של ממש במבנה שלו, שינוי שלא יפגע במערך הלוחם אבל יחסוך הרבה מאד בתקציבו - כי אין שום סיבה הגיונית שרס"ר בצה"ל שעוסק בענייני מנהלה או לוגיסטיקה ייצא לפנסיה בגיל 42. מה קרה? הוא לא יכול לשבת במשרד שלו באיזה בסיס ולעבוד עד גיל 67 כמו האזרחים הרגילים?

אין גם שום הגיון בכך שרל"שית של אלוף או פקידת לשכה בקבע לא יהיו אזרחיות עובדות צה"ל. מה קרה? הסודות ידלפו מהלשכה אם הפקידה תהיה אזרחית?

יש כל כך הרבה מקצועות צבאיים שאפשר לאזרח, כמו מטאורולוגים, טכנאי מחשבים, טכנאי אלקטרוניקה וקשר, מחסנאים (אפסנאים למי שמתעקש), טבחים, רופאים, חובשים, מינהלנים, פקידות, מזכירות, מתכנתי מחשבים, מוסכניקים, שרטטים, פקחי טיסה, אפילו טכנאי שיניים. אבל זה כבר עניין אחר ומלחמה אחרת לגמרי.

עוד בנושא תקציב הביטחון:
במערכת הביטחון דורשים: "שהפוליטיקאים יקבלו אחריות"
הקרב על תקציב הביטחון: זה ה"שומן" שאפשר לחתוך
דעה: קיצוץ בביטחון וגם שוויון בנטל - עם צבא מקצועי

(עדכון ראשון: 20:04)