כבכל קיץ, כשהטמפרטורות מאמירות, חולפת המחשבה בראש כי "מעולם לא היה כאן חם כל כך". התחושה הזאת, כך מתברר, קשורה קשר הדוק לרמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. "אם מסתכלים על הטמפרטורות בישראל היום לעומת שנות ה-50', הן הרבה יותר חמות עכשיו. אז לא היה ניתן לראות כמעט ימים עם 35 מעלות בירושלים", אומר היום (ראשון) פרופ' קולין פרייס, מומחה למדעי האטמוספירה בשיחה עם וואלה! חדשות. "יש הפחתה במספר הימים הקרים ובכמות המשקעים בשנה בכל אזור הים התיכון. בעיקר בספרד ובאיטליה, אולי גם בחלקים של יוון וקפריסין. מגמה דומה ניתן לראות בצפון אירופה ובצפון קנדה. דרך נוספת שממחישה את זה היא הקרחונים בהרי האלפים או האנדים. ב-95% מהם ישנה נסיגה וזה עוד סימן של התחממות כדור הארץ".
אתמול פרסמה תחנת המדידה המרכזית בעולם שנמצאת בהוואי כי רמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עומדת כעת על שיא של 400 חלקיקים למיליון, לעומת רמה של 315 חלקיקים למיליון שנמדדו לראשונה בשנת 1958. "אנחנו משתמשים יותר ויותר בדלק פוסילי דלק שמגיע ממאובנים, מנפט, מפחם ומגז טבעי, ועם גידול אוכלוסיית העולם יש עלייה של פחמן דו-חמצני באטמוספירה", אומר פרייס, העומד בראש החוג לגיאופיזיקה ומדעים אטמוספריים ופלנטריים באוניברסיטת תל אביב.
"התחלנו למדוד את רמת הפחמן הדו-חמצני באופן מדויק משנת 1958, אך יש לנו עדויות שחוזות מאות אלפי ואף מיליון שנה אחורה", אומר פרופ' פרייס. הוא מציין כי לפני חמישה מיליון שנים נמדדו נתונים דומים של פחמן דו-חמצני באטמוספירה, אך מכיוון שבני האדם לא היו קיימים אז, היה לכך הסבר אחר: "היו הרבה שינויים באקלים של כדור הארץ. בהתחלה של כדור הארץ היו הרבה הרי געש שתרמו פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, ואחר כך היו עידני קרח. יש לנו עדויות כי האקלים היה הן יותר חם והן יותר קר בעבר, אך אז לא בני האדם גרמו לכך אלא הטבע", הסביר פרייס.
פרופ' פרייס מבהיר כי הימצאות כמות כזו של פחמן דו-חמצני באטמוספירה אינה מבשרת על סוף כדור הארץ, אך היא בהחלט תיצור סביבה פחות נעימה לגור בה. לשאלה כיצד ניתן לעצור את המגמה עונה פרופ' פרייס כי יש להפסיק או להפחית את השימוש בדלק פוסילי (נפט, גז ופחם). "אפשר למצוא תחליפים כדוגמת אנרגיית השמש, אנרגיית רוח ואנרגיה גרעינית. כל אלה לא תורמות לעלייה בגזי חממה באטמוספירה", הסביר פרייס. עם זאת, הוא טוען, ההשפעה על האטמוספירה תורגש רק ממרחק זמן מה. "לכל מולקולה של פחמן דו-חמצני יש זמן חיים ארוך באטמוספירה. אם נתחיל עכשיו, אולי בעוד 10-20 שנים נתחיל לראות את השינוי", הוא מסכם.
מזוהם מתמיד: שיא בפחמן הדו חמצני באטמוספירה
לפניות לכתבת: daniellerosenbaum@walla.co.il