האינטרסים הבינלאומיים של סין
לאור ביקורם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בסין, מיהרו גורמים בוושינגטון לברך על מעורבות הקהילה הבינלאומית בתהליך השלום. בכנס של מכון וושינגטון ביום חמישי בלילה, שר ההגנה האמריקני צ'אק הייגל קרא גם למעורבות גדולה יותר של סין ורוסיה בחיפוש הפתרונות למשבר בסוריה.
נציג אוניברסיטת בייג'ין בכנס, וו בינבין, הבהיר שאין לארצו הרבה עניין אמיתי בהמלצות מהסוג הזה וחיזורים אחר צדדים עקשנים. "ברור שגם הפלסטינים וגם הישראלים צריכים להתפשר", אמר, "אבל אנחנו יכולים רק להציע רעיונות, לא ננסה לגרום לצדדים לקבל אותם. אנחנו לא אוהבים התערבות בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות". ומה עם סוריה? "בסוריה אין לסין אינטרסים מיוחדים. אין לנו שם (להבדיל מרוסיה, נ"מ) בסיס צבאי, לא מדובר בשוק גדול למוצרים הסינים, וכאמור, אנחנו נגד התערבויות. מדינות המערב עבדו עלינו עם לוב, ואין לנו שום כוונה לחזור על הטעות הזאת".
באיראן, לעומת זאת, אמר פרופסור בינבין, יש לסין אינטרסים משמעותיים. "האביב הערבי הראה שאיראן זו המדינה היותר יציבה באזור, והיא יכולה גם להציע לשכנותיה מודל של הטמעת הגורם האסלאמי. אנו בהחלט רואים במשטר שם משטר לגיטימי, וזו מדינה שהשפעתה גוברת". באשר לתוכנית הגרעין של איראן - המומחה ציין ש"התוכנית הזאת החלה עוד בימי השאה, ואז לארצות הברית לא הייתה בעיה מיוחדת איתה - כלומר, זה חלק מבעיות פוליטיות רחבות יותר ביחסי ארצות הברית -איראן, ולא ניתן לפתור אותה בצורה נפרדת.
סין, אמר, זקוקה לנפט האיראני, ויש לבטל חלק גדול מהסנקציות שהטילו עליה במועצת הביטחון של האו"ם. "הסנקציות פוגעות, אבל לא יכולות לעצור את הכלכלה האיראנית או אף לגרום למשבר פוליטי רציני". סין, הוסיף, מכירה מניסיונה את הסטנדרטים הכפולים של המערב. "כשיש בבוסטון פיגוע - אני בדיוק הייתי שם - סין יודעת שארצות הברית מתמודדת עם טרוריסטים. אבל כשיש לנו מהומות, וקיצונים הורגים 50 בני אדם - מטיפים לנו על זכויות האדם".
דילמת גופת המחבל
"לזרוק אותו לכרישים", "לקבור זבל במזבלה", "לשלוח אותו חזרה לרוסיה" - אלו היו רק חלק מהצעות תושבי מסצ'וסטס שהפגינו אל מול משרד חברת ההלוויות "גראם פוטנם את מהוני" נגד קבורת גופתו של טמרלן צארנייב, אחד המחבלים בפיגוע בבוסטון. הוריו, שנמצאים ברוסיה, אמרו שאין להם אפשרות להביא את גופתו לקבורה בקווקאז. בסופו של דבר, צארנייב הועבר בחשאי לווירג'יניה ונטמן שם בבית קברות מוסלמי קטן בדוסוול.
מי שיזמה את הקבורה הייתה מרטה מולן, בת 48, שהזדעזעה מכך שהמפגינים צרו על בניין בית הלוויות "שרק ניסה לעזור". לדבריה, היא קיבלה את ההשראה מישו, שהורה לאהוב את אויבך. היא פנתה לארגונים המוסלמים המקומיים שאחד מהם הציע להשתמש בבית העלמין המוסלמי בקהילה מעורבת. ביום חמישי, באישון הליל, הגופה הועברה לווירג'יניה ונקברה בחשאי. רק לאחר מכן יצאה הודעה על כך, מטעם נציג עלום שם של שרות הלוויות מוסלמי שטיפל בקבורה. צוין בה שהם מתנגדים בתוקף למעשי האלימות של צארנייב, אך "אין זה פוטר אותנו מהחובה להשיב את גופתו לאדמה. מה שהוא עשה זה בינו לבין האלוהים".
במרכז האסלאמי של וירג'יניה לא בדיוק שמחו. הם אמרו שהם לא עודכנו לגבי העניין ושהוא "נעשה מאחורי הגב" שלהם. רשויות המחוז אמרו שגם הם גילו את זה מהתקשורת - אך אם לא הופר שום חוק, אין להם הרבה מה לעשות עם זה. בישראל מכירים היטב את דילמת גופות המחבלים - מהתקוממות קרובי המשפחה של קרבנות הפיגועים נגד קבורתם ועד החלק המקאברי של עסקאות השבויים, אך המשא ומתן על הגופות נתפס כרע הכרחי.
ברוסיה, החוק הפדרלי של מאבק נגד הטרור גורס ספציפית שמדינה לא מחזירה גופותיהם לצורך קבורה, ומקום קבורתם לא נחשף. בהודו, גופות המחבלים שביצעו את הפיגוע במומבאי ב-2008 נתקעו בחדר מתים למשך שנה - פקיסטאן סירבה לקבל אותם, והקהילות המוסלמיות של מומבאי סרבו לאפשר לקבור אותם בבתי העלמין שלהן. בסוף הם נקברו בחשאי במקום שלא נחשף.
לארצות הברית גם אין גישה ברורה לעניין. גופתו של מנהיג אל-קאעדה, אוסאמה בין לאדן, הוטמנה בים. טימוטי מקוויי, שהיה אחראי לפיגוע המחריד באוקלהומה-סיטי שבו נהרגו 168 בני אדם, הוצא להורג - ולכבודו במהירות בזק הועבר חוק מיוחד האוסר לקבור חיילים וקצינים לשעבר שהורשעו בעבירות חמורות בבתי קברות צבאיים. גופתו נשרפה והאפר פוזר במקום הידוע רק לבני המשפחה. לא ברור גם כיצד להגדיר מחבלים שנלכדו מחוץ לארצות הברית - אם החשוד בטרור מוגדר כשבוי מלחמה, ונפטר בכלא - לכאורה הוא זכאי לקבורה ראויה, כמו חייל צבא האויב.
מזל"טים ודו"חות התנועה
גופות המחבלים שאף אחד לא מביא לקבורה בארצות הברית מעלות דילמות ותהיות לאור השימוש הגובר של ממשל אובמה במזל"טים לחיסול החשודים בפעילות הטרור בפקיסטאן, תימן וסומליה. רוזה ברוקס, חוקרת של "קרן אמריקה החדשה", שהייתה בעברה מתאמת ענייני שלטון החוק ומדיניות הומניטרית בינלאומית מטעם הפנטגון, חושבת שחלק לא מבוטל מהביקורת על השימוש במזל"טים נטול הצדקה ולא קשור לטכנולוגיה - וכי השאלה האמיתית צריכה להיות באמת ההגדרה המשפטית של המחבלים המחוסלים.
"מתקפות המזל"טים גורמות לפעמים למות האזרחים, אבל פחות מאשר האלטרנטיבות", היא אומרת. "כמובן, יעילותם תלויה ישירות בדיוק המודיעין שלנו. אם המטרה הייתה שגויה מראש, זו לא הבעיה של הטכנולוגיה". "גם הטענה על 'חיסול ממרחק' או 'חיסול בסגנון משחק וידאו' לא נראית לי מוצדקת", היא מוסיפה. "כשטייס אנושי מפיל פצצה, גם הוא עושה את זה די מגבוה, וטייסים אנושיים עושים הרבה יותר טעויות. הדילמות האמיתיות הן השאלה האם המתקפות האלה יוצרות יותר מחבלים מאשר הן מחסלות, והשנייה, כמובן, האם פעילות טרור זו מלחמה או עבירה פלילית. אם זו מלחמה, בשדה הקרב אתה לא זקוק לשופטים. אך יש די והותר מומחי משפט שטוענים שמה שאנחנו עושים זה רצח בלי משפט. אנו זקוקים למסגרת והגדרות חדשות".
הדיון הזה צפוי להתחמם עם חדירה גוברת של מזל"טים לשטח ארצות הברית בשרות מוסדות אכיפת החוק, השרות המטאורולוגי וגופי הגנה על עולם הבר. ככל שהמזל"טים קרובים יותר לבית, כך האמריקאים אוהבים אותם פחות. לפי סקר של אוניברסיטת מונמאות', 80% מהאמריקאים תומכים בשימוש במזל"טים במבצעי חילוץ, ו-64% תומכים במשימות אבטחת הגבול עם מקסיקו (בקהילה ההיספאנית, שיעור התמיכה יורד בצורה דרסטית - 25%). כשמדובר בשימוש במזל"טים עבור דו"חות מהירות, 67% מתנגדים לתוקף.
נושא המזל"טים עלה לדיון חריף בשימועים בסנאט למינויו של ג'ון ברנאן לתפקיד ראש ה-CIA, וכעת המחוקקים במדינות השונות שוברים את הראש לגבי תקנות הגיוניות בנושא. הם מתחבטים בשאלה האם הטכנולוגיה הזאת פוגעת יותר בפרטיות האזרחים מאשר טלפונים סלולריים או מצלמות מעקב ברחוב. תומכי המזל"טים נלהבים מהאפשרויות של הטכנולוגיה, וחוששים שהדמוניזציה שלהם "תחנוק אפשרות שצילום החתונות מהאוויר יהיה שירות פשוט ונגיש לאזרח", כדברי טימוטי רייטר, נשיא קבוצת משתמשי המזל"טים בוושינגטון.
מייקל טוסקנו, נשיא התאגדות מערכות הרכב ללא מפעיל אנושי, טוען שהאמריקאים יתרגלו לטכנולוגיה הזאת, כמו כל טכנולוגיה חדשה אחרת שנראתה מאיימת. "כל טכנולוגיה יכולה לשמש לנזק", הוא אומר. "אפילו באינטרנט משתמשים בו להסתה ופגיעה בבני אדם. מזל"טים, כמו כל דבר אחר, ידרשו בנשיאה באחריות במקרה של שימוש פסול, בדיוק כמו שנהג שיכור ברכב נושא באחריות על התנהגותו. הבעיה היא הקושי הפסיכולוגי. בני אדם מוכנים להשלים עם מגרעות האדם, ולשלם את המחיר של 32,000 מקרי מוות בשנה על כבישי ארצות הברית. אך אם רכב אוטומטי ידרוס ילדה אחת יתקשו לקבל את זה, גם אם זה יוריד את מקרי המוות ל-3,000 בשנה. אף טכנולוגיה אינה מושלמת".
2016 כבר כאן
הילרי קלינטון אולי נעלמה מאז עזבה בינואר את תפקיד שרת החוץ, אך הרפובליקאים לא שכחו שהיא שם, ושבשלב זה היא נחשבת לקלף החזק ביותר של הדמוקרטים בבחירות לנשיאות 2016. הקלף החזק ביותר של הרפובליקאים הוא לפמפם כמה שיותר את השימועים על התנהלות בעייתית של ממשל אובמה ומחלקת המדינה בעקבות התקיפה הקטלנית נגד הנציגות הדיפלומטית של ארצות בבנגאזי שבלוב, שבה נהרגו השגריר כריס סטיבנס ושלושה עובדים נוספים.
השבוע, בשימועים בגבעת הקפיטול, עשו הרפובליקאים מאמץ מרוכז להוכיח שקלינטון ואחרים לא רק התרשלו במשימה לספק אבטחה ראויה לעובדי הנציגות, אלא גם ניסו לטייח את זה בגלל הבחירות הקרבות לנשיאות. למשל, הסנטור הרפובליקאי מאוקלהומה, ג'יימס אינהוף, אמר שלאור "הטיוח הכי רציני בתולדות ארצות הברית" יישמעו בקרוב קריאות להדחתו של הנשיא אובמה.
הסנטור פול ראנד אמר שהילרי קלינטון "לגמרי" אחראית על שפיכות הדמים - לא רק כי עמדה בראש מחלקת המדינה, אלא גם כי לא נענתה לקריאות של עובדי הנציגות בבנגאזי לתגבר את האבטחה. בשימוע ביום רביעי נשמעו טענות והערכות סותרות לגבי השאלה האם ניתן היה להגיב מהר יותר. למשל, כמה זמן היה לוקח להביא מטוס של הצבא האמריקאי לבנגאזי, להתערב במתקפה - שעתיים או עשרים שעות? תגובתה של קלינטון לא נשמעה הפעם (היא כבר מסרה עדותה בגבעה בינואר). אך ביום שישי מחליפה בתפקיד ג'ון קרי אמר שמדובר באסון, אך הוא "שונא לראות את זה הופך לתהליך פוליטי טהור וממושך שלא באמת מגלה לנו משהו לגבי העובדות".
דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, ודובר משרד החוץ, פטריק וונטרל, נאלצו להקדיש את רוב התדרוך ביום שישי לתחקור הכתבים על מה שנאמר על-ידי דוברי הממשל בימים שלאחר התקיפה. "ההתערבות של הבית הלבן ומחלקת המדינה בניסוח הנקודות הייתה מינימלית", טען קרני. וונטרל גם הוא נאלץ להתפתל: "מה שהיה ברור זה שהקיצונים היו מאחורי התקיפה, והיינו ברורים לגבי זה. ה-FBI לא יכלו להגיע לשם מיידית בגלל המצב בשטח". בלי קשר למסקנת השימועים, בנגאזי תעלה עוד פעמים רבות ככל שיתקרב מועד הבחירות 2016.