הפצצה בשטח האויב

מיקור חוץ: ישראל בשירות האמריקאים בסוריה

ארה"ב מעדיפה פתרון דיפלומטי לסוגיה הסורית על פני שליחת חיילים למלחמה נוספת. וגם: לניעור האבק מהמו"מ הישראלי-פלסטיני דרוש יותר מהודעה קטארית. סקירה מוושינגטון

נטשה מוזגוביה, וושינגטון

השגרה הסורית

התקיפה הישראלית נגד משלוח טילי קרקע-קרקע מסוריה רעננה מעט את שגרת הדיווחים המקאברית מסוריה והדיון המתיש בוושינגטון על משמעות "הקו האדום" של הנשיא ברק אובמה. אובמה לא מעוניין במלחמה בסוריה, כיוון שפרט לאפגניסטן, שבה חלה עלייה במספר התקיפות של טליבן לקראת עזיבת האמריקאים, יש לו עוד כמה מוקדים של כאב ראש, כמו "מלחמות המזל"טים" בפקיסטן, בסומליה ובתימן. הנשיא האמריקאי לא יתנגד, בניגוד לעמדתו בעבר, אם בעלת הברית הנאמנה תעשה זאת בצורה מדודה וחכמה.

שליחת חיילים אמריקאים לסוריה נשמעת כמו רעיון מחריד אפילו לתומכי המעורבות הגדולים בגבעת הקפיטול - המרב שהם מציעים זה יצירת אזור אסור לטיסה עם תקיפות אוויריות והעברת כלי נשק למורדים. אך מתן אור ירוק לתקיפה הישראלית בסוריה וההדלפות הנמרצות עליה, למען יראו וייראו לא רק בדמשק ובמטה של חיזבאללה, אלא גם בטהרן, הוא סוג של התקדמות במצב, כשבוושינגטון ממש לא רוצים להתקדם. אמנם לא מדובר, למרות כמה דיווחים מוקדמים בתקשורת האמריקאית, בהעברת נשק כימי, אך הנשיא אובמה ובכירי ממשלו הדגישו מספיק פעמים את תמיכתם בזכות ההגנה העצמית של ישראל, במיוחד לאור הטלטלה החמורה באזור. לצורך העניין, מדובר במיקור חוץ, כשישראל היא עוד מזל"ט, רק על פניו, עם יותר עצמאות בקבלת ההחלטות.

עוד בוואלה! NEWS

יש פתרון אמיתי: הקרם שיעלים לך את כתמי הפיגמנטציה

לכתבה המלאה
מטוס ישראלי בשירות ארצות הברית? (צילום: ביטאון חיל האוויר)

באשר לוושינגטון, הדיונים עדיין נמשכים וסביר שיימשכו גם בפגישתו של שר החוץ ג'ון קרי עם עמיתו הרוסי, סרגיי לברוב, במוסקבה בשבוע הבא. "עוד לא קיבלנו החלטה לכאן או לכאן בעניין הסיוע הקטלני לסורים, אך אנו ממשיכים להגביר את הסיוע הלא-קטלני", הבהיר ביום שישי דובר משרד החוץ פטריק וונטרל. "אנו מאמינים שפתרון דיפלומטי הוא הדרך המהירה והטובה ביותר לסיים את האלימות בסוריה ולהחזירה למסלול של מדינה מאוחדת, שלווה ודמוקרטית, כפי שהעם הסורי רוצה לראות", הסביר.

פרישתו המתוכננת של שליח מיוחד נוסף של האו"ם לסוריה, אל-אחדר איברהימי, לא הפילה את השמים בפוגי בוטום (Foggy Bottom), האזור שבו ממוקם בניין מחלקת המדינה בוושינגטון. "אנו מודעים לדיווחים", השיב וונטרל ביובש. "מוקדם יותר השבוע (ג'ון קרי – נ.מ) הביע את הערכתנו לנציג המיוחד איברהימי על מאמציו, והדגשנו את תמיכתנו במשימתו, למרות הנסיבות המאתגרות. רצינו שימשיך בעבודה הטובה שהוא עושה, אך ההחלטה היא שלו", הוסיף.

בשבת, אחרי הפוגה קצרה של דיון בתקיפה הישראלית, הדיווחים בנוגע לסוריה שבו למסלולם, עם הודעת מחלקת המדינה על כך שארצות הברית מזועזעת מהטבח בעיירת החוף אל-ביידה בסוריה ביום חמישי החולף, שבו נהרגו על פי הערכות יותר מ-100 בני אדם. "כוחות המשטר והשביחה, על פי הדיווחים, הרסו את האזור עם אש מרגמות, ואז הסתערו על העיירה וחיסלו משפחות שלמות, כולל נשים וילדים", נכתב בהודעה. "אנו מוסרים את תנחומינו העמוקים למשפחות הקורבנות של האסון הזה. אנו מגנים בתוקף כל טבח של האוכלוסייה האזרחית ומדגישים את הזדהותנו עם העם הסורי. אנו קוראים לכל הגורמים האחראים בסוריה להרים קולם נגד הוצאות להורג לא חוקיות של כל קבוצה, בלי קשר לדת או ללאום שלה. יש להביא לדין את האחראים על הפרות של החוק הבינלאומי ופגיעה חמורה בזכויות האדם".

איך להחיות יוזמת שלום

מחלקת המדינה מרוצה מ"צעדים חיוביים" בתהליך השלום, אך החייאת יוזמת השלום הערבית תדרוש יותר מהודעת נציג קטאר. שרת המשפטים ו"שרת השלום", ציפי לבני, נפגשה השבוע במחלקת המדינה עם שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי, במאמץ המי-זוכר-כמה להתניע את המשא ומתן עם הפלסטינים, שתקוע כבר כמעט ארבע שנים במקום שבו כל אחד מהצדדים מוכן "כבר אתמול" למשא ומתן רציני, אבל מדבר בערך עם כל שאר העולם למעט הפרטנר לשיחות.

בסביבתה של לבני הגדירו את המפגש עם קרי בתור "פגישת עבודה טובה ועניינית שעסקה בקידום המשא ומתן עם הפלסטינים". במחלקת המדינה, הדגישו את "המגמה החיובית" ואת הנכונות להמשיך בפגישות. "השבוע היו לנו כמה צעדים חיוביים", אמר ביום שישי דובר משרד החוץ פטריק וונטרל, "ונמשיך לעבוד עם שני הצדדים". כשנשאל על תגובת ישראל ליוזמת השלום הערבית, אמר וונטרל כי הוא "לא יכול לדבר על ההבדלים בממשלת ישראל, אך אני רוצה להבהיר דבר אחד - מה שחשוב זה שהצד הישראלי אישר בצורה ברורה מאוד בכל הרמות שישראל זקוקה לשלום עם הפלסטינים. באשר להבדלי הדעות בצוות המשא ומתן שלהם או במנהיגות הפוליטית שלהם, אפנה אתכם לישראלים".

מרוצה. בנימין נתניהו עם שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי (צילום: אבי אוחיון)

קרי, לדברי וונטרל, מרוצה מההתקדמות עם הליגה הערבית, וממשיך להיות מאוד מעורב בנושא. אך בשלב זה נדמה שבשביל לנער אבק מיוזמת הליגה הערבית, דרושה מעורבות גדולה יותר, לא של קרי, אלא של מדינות ערב עצמן - צעדים מתואמים יותר מול ישראל, אולי דיאלוג ישיר יותר, ובוודאי הרבה יותר הבנה להשפעת השינויים באזור על המצב האסטרטגי-ביטחוני. נסיגה מהגולן - עכשיו, ועוד לפני נרמול היחסים, ברצינות?

ישראל ותקשורת חופשית: מדורגת כעת כמדינה "חופשית באופן חלקי"

ביום שישי בעולם ציינו בפעם ה-20 את יום חופש העיתונות, אך כשמסתכלים על המפות של ארגוני זכויות האדם שעוסקים בדירוג המדינות בתחום הזה, העיתונות בעולם לא בדיוק חופשית והתמונה די מדכאת. על גבי המפה של "עיתונאים ללא גבולות", למשל, מופיעים כתמים שחורים המסמנים "מצב קשה מאוד" בסין, בסודן, באיראן ובמדינות נוספות. כתמים אדומים ענקיים מופיעים במפה על רוסיה, צפון אפריקה ועוד כמה מדינות במזרח התיכון, המסמנים "מצב רציני מאוד" מבחינת פגיעה בחופש העיתונות. דרום אמריקה בעיקר כתומה ("בעיות בולטות"), ארצות הברית צהובה ("מצב מספק"), ואת הנחמה של צבע לבן ("מצב טוב") מספקות בעיקר קנדה ומדינות סקנדינביה. על פי הארגון "פרידום האוס" (Freedom House), פחות מ-14% מתושבי העולם חיים במדינות עם עיתונות חופשית לגמרי. ישראל, מתברר, כבר לא אחת מהן.

סיבה נוספת לירידת ישראל בדירוג. אורי בלאו (צילום: דרור עינב)

לישראל אין במה להשוויץ בדירוגים השנה. "עיתונאים ללא גבולות" הוריד אותה מהמקום ה-92 למקום ה-112 וציין כי: "עיתונאים בישראל נהנים מחופש ביטוי אמיתי, למרות קיומה של צנזורה צבאית, אך המדינה צנחה בדירוג בגלל פגיעת הצבא בכתבים בשטחים הפלסטיניים". בארגון המשפיע "פרידום האוס", דירוגה של ישראל ירד בנקודה אחת בלבד, ל-31, אך זה הספיק כדי להעביר אותה מקטגוריה של "מדינות חופשיות" מבחינת חופש העיתונות ל"מדינות חופשיות באופן חלקי".

הארגון מקטלג את המדינות על פי שלוש קטגוריות - חופשיות, חופשיות באופן חלקי ולא חופשיות. כעת כל המבקרים במוזיאון התקשורת המרשים בוושינגטון "ניוזאום" (Newseum), יקראו על כך באותיות גדולות ליד מפת חופש העיתונות בעולם. בתיאור הסיבות מצוין בין היתר משפטו של עיתונאי "הארץ", אורי בלאו, שנכח בהצגת הדירוג ב"ניוזאום", כמו גם התערבות בתוכן של שידורי רשות השידור ו"התערבות של ראש הממשלה במשא ומתן על הארכת הזיכיון של ערוץ 10". בדו"ח מצוינת גם השפעת "ישראל היום" על שוק התקשורת בישראל ופשיטת הרגל של "מעריב" ורכישתו. שאלתי את הנשיא "פרידום האוס", דיוויד קרמר, האם השינוי בדירוג נראה לו מוצדק. "בהחלט. במשך שנים ישראל הייתה על הגבול שבין מדינה עם עיתונות חופשית למדינה עם עיתונות חופשית באופן חלקי. קרו דברים שלא ניתן להתעלם מהם. הייתי בישראל כשחלק מהם קרו".

בכלל, בכל העולם חלה הידרדרות בחופש העיתונות. המשבר הכלכלי וקריסת העיתונות הכתובה הפכו כלי תקשורת פגיעים יותר, המשטרים הדכאנים התעשתו והחלו במאמצים מרוכזים לצנזר את האינטרנט, וגם האפשרויות שמספקות הטכנולוגיות החדשות לא בהכרח עוזרות - ארגוני פשע במדינות שונות החלו להקדיש תשומת לב רבה יותר ל"כתבים-אזרחים", בלוגרים עצמאיים, ולא רק לעיתונאים המקצועיים שלפעמים עוד נהנים מהגנה מסוימת מצד כלי התקשורת שבו הם מועסקים. כפי שאמר ביום שישי שר החוץ האמריקאי קרי: "הטכנולוגיה מרחיבה אפשרויות לביטוי עצמי-מקורי באינטרנט, אך המרחב לתקשורת הבלתי תלויה הוצר".

63 מדינות דורגו השנה כחופשיות, בעוד שבשנה שעברה דורגו 66. כאמור, גם בארצות הברית המצב אינו מזהיר - דלפין הלגנד, מנהלת הסניף האמריקאי של "עיתונאים ללא גבולות" אומרת שבארגון מודאגים מ"המלחמה" של ממשל אובמה במדליפים הפועלים במוסדות הרשמיים, ומהעלייה במספר תיקי החקירה שנפתחו, בהשוואה לעבר. "אפילו בארצות הברית, שבה התיקון הראשון לחוקה נותן ערבות לחופש הביטוי, קיימות בעיות. חופש העיתונות אינו מובן מאליו, אפילו במדינות דמוקרטיות יציבות. בארצות הברית למשל עדיין אין חוק פדרלי שיאפשר לכתבים להגן על המקורות שלהם. אנחנו גם מודאגים מבעיות הגישה למידע שאמור להיות נגיש לציבור".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully