הדבר המרגיז ביותר מתוך שלל הקיצוצים בתקציב שהציג יאיר לפיד אינו הגזרות הקשות מאוד של העלאת מס ההכנסה והמע"מ, וגם לא הקיצוצים בחינוך וברווחה שעל נחיצותם אפשר להתווכח - אלא דווקא הגזרה השולית לכאורה של ביטול הזיכוי ממס לבוגרי תואר אקדמי. זה מרגיז, כי מי שהגה את הגזרה הזאת לא חשב רחוק מעבר לאפו. מעניין מה חשב לפיד בעצמו על ביטול הטבת המס הזאת? אולי מה שהניע אותו היה יצר הנקמנות על שחשפו את כוונת אוניברסיטת בר אילן להעניק לו תואר ד"ר במסלול מקוצר? מי יודע?
עכשיו ברצינות - אין מישהו באוצר שלא מבין שהסיסמה "נעזור לאדם העובד", אותה סיסמה שטבע לפיד בעצמו, כוונתה באמת לסייע לעובדים השכירים, לאנשי מעמד הביניים, לאותם בעלי משפחות שמביאים הביתה משכורת חודשית?
כעת, מתברר שלפיד למעשה פיטר את האדם העובד, את זה שמביא משכורת נורמלית שאפשר לגדל איתה שניים וחצי ילדים בממוצע וגם לשלם משכנתא. הוא לא מבין שמשכורת כזאת של "האדם העובד" חייבת לעבור דרך תואר אקדמי? טוב, אלא אם לאבא יש בסטה בשוק ואתה דור ההמשך שלה, או שאתה מתברג לאיזה מוסד ציבורי בעזרת קשרים מפלגתיים ויושב שם עד הפנסיה על חשבוננו.
כך נעודד חרדים לצאת לעבודה?
מאחר שרובנו לא ירשנו בסטה בשוק הכרמל או קשרים במרכז הליכוד, וגם לא זכינו בלוטו, לא ברור איך נערי האוצר (שכולם כמובן בעלי תואר אקדמי) לא מבינים את העניין הזה. נכון שיהיו כאלה שיגידו "גם ללפיד אין תואר אקדמי, והנה הוא היה עיתונאי מוצלח ועכשיו הוא שר אוצר". אז מה? כמה כאלה יש? רוב רובו של מעמד הביניים הוא זה שנושא את הכלכלה הישראלית על גבו, וכדי שנמשיך ולייצר כאן צמיחה כלכלית ולהביא לעלייה בתל"ג שלנו (שהוא אגב גבוה יותר מרוב המדינות הסובבות אותנו ביחד) - חייבים תארים אקדמיים.
תארים אקדמיים מייצרים לנו מהנדסים, מייצרים לנו אנשי תוכנה שתורמים לייצוא ההיי-טק הישראלי המתקדם, שלא לדבר על רופאים שכל כך חסרים לנו, גנטיקאים שמשפרים את החקלאות הישראלית שמתפעלים ממנה בכל העולם, חוקרים שמפתחים תרופות, אנשי מנהל עסקים, דיפלומטים ואפילו קציני צבא מוכשרים שנשארים בצבא כי בדרגת סרן או רס"ן הם לומדים לתואר ראשון על חשבון הצבא ולכן חותמים קבע ארוך. וכן, גם פקידי אוצר שמייעצים ללפיד, כל אלה בעלי תואר אקדמי ובלעדיו הם לא היו שווים הרבה.
אם לפיד לא היה נחשף לדוגמאות ההפוכות - מה קורה כשאין תואר אקדמי - הייתי אומר, "נו, רחוק מהעין, רחוק מהלב'". אבל ראבק יאיר, יש לך דוגמאות ממש מתחת לאף. מספיק שתיסע לשכונה חרדית בבני ברק או ירושלים כדי לראות את העוני - אולי הם מרגישים שעולמם מלא בדברי תורה, אבל תכל'ס, ילדיהם וגם הם לא יגיעו רחוק בלי ללמוד אנגלית או לדעת שבריסל היא בירת בלגיה ובלוג הוא יומן מקוון. מספיק שתיסע, מר לפיד, לכפרים ערביים כדי לראות איך נשות הכפר יושבות בבתים והגברים עוסקים בתיקון מכוניות או בפלחה משנות השישים של המאה הקודמת.
נכון, יש יוצאים מהכלל ויש שיגידו "אבל החרדים בחרו מרצון את העוני הזה". ואני אומר כן, אבל למה עכשיו צריך לפיד לעודד אותם? הרי מה שיקרה זה פשוט: זוגות צעירים, חיילים משוחררים וחבר'ה שיש להם פוטנציאל וקצת כסף יחפשו אוניברסיטאות בחו"ל, ומשם הדרך לחיי קבע בניכר קצרה למדי.
אבל מעבר לעצת אחיתופל שקיבל לפיד מיועציו עם הסעיף המשונה הזה, לא נותר אלא להתפעל מהסיבוב החד של 180 מעלות שעשה לפיד עשה מאז התמנה לשר אוצר והכריז "אנחנו נעזור לאדם העובד" - הכרזה שהתבררה כעורבא פרח. זאת מכה לא מתחת לחגורה אלא מתחת לקרסוליים של ציבור בוחריו, שהלכו אחריו כאחר נביא חדש. הם לא חשבו שמדובר בנביא שמזגז ומשנה את נבואותיו בתוך חודשיים.
כן, לא נגעתי כאן בכלל במס ההכנסה שיעלה ובמע"מ ובמס הרכישה, ובקיצוצים בבריאות, ברווחה ובצהרונים, ואפילו לא בלימודי הליבה - כי מי צריך לימודי ליבה אם ממשלת ישראל לא באמת מעודדת את ההשכלה האקדמית?