אנחנו לא חולים סופניים

כאחוז תזזית, מדלג שר החוץ ג'ון קרי בין בירות ומתריע על "חלון ההזדמנויות לשלום" שהולך ונסגר. כלב מאיירס מציע לו, לפני שהוא חותם על החלפת שטחים (שלנו), להירגע קצת

כלב מאיירס

חשבתם פעם איך הייתם מנהלים את חייכם לו קיבלתם דיאגנוזה רפואית לפיה אתם סובלים ממחלה סופנית, ונותרו לכם שנתיים לחיות? אולי הייתם עולים על מטוס לבקר מקום אקזוטי בעולם? אולי הייתם רוכשים משהו גרנדיוזי לאדם אהוב, או מעבירים על שמו נכסים בעוד אתם בחיים?

אי-אפשר לבוא בטענות לאנשים המחליטים במצבים כאלה לעזוב את עיסוקם היומיומי, ופשוט ליהנות מהחיים. זה בדיוק מה שהחליט לעשות איש אחד בניו זילנד, פרנק שמו, לפני כשלוש שנים. לאחר שרופאיו הודיעו לו שלבו לוקה בסוג אלים וקטלני של סרטן, ושנשארו לו מקסימום שנתיים לחיות, מכרו פרנק ואשתו וילמה את ביתם, מימשו את כל נכסיהם והתחילו לחיות בצורה מפנקת. הם החליטו לעשות כל מה שלבם חפץ בלי לחשוב על כסף. הם אף נכנסו לחוב של כ-80 אלף דולר בכרטיסי האשראי שלהם, בציפייה שהכל יכוסה על ידי ביטוח החיים של פרנק.

שנתיים חלפו מהבשורה המרה, ורופאיו של פרנק הודיעו לו שנפלה טעות. למעשה, הוא אדם בריא לחלוטין. אין לו סרטן, והוא יכול להמשיך לחיות עוד שנים רבות. הזוג, כמובן, הוכה הלם. במלים של וילמה: "נהנינו. בזבזנו יותר מדי כסף על אוכל. הסתובבנו בניו זילנד, איפשרנו לעסק (עסק שיפוצים של פרנק) לקרוס. מה הייתם עושים במצב כזה? אם הוא היה אומר "קפצי", הייתי קופצת. נתתי לו קדימות, מה שהוא רצה הוא קיבל. ניצלנו את מלוא האשראי בכרטיסים ואת כל ההון של העסק. למעשה, פשטנו רגל".

שעון החול הוא פרי הדמיון

נזכרתי בסיפור הזה לאחר ששמעתי את הדיאגנוזה של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, לפני כשבועיים, לפיה "חלון ההזדמנויות" של ישראל לעשות שלום עם שכניה נסגר אט-אט, ונשארו שנתיים לכל היותר להגיע להסדר קבע. זה נראה כאילו קרי באמת מאמין שמדינת היהודים לוקה במחלה סופנית, וחבל על כל רגע. הוא מסתובב בכל העולם, ברצף של טיסות, פוגש מנהיגים ישראלים ופלסטינים, מנהל מו"מ עם הליגה הערבית על החלפת שטחים (שלנו), מכריז הכרזות ומקיים מסיבות עיתונאים. נראה, שלו היה יכול היה גם חותם בשמנו על העברת נכסינו לאויבנו, במסגרת הסדר שלום, והכול כדי להציל אותנו ממוות בטוח.

אני פונה לחברינו העיתונאים, ואומר: אפשר להירגע. אפשר להוריד את "המסע הסופי" של ג?ון קרי מהכותרות הראשיות. אף אחד לא הולך למות. מדינתנו הייתה במצבים קשים הרבה יותר בעבר, ויש עוד חיים מלאים וארוכים לפניה. אני מניח שיום אחד נשיג הסדר קבע עם הפלסטינים, אבל עד אז יתחלפו עוד הרבה נשיאים ושרי חוץ אמריקנים. זה יקרה רק לאחר ששני הצדדים ישתכנעו שהם באמת רוצים את זה. כרגע דומה כי רק שר החוץ האמריקאי והבוס שלו משוכנעים בכך.

ולמר קרי הנכבד אומר: ג'ון, תלמד לקח מווילמה ופרנק. אסור לחיות היום כאילו אין מחר. את ההצהרות שאין לישראל זמן שמענו כבר פעמים רבות מהרבה אחרים, ומדינת ישראל עדיין קיימת. גם אם הקריירה שלך בתור שר חוץ תיגמר בעוד כשנתיים וחצי, אני מניח שנותרו לך עוד שנים רבות בתפקידי מנהיגות פוליטית. אל תממש את כל הונך הפוליטי ואל תבזבז את כל הכוח שלך על מירוץ נגד שעון חול, שעצם קיומו הוא פרי דמיונך בלבד.

הכותב, עו"ד כלב מאיירס, הוא מייסד מכון ירושלים לצדק

לכל הטורים של כלב מאיירס בוואלה!

דעה אחרת: דני איליון סבור שג'ון קרי מכי לנו מזרח תיכון חדש

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully