מינוי של ג'ון קרי לשר החוץ של ארה"ב כמחליפה של הילרי קלינטון בישר את סוף עידן הפסיביות האמריקנית במזרח התיכון אותו הובילה קלינטון הזהירה והמחושבת, מתוך חשש מכישלון שעלול לפגוע בסיכוייה בחירתה כמועמדת לנשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הדמוקרטית ב-2016.
מהיום הראשון בו נכנס קרי למשרדו בקומה השביעית בבניין הסטייט-דיפרדמנט בוושינגטון, הוא נחשף לעומק המשבר במזרח התיכון, והאיומים על האינטרסים האמריקניים שם: איראן בהתרסה ישירה לדרישה האמריקנית מתקדמת במהירות ליכולת גרעינית, תוך איום על כל בנות בריתה של ארה"ב באזור, ובעיקר ערב הסעודית, מדינות המפרץ וישראל; ארגוני הטרור בחסותה של איראן מתחזקים ומרימים ראש - במיוחד חיזבאללה בלבנון, הטרור הסוני הקיצוני של חמאס המתגבר בעזה ובסיני, וגורמי ג'יאהד עולמי בסוריה ובעירק; מצרים של מובארק איננה עוד, וכבר אינה עוגן תמיכה לאינטרסים האמריקניים; ולבסוף - תהליך התפרקותה של סוריה מאיים להתפשט לעבר לבנון ועיראק.
מול אתגרים חריפים אלו, נותרו ידידותיה של ארה"ב באזור מודאגות מחוסר היציבות האזורי והסכנה לביטחונן, וספקות התגלעו לגבי מעורבות ארה"ב ומנהיגותה. שתי בעלות הברית המרכזיות והחזקות של ארה"ב באזור, ישראל וטורקיה, היו מסוכסכות בינן לבין עצמן. התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים שרוי בקיפאון עמוק, מדינות המפרץ וערב הסעודית עומדות מנגד כמעט בחוסר אונים.
האדריכל קרי
קרי הבין שנדרשת גישה חדשה וכוללנית כלפי המזרח התיכון, שמחייבת נחישות, מנהיגות ויצירתיות. לשם כך החליט לעצב מחדש את המציאות בין ידידותיה של ארה"ב לבין עצמן, וכן לאתגר את יריבותיה של ארה"ב באזור. המהלך הראשון כבר מאחוריו: הסדרת את היחסים בין ישראל לטורקיה, לשם כך, יזם את שיחחת נתניהו-ארדואן בחסות הנשיא אובמה בביקורו האחרון בארץ, ולא פחות חשוב - הביא לדחיית ביקורו של ארדואן בעזה עד לאחר ביקורו של בוושינגטון. התפקיד שמועיד קרי לטורקים הוא למתן את מדיניות הטרור של החמאס, אפילו עד לקבלתם של תנאי הקוורטט בעתיד, במידה כזו שתאפשר פיוס אינסטורמנטלי בין חמאס לפתח.
השלב הבא בתכנית מתחוור לעינינו בימים האחרונים, עם עלייתה מחדש לפני השטח של יוזמת השלום הסעודית (המוכרת כ"יוזמת השלום הערבית") - מהלך שכבר הצליח להניע גם תהליך בישראל, עם ההחלטה על קיום דיון בנושא בכנסת. היוזמה החדשה אמנם הגיעה מקטאר, אך האמריקאים, בראשות קרי, מיהרו לסמוך עליהם את ידיהם. "זהו צעד משמעותי קדימה", אמר קרי בתום פגישתו השבוע עם ראש ממשלת קטאר, חמד בן ג'אבר א-תאני, הבהיר: "אנחנו נמשיך להתקדם, ונגרור את הצדדים לשולחן המשא-ומתן, למרות הקשיים".
לקטאר, לערב הסעודית ולמדינות הליגה הערבית מועיד קרי את תפקיד חיזוקו של אבו מאזן והרשות הפלסטינית, באופן שיאפשר לאבו מאזן לרדת מעץ התנאים המוקדמים, ולהתחיל במשא-ומתן ישיר עם ישראל - שמקבלת תמריץ ממדינות הליגה הערבית בדמות התיקון האחרון ליוזמה: שיפור סוגיית קוי 67, בדמות הסכמה לחילופי שטחים.
אז לאן הדברים הולכים מכאן? יש להניח שבקרוב נחזה בוועידת פסגה מתוקשרת של מנהיגי האזור בוושינגטון, להשקת חידושו של המו"מ בין ישראל לפלסטינים, פרי יוזמתו הבאה של קרי - פסגה שתהיה למעשה יריית הפתיחה לגיבוש מזרח תיכון בהתאם למפת האינטרסים העדכנית של ארה"ב.
הכותב, דני אילון, שימש כשגריר ישראל בוושינגטון, חבר כנסת וסגן שר החוץ
לכל הטורים של דני אילון בוואלה!