תקציב זה לא תכנית ריאליטי

מה אפשר לומר על תקציב המדינה המתגבש? תלוי איזה עיתון קראתם. דפני ליף קוראת לתקשורת להפסיק לשווק ספינים ולהתחיל לספק מידע מהימן על התהליך שמעצב את מציאות חיינו

דפני ליף

בימים האחרונים מתפרסמים בגופי התקשורת חלקי מידע על המתווה המתוכנן של תקציב המדינה. קיצוץ בישיבות, קיצוץ בקצבאות, קיצוץ בחינוך, קיצוץ בביטחון, מס על הבירה, רפורמה בנמלים, שמיים פתוחים... כל שעה והכותרת שלה, כל אתר או עיתון והנתון שהוא בוחר להבליט.

בימים האחרונים הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל עם בקשות לקבל תגובה על עוד סעיף שצף לו למרחב הציבורי. לכולם אני עונה את אותה תשובה: איך אתם מצפים ממני להגיב לתמונה כל כך חלקית מתוך תקציב כולל של מדינת ישראל? על מה אתם רוצים שאגיב? על ההשערות שמתפרסמות על מה אולי יהיה? על מה שהפרשן לענייני כספים טוען שנראה לו שיכול להיות שנאמר בחדרי חדרים לפני שהתקציב בכלל פורסם?

כל חלקי האינפורמציה האלו לא אומרים הרבה. בשביל לתת את הדעת לתקציב מדינה צריך לדרוש מגופי התקשורת לא להציף סעיף או שניים או חמישה מתוך תכנית כלכלית כוללת. בשביל לתת את הדעת לתקציב מדינה, כל גופי התקשורת צריכים להירתם לשיח ציבורי, מלמד ומלומד - בשפה שאנחנו, שלא למדנו כלכלה, נבין. וחשוב שנבין בגלל שכל התקציב הזה בנוי מהכסף שלנו - הציבור.

אנחנו חייבים להבין כקוראים וכאזרחים שמחלקת הדוברות של משרד האוצר מפריחה בלונים ומדליפה סעיפים מסוימים לתקשורת בשביל "לבדוק את השטח". אנחנו חייבים להבין כקוראים שמידע זול וזמין לפעמים אינו באמת מידע שנותן תמונה מלאה ומסבירה. וכלי התקשורת, אם בגלל המשאבים המוגבלים, בגלל המרדף אחרי הרייטינג או מכיוון שהם מניחים שאנחנו מטומטמים או חסרי סבלנות, מספקים לנו את מה שמספקים כיום בכל מקום - מהיר, זמין, זול. מובן שזוהי הכללה, אבל בינינו, כשאתם קוראים "ישראל היום" אתם לא יודעים מה העמדה של העיתון? ו"הארץ"? ו"ידיעות אחרונות" ו"מעריב"? כל עיתון ניזון ממערכת דוברות דומיננטית שמגיעה מהכנסת. אג'נדה פוליטית מובהקת. נדיר שהתיעדוף בעיתונים יהיה דומה. במחאה החברתית אגב, זה קרה.

התעניינות חדשה

לחדשות כיום יש אורך מדף קצר מועד. מציפים אותנו במידע, עורכים את המידע הזה, בוחרים איך להציג אותו, מה להדגיש ממנו. מבחינה זו התקשורת היא כלי עיקרי בייצור דעת קהל. מעבר לבעלי ההון שמושכים בחוטי התקשורת והאינטרסים הפוליטיים שמזוהים איתם, וכולם גם רודפים אחרי הרייטינג. ובכל זאת, יש הבדל בין התקשורת לעיתונאים עצמם, שלרבים מהם יש מוסר ואמות מידה שנמחצות תחת המנגנונים שמזינים הרבה פעמים את הדבר החשוב ביותר שאנחנו, הבוחרים, האזרחים, האנשים, זקוקים בכדי לגבש דעה: מידע.

אני כותבת את הטור הזה במטרה לבקש, לדרוש, מכלי התקשורת לשנות מגמה. להבין את התפקיד המשמעותי שיש להם במסירת האינפורמציה על נושא תקציב המדינה לכולנו. עליהם, ברוח השינוי שהמחאה הביאה, להפסיק לשרת את מערכות הדוברות של הפוליטיקאים ולהתחיל לשרת את הציבור של הקוראים. אנחנו קוראים את העיתון כי אנחנו רוצים מידע - לא הגיע הזמן שנקבל אותו כמו שצריך?

תקציב מדינת ישראל הולך להשפיע על החיים של כולנו. מסים שיעלו יכריעו את המינוס, קצבאות שיילקחו יאתגרו באופן בלתי רגיל משפחות רבות מאוד במדינת ישראל. יש לנו אחריות לתבוע שקיפות בנוגע לתקציב ולדרוש סיקור אחראי, אובייקטיבי ובהיר של הנושא הזה, שקשור בכיס של כל אחד ואחת מאיתנו.

אני מודה ומתוודה, בלי בושה, שלפני תחילת המחאה החברתית הידע שהיה לי על האופן שבו המערכות השלטוניות מנהלות את חיי היה חלקי במקרה הטוב. לא ידעתי מה זה חוק ההסדרים, לא הבנתי את המשמעות שלו, לא ידעתי לקרוא כתבה על מצב הכלכלה העולמית. ברור שלא ידעתי. מי משכיל לתת לנו אינמפורמציה כזו אם לא למדנו מדיניות ציבורית או משפטים כלכלה?

בשנתיים האחרונות ההתעוררות ההמונית שלנו, האזרחים, יצרה התעניינות חדשה ורעננה בנושאים הכלכליים במדינה. עכשיו יש קהל קוראים שרוצה להבין. שרוצה ללמוד. שמאוד רוצה לדעת מה עושים עם הכסף שלו. אני מבקשת מאוד מכלי התקשורת לכבד אותנו ולספק לנו אינפורמציה אמיתית ולא חלקים ממנה בנושא תקציב המדינה. אל תיכנעו לספינים שנורים מכל עבר, ותתעקשו לקבל את התמונה המלאה. הדיונים בכנסת ובמערכת הפוליטית סביב התקציב אינם תכנית ריאלטי, אלא עיצוב המציאות שלנו.

לכל הטורים של דפני ליף

עוד דעות על התקציב:
לפיד מתחיל לפרוע את שטרות הבוחרים / יהודה גולן
אחיי החילונים, אל תיתנו ללפיד לעבוד עליכם / צביקה גרוניך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully