וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לפרק את דנקנר: הזדמנות פז לצדק חברתי

יוסי יונה

18.4.2013 / 13:28

פרופ' יוסי יונה מותח קו ישר בין מחאת 2011 להתקוממות הציבורית נגד ה"תספורת", וקורא למפקח על הבנקים למנוע אותה - ולהתקדם צעד משמעותי אל הפירוק המיוחל של הריכוזיות

הסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות הסדר החוב שבנק לאומי מגבש לטייקון נוחי דנקנר לא מטרידה את מנוחתו יו"ר הבנק דוד ברודט. הוא משוכנע, כך אמר הבוקר (חמישי), כי גם המפקח על הבנקים בבנק ישראל לא יתרשם יתר על המידה מההתנגדות הציבורית הרחבה לעסקה, ויאשר את ההסדר השערורייתי הזה - לאחר שילמד את פרטיו, כמובן.

אך אם להסתמך על תגובתו של ברודט לדיון הציבורי הער המתקיים סביב ההסדר הזה, הרי שאין צורך בלימוד מפורט של הפרטים הללו. השיקול המרכזי - ואולי היחיד - שהוא מציין, הוא מזעור נזקים. וזה ההיגיון שהנחה, כך נדמה, גם את רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית הבנק, בבואה לגבש את ההסדר הזה. אם לא ניתן לגבות מדנקנר את מלוא החוב, כך הם גורסים, אז לפחות יש לגבות ממנו כמה שאפשר. על פניו, הם מגלים סוג של מפוקחות עסקית, שמקבלת גיבוי תמוה מבנק ישראל עצמו. "פירוק או כינוס נכסים", אמר מקורב לבנק, "אינו בהכרח עדיף לבנק על פני הסדר חוב הכולל הזרמת כסף מגורם חיצוני תוך מחילה על חלק מהחוב".

טעות! ההסדר הזה לוקה בכשלים ניהוליים חמורים. הנכונות לעשות "תספורת" נדיבה לדנקנר מעלה את החשד שבכירי הבנק חוששים שתביעתם להחזר מלא של החוב תחשוף שלדים בארונם-הם. אחת החולות הרעות שמאפיינות את האשראי הנדיב שהבנקים העמידו לשועי הארץ בשנים האחרונות, היא ההפקרות בדרך התנהלותם של בכירי הבנק וחברי הדירקטוריון שלו, שלעתים העדיפו את האינטרס האישי שלהם על האינטרס של ציבור לקוחות הבנק. מתן האשראי הנדיב לדקנר, כמו ללווים אחרים, לא גובה בזהירות הנדרשת כדי להגן על הממון הרב שהופקד בידיהם.

אמנם הבנקים גילו אחריות גדולה ביחס לכספם בהשוואה לאחריות שגילו המוסדיים ביחס לחסכונות של לקוחותיהם, אך הנה עולה החשד כי גם הם גילו רפיון מקצועי ואף חמור מכך. אפשר שהרצון של בנק לאומי להגיע חיש מהר להסדר החוב עם דנקר נועד למנוע את מיצוי הדין עם האחראים למחדל הניהולי הקולוסאלי הזה.

אינטרס עליון של הדמוקרטיה

אך זה לא ההיבט הגרוע ביותר של הפרשה. הנקודה המשמעותית ביותר היא הכישלון המתמשך בהתמודדות עם אחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני המשק הישראלי: קללת הריכוזיות. כפי שניתן להבין מפרטי הסדר התספורת המתגבש, מחיקת החובות תאפשר לדנקנר להמשיך ולעמוד בראש פירמידת איי-די-בי, שהיא חברת אחזקות לכל דבר. כלומר, איי-די-בי אינה מנהלת במישרין שום עסק, אלא אוחזת בחברות שונות המתנהלות באורח עצמאי, שפעמים רבות תיפקדו כ"כספומט" שממנו שאבו ראשי הפירמידות כספים שפגעו ביציבותן העסקית של חברות-הבת. לכן, אין לקבל את העמדה שהסדר החוב עדיף על פירוק נכסים. פירוק חברת האחזקות עדיף על ביצוע "תספורת", שכן יהיה זה צעד משמעותי בכיוון הנכון למיגור הריכוזיות במשק הישראלי ולניהול יעיל יותר של חברות-הבת.

פירוק חברת האחזקות הוא אינטרס עליון של הדמוקרטיה הישראלית. התהליך שהתרחש בשנים האחרונות, במסגרתו צמחו של אילי-הון השולטים בחברות מסוג זה, מהווה איום ישיר על סדרי שלטון תקינים במחוזותינו - איום שניתן לתמצת בסיסמת הגנאי "הון-שלטון". גם אם אין מדובר בשחיתות פלילית בעליל, התעצמותם של בעלי ההון מהווה איום ישיר על חופש הפעולה של בכירי השלטון בבואם לנהל מדיניות כלכלית לטובת כלל הציבור בישראל.

עד כה לא עלו יפה מאמציה של רשות ההגבלים העסקיים לפרק מונופולים ולפוגג את הריכוזיות במשק הישראלי - והנה, נקרית לפנינו הזדמנות פז. חלק מהמונופולים עצמם, הודות לחמדנות חסרת מעצורים ולניהול שערורייתי של כספי הציבור, מגיעים זה אחר זה למצב של חדלות פירעון, על סף פשיטת רגל. הם עצמם מוכיחים שסופה של התנהלות קפיטליסטית חסרת רסן היא להביא לחורבנם. אין שום הצדקה בעולם שהבנקים ייתנו ידם לנסיונות לחלץ אותם מהתחתית שאליה נקלעו. להיפך - זו שעת כושר להשית את המשק הישראלי על יסודות יציבים ויצרניים יותר.

טוב יעשה לפיכך המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, אם לא ישעה לבקשת בנק לאומי לאשר את הסדר החוב, ויפעל לפירוק נכסיה של איי-די-בי. בכך הוא ייתן מענה, ולו חלקי, לדרישות המוצדקות שחוזרות ועולות כעת מהציבור הרחב, שמאז המחאה החברתית של קיץ 2011 הפך להיות סוכן פעיל יותר ויותר בהשפעה על עניינים שכאלו. לפני שנתיים, מעטים ידעו ריכוזיות מהי - וייתכן מאוד שהתספורת לדנקנר הייתה עוברת ללא מצמוץ. אך כעת נשמעת הדרישה לפרק את הריכוזיות תחת כל עץ רענן ופרופיל פייסבוק. המחאה הנוכחית כלפי התספורת של דנקנר, שכבר הצליחה להביא להקפאה, לפחות זמנית, של ההסדר, היא ביטוי מובהק לשיח שיצרה המחאה ולמעורבות הגוברת של הציבור בנושאים שקובעים את איכות חייו במדינת ישראל - תהליך שרק טוב יכול לצמוח ממנו.

הכותב, פרופ' יוסי יונה מאוניברסיטת בן גוריון, עמד בראש צוות יונה-ספיבק שיעץ לראשי המחאה החברתית בנושאי כלכלה וחברה; התמודד ברשימת מפלגת העבודה בבחירות האחרונות לכנסת

לכל הטורים של יוסי יונה

דעות נוספות בנושא ההסדר של דנקנר:
עכשיו גם בנק הפועלים יזהר מדנקנר / מתי אלפר
פירוק באיי-די- בי רק יזיק לציבור / דפנה פפר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully