ירי הרקטות הבוקר לעבר העיר אילת לא הפתיע אף אחד בישראל וגם לא במצרים. כבר לפני שבוע הרי הגיעה לאילת סוללה של מערכת "כיפת ברזל", ככל הנראה בעקבות הערכות או התרעות בדבר ירי מתוכנן מכיוון סיני לעיר הדרומית. סוללה נוספת הוצבה באזור אשקלון, אולי לנוכח ההערכה שהטפטוף המטריד מעזה עלול להסלים לירי כבד יותר בעת הקרובה.
מה שכן מפתיע הוא הניסיון של "גורמים מצריים" לטעון בתקשורת הערבית שהירי על אילת לא היה מתחומי חצי האי. בשעות הבוקר-צהריים עוד קשה לומר בוודאות מהיכן נורו הרקטות, אולם במצרים מכירים היטב את הבעיה שנוצרה בסיני, שעלולה להביא כמעט בכל רגע נתון לירי נוסף לתחומי ישראל. ככה זה כשבשטח נמצאים חמישה-שישה ארגוני ג'יהאד עולמי, רובם בעלי קשרים לרצועת עזה, מנסים כל העת להוציא לפועל פיגועים נגד מטרות מצריות או ישראליות.
בשעות הצהריים הודיע הארגון "מועצת שורא אל-מוג'אהידין" כי הוא מקבל אחריות על הירי. בהודעה שפורסמה נכתב כי הוא שיגר שתי רקטות גראד לעבר אילת. עוד נאמר בהודעה כי המתקפה באה בתגובה ל"מתקפת צה"ל על מפגינים שמחו על מותו של אסיר פלסטיני".
רק אתמול דיווח ערוץ אל-ג'זירה על תקרית קשה נוספת בסיני, שבמהלכה נורה למוות קצין מצרי וכמה חיילים נפצעו במארב. במהלך השבועות האחרונים בדואים חמושים גם חטפו את האזרח הישראלי עמיר עומאר חסן, ואת חברתו הנורבגית. גם אנשי כוח המשקיפים הבינלאומי הפועל בסיני זכו להכיר מקרוב את הכאוס הביטחוני שם לאחר שכמה מאנשיהם נחטפו בידי חמושים. התופעה של שוד דרכים וחטיפה של שוטרים מצרים או אנשי כוחות הביטחון, חוזרת על עצמה בכל שבוע. הכאוס הביטחוני, על אף ההצהרות של בכירים מצריים כי סיני תחת שליטה, עדיין חוגג.
בשונה מימיו של חוסני מובארק, הצבא המצרי דווקא מפגין מוטיבציה גבוהה מתמיד להחזיר את השליטה בחצי האי לידיו. גם התיאום הביטחוני מול ישראל טוב יותר מאי פעם, בימים שבהם ישנו נשיא מכהן שנחשב לחבר בכיר באחים המוסלמים. הצבא המצרי הצליח למנוע בחודשים האחרונים זליגה של טילים ארוכי טווח לתוך עזה, וחושף כמעט בכל יום עוד ועוד מחסני נשק.
אולם זה עדיין רחוק מלהספיק. המוטיבציה אולי גבוהה יותר מתמיד אך - אינה גבוהה מספיק. גם תשתית המודיעין של המצרים השתפרה מאוד, אך לא באופן שיביא להפסקה מוחלטת של הטרור מסיני. כוחות הביטחון המצריים, במילותיו של אבי דיכטר על הטרור הפלסטיני בגדה, מנסים כעת 'לרוקן את הים בכפית'. לאחר שנים של הזנחה כלכלית וביטחונית של חצי האי ויצירת ריחוק בין האוכלוסייה המקומית הבדואית ובין מוסדות המדינה, מנסה כעת מצרים החדשה לייצב את המציאות במקום. זהו מאבק קשה, סיזיפי, כמעט בלתי אפשרי. ויתרה מכך, מצרים עדיין לא יצאה ואולי גם לא תצא ל"חומת מגן" משלה - מבצע רחב ממדים, בכל שטחי סיני שיביא להעלמה כמעט מוחלטת של הטרור הג'יהאדיסטי משם.
תשתיות הטרור הפועלות בסיני קטנות מכפי שניתן לחשוב. אין מדובר באלפי פעילי אל-קאעדה, כנראה שאפילו לא במאות. אך לירי של כמה רקטות לעבר ישראל אין צורך בפלוגה של פעילי טרור. מספיקה קבוצה קטנה, שמכירה את הדרכים הנסתרות של סיני ונסמכת מן הסתם על סיוע מצד בדואים מקומיים. כמה פעילים חדורי מוטיבציה שכאלה עם נגישות לערוצי הברחת הנשק מלוב, הופכים אותם למסוכנים במיוחד, לישראל ולמצרים כאחד.
לקריאה נוספת
רקטת גראד נפלה בקרבת בתי מגורים באילת; אין נפגעים
כיפת ברזל זיהתה שיגורים מסיני, אך לא יירטה
עדות מאילת: שמענו בומים, ורק אחר-כך את האזעקות