פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אסון הנ"ד: מדוע הושכחו 54 הלוחמים שנהרגו?

      במאי 77' נמחקה פלוגה ד' של גדוד 890 בהתרסקות מסוק יסעור באימון בבקעה. 36 שנים לאחר האסון, עדיין לא ברורות נסיבותיו והמשפחות מממנות את האנדרטה. נזכור את כולם?

      "כל שנה אנו מתייצבים לאזכרה ומדי שנה בד היוטה-הצלייה, הולך ומתכווץ. פעם הגיעו מאות, היום נותרו עשרות. בני משפחה שכולים הולכים לעולמם בתחושה קשה - שהם סוג ב', זה מצב בלתי נתפס", אומר דרור כהן, בוגר פלוגה ד' מאי 1976 של גדוד 890 של הצנחנים, תווית טרגית למכירים את "אסון הנ"ד".

      אלא שעל אף שהוגדרה במשך עשרות שנים כ"תאונה האווירית הקשה ביותר בתולדות צה"ל", רובכם לא שמעתם עליה, כשככל הנראה היו מי שעשו מאמצים כבירים לצמצם את ההד. 36 שנים אחרי האירוע, משפחות ההרוגים עדיין נאבקות על הקמת אנדרטה ראויה ועל מקומם בספרי ההיסטוריה.

      העלון הפלוגתי של הפלוגה היה חריג מהעלונים הסטנדרטיים שהוצאו בחטיבת הצנחנים. בניגוד לשער המסורתי בצבעי החטיבה - אדום או לבן, בחרו חיילי הפלוגה בכריכה שחורה המקשה על קריאת הכיתוב. המתאמצים יגלו את הכותרת "כך היו חיינו". כותרת לעלון שיצא בתחילת חודש מאי 1977, שבוע לפני האסון נמחקה הפלוגה כמעט במלואה.

      כזה היה מחזור מאי 76', מחזור חריג בנוף הכומתות האדומות. רבים מהמחזור התגייסו עם תיקים פליליים במשטרה, נפקדו?ת הייתה עניין שבשגרה אך לוחמים - מהמעלה הראשונה. "כדי להבין באלו אנשים מדובר מספיק סיפור אחד", אומר דורון כוכבי, אחיו של מפקד הפלוגה רב-סרן דוד כוכבי שנהרג באסון, ומחייך: "באחד הימים הפלוגה הייתה צריכה להתייצב בחרמון. אחד החיילים מרחובות, גנב אוטובוס אסף את החבר'ה וכולם הגיעו יחד. זה היה נראה להם הגיוני כי הוא החזיר אותו בסוף'".

      אנדרטה לזכר קורבנות אסון הנ"ד בבקעת הירדן (דרור עינב)
      חיילים "מיוחדים", לוחמים מהמעלה הראשונה. האנדרטה בבקעה (צילום: דרור עינב)

      מאי 1977. בתום 11 חודשי אימון נערך תרגיל חטיבתי של הצנחנים בבקעת הירדן, בו לקחה חלק גם פלוגת מאי של גדוד 890. משם צפויים היו החיילים להמשיך לקורס מ"כים. ב-10 במאי 77' הגיע התרגיל לשלב הלילי והאחרון שכלל הטסת הלוחמים לנקודה סמוכה למערות קומראן בצפון ים המלח. בשעה 20:40 המריא המסוק האחרון כשעליו 44 לוחמים ו-10 אנשי צוות אוויר. שלוש דקות אחרי ההמראה התנגש מסוק היסעור בגבעה, התפרק ועלה באש, כל החיילים נהרגו במקום. עם קבלת המידע על האירוע, שבוע לפני הבחירות המפורסמות ב"מהפך", הורה שר הביטחון ומועמד לראשות הממשלה דאז, שמעון פרס, על הטלת חיסיון על פרטי חקירת האירוע.

      לאחר האסון מונתה ועדת חקירה צבאית בראשה עמד האלוף אברהם אורלי שרק חלקו הראשון של הדוח שחיברה הגיע לידי המשפחות. זמן קצר לאחר מכן מונתה ועדת חקירה נוספת בראשות שופט-חוקר, אלוף-משנה (במיל') דב לוין. מסקנות הוועדות העלו כשלים חמורים שכללו תקלות טכניות וליקויים במסוק, עומס משקל, תדריכים והנחיות בעייתיות לטייסי המסוקים בתרגיל ועוד. בסופו של עניין, האשמה הוטלה על הטייס שנהרג. שרשרת הפיקוד בחיל האוויר יצאה נקייה למעט מפקד הטייסת, אלוף-משנה אריה בן ארי, שנשפט במשפט מהיר בדלתיים סגורות, נמצא אשם באישום מינורי, ננזף ועזב את הצבא. הבכירים באירוע, בהם מפקד החטיבה עמוס ירון וראש להק מסוקים, נחמיה דגן, נותרו בתפקידם ואף התקדמו בצה"ל לתפקידים בכירים יותר. מסקנות הוועדות עוררו זעם בקרב המשפחות השכולות שדרשו לקבל את הדוחות ונדחו. רק בשנת 2002, 25 שנים אחרי האירוע, קיבלו המשפחות את הדוח, כשחלקו מושחר וככל הנראה חלק חסר.

      המהפך בממשלה בשנת 77' טרף את הקלפים

      מיום האסון חיות המשפחות בתחושה כי נעשה טיוח רב בפרשה. "הייתי תלמיד כיתה י' כשארע האסון ולמחרת בבוקר הגיעו אליי לבית ספר וסיפרו לי שיואב נהרג", מתאר נאור ירושלמי, אחיו של סמל יואב ירושלמי, ששימש כסמל מחלקה וכחובש הפלוגתי ונהרג באסון. "בהתחלה כולם רצו לדעת את כל הפרטים אך התחושה בעקבות הוועדות והמעיין משפט הייתה שהמטרה סומנה עוד באותו לילה ורק ציירו סביבה מעגלים. אז גם הפכה לעובדה - האחריות היא על הגורם האנושי, קרי הטייס, וכך נכתב בעיתונים כבר למחרת. כל הדברים הנוספים שגילינו אחרי 25 שנה סומנו כזניחים או משניים לדבר הזה".

      המשפחות התקשו להתארגן יחדיו ולדרוש תשובות ויחס הולם, בעיקר הודות לאופיין השונה. "המשפחות התחלקו לשלוש קבוצות", מסביר ירושלמי, "כשהראשונה היא משפחת חיל האוויר, אליטה מחובקת ומטופלת במקצוענות. הקבוצה השנייה – הסגל, שילוב של חבר'ה יוצאי פנימייה צבאית, אנשים בוגרים יותר ממוסדים יותר, הם היו מהצד המוגדר כ'איכותי' יותר. וכהורים של סגל להתקרב לחיילים היה מעין טאבו. הקבוצה השלישית היא החיילים - מחזור מאי, אנשים שלא בהכרח גמרו תיכון , רבים מהם משכונות מצוקה של 'ישראל השניה'. המשפחות האלו היו שבורות אבל הרשויות וצה"ל התייחסו אליהן בהתנשאות ובזלזול".

      פילוג זה הוביל לדיכוטומיה גבוהה שהקשתה על יכולת ההתארגנות של המשפחות והיכולת לדרוש משהו בצורה אפקטיבית, בטח באותה תקופה. "זו הייתה שנת 1977, שבוע לפני בחירות 'המהפך', שלאחריו כל אחריות המדינה התאדתה כשלראשי המדינה החדשים היו דברים אחרים להתעסק איתם", אומר ירושלמי, "אבל מכאן למצב בו דוח ועדת חקירה מצונזר מגיע למשפחות אחרי 25 שנה זה מצב בלתי יאומן. היום איש לא יעלה על דעתו מצב כזה, היום מגיעים למשפחה, מביעים אמפתיה כי זה מה שצריך לעשות. נכון ששום דבר לא יחזיר את הבנים אבל זה המינימום שיכול לשפר או להקל, וגם זה לא נעשה".

      רב סרן דוד כוכבי ז"ל שנספה באסון הנ"ד בשנת 1077 (דרור עינב)
      החליט לקחת את הפלוגה. רב-סרן דוד כוכבי (באדיבות המשפחה)

      ככל שחלפו השנים הבינו המשפחות כי לא רק שמתייחסים אליהם כאל "סוג ב'", להגדרתן, אלא כי אסונן נפקד ממורשת צה"ל ונעשים ניסיונות להצניע אותו ואת האירועים סביבו. כך טקס הזיכרון השנתי באתר האסון בבקעת הירדן מעולם לא קיבל מעמד של טקס ממלכתי. רק בשנת האסון ושנה אחריו התייצבו לטקס שר הביטחון והרמטכ"ל ובמשך 30 שנים הדירה רגליה מהאירוע כל הצמרת המדינית והצבאית. בשנת 2005 פנו נציגי המשפחות לרמטכ"ל דאז, משה (בוגי) יעלון שהיה בימיו האחרונים בתפקיד בבקשה כי יגיע לאזכרה השנתית. המשפחות לא נענו. "למחרת האירוע הבנו מאמצעי התקשורת כי היה בצניחה אחרונה עם חברים לרגל סיום תפקידו. הכל עניין של סדר עדיפויות", אומר ירושלמי. לחץ מאסיבי של המשפחות בשנת ה-30 לאסון, הובילה לשינוי המגמה ומשנת 2007 נוכחים באזכרה הרמטכ"ל ולעתים שר הביטחון. כעבור מספר שנים, ב-2010, יעלון ייצג את הממשלה בטקס כשכיהן כשר לעניינים אסטרטגיים.

      עלבון נוסף ספגו המשפחות עת קיבלו לידיהם ברוב הוד והדר, ספרים שונים, בהם של ההוצאה לאור של משרד הביטחון, המציינים אירועים שונים בתולדות המדינה, כשבצורה עקבית אסון הנ"ד אינו מופיע בספרים. הגדילה לעשות חטיבת הצנחנים כשהפיצה ספר לציון יובל לחטיבה ושלחה אותו למשפחות שגילו כי גם החטיבה שאמורה לשאת על נס את חלליה וזיכרונם – התעלמה מהאירוע. במענה לפנייתן, השיב מפקד אוגדה 98 (שמורכבת גם מחטיבת הצנחנים הסדירה) דאז וראש אמ"ן כיום, תת-אלוף אביב כוכבי, כי מדובר בטיוטה בלבד, שהופצה במספר עותקים מצומצם בכוונה, כדי לקבל הערות תוך ידיעה שייפלו שגיאות ואי דיוקים. "לצערי שגיאות כאלה אכן התגלו. לצערי הרב הבולטת שבשגיאות היא השמטת זכרונו של אירוע קשה ומשמעותי בתולדות הצנחנים, אסון הנ"ד. השמטת הנושא אינה אלא טעות אנוש וצורבת ככל שתהיה אין מאחוריה חלילה יד מכוונת", ציין כוכבי. לבסוף הספר נגנז.

      "באופן שיטתי האירוע הזה נשמט, ותמיד זה בטעות. כשקורה פעם אחת - בסדר אבל אחרי ארבע, חמש, שש פעמים מבינים שנכון שטעות לעולם חוזרת אבל משהו כאן לא בסדר. רואים ספרים שבשנת 1977 נפצעה אישה מאשקלון בפיגוע אבל 54 חיילים שנהרגו לא מופיעים בשום מקום", אומר ירושלמי.

      "איך המח"ט לא מגיע אזכרה של המ"פ שלו?"

      דוד כוכבי התגייס לגדוד 890 ב-1967 והשתחרר כקצין בשנת 1971. הוא פנה ללימודי אווירונאוטיקה בטכניון ובמקביל עשה ימי מילואים רבים כולל במלחמת יום הכיפורים ואחריה. ב-1975 נשוי עם ילד, החליט כוכבי לחזור לצבא והחליט לקחת לידיו את חיילי מאי 76' . אחיו, דורון כוכבי מסכים עם ירושלמי וטוען כי עוד בציון יום ה-30 לאסון, אז הגיעו רוב המשפחות למקום לראשונה, ניתן היה להבחין בהתייחסות שונה מהמקובל במצבים אלו. " זה היה קשה מאוד. סימני ההתרסקות ושובל שהותיר המסוק עדיין נראו היטב בשטח. פרסו שם בד יוטה שיצור צל, אבל לא היו כיסאות וישבנו על חלוקי נחל על הגבעה, זה היה מביש", אומר בראייה לאחור, "היו מאות אנשים ואפילו אני, תימני ממשפחה פשוטה, הייתי המום מהתגובות של האנשים שנשכבו על האבנים, בכו וצעקו. מוטה גור ,שהיה הרמטכ"ל בזמן האסון לא ידע איך לאכול את זה. אז לא חשבתי כך אבל כבר אז החלה ההתייחסות התמוהה הזו. עמוס ירון, שהיה המח"ט, אפילו לא הגיע לשבעה, מח"ט שלא יגיע לשבעה של המ"פ שלו? זה אומר דרשני. בשלב מסוים הגעתי להבנה שאולי בגלל שהם לא נהרגו במהלך הסתערות על הגבעה עם סכין בין השיניים זו ההתייחסות אבל מי יודע. כבר אז התחילו כל מיני שמועות, אולי אם הייתי מתעשת מהר יותר הייתי נוסע מיד למקום ההתרסקות כי ברור לנו שמסתירים משהו, לא ברור לנו מה ולמה".

      כיום ניצבת האנדרטה להרוגי האסון באתר ההתרסקות, בסמוך ליישוב ייטב בבקעת הירדן. משנות ה-90' עלו יוזמות שונות שקראו למשפחות להעביר את האנדרטה ממקומה הנוכחי למקום נוח יותר, "לתוך ישראל", או לצמצם את הטקס, אך הם סירבו לשמוע על כך וטוענים כי מדובר בזילות נוספת של האסון. ואם לא די בכך, האתר בו ניצבת האנדרטה אינו מוגדר כאתר הנצחה מוכרז, לטענת משרד הביטחון בשל בעיות מקרקעין, ומשכך אינה מתוקצבת. לכן, נאלצות המשפחות לדאוג לאחזקתה ובשנים האחרונות מי שמסייע להן ודואג לשלמותה וניקיונה הוא אדם פרטי המתגורר בסמוך לאתר וגם כספים שהוחלט כי יועברו אליו ממשרד הביטחון טרם הועברו.

      המשפחות כבר עייפות ממלחמות, ורבים מההורים הלכו לעולמם. היום מבקשות המשפחות רק לשמר את ההכרה והזיכרון. "כואב לי שאני רואה חיילים שמגיעים אלינו ביום הזיכרון ולא יודעים על מה מדובר, אבל זה לא מפתיע לאור ההתנהלות לאורך השנים", אומר כוכבי, "הייתי רוצה שזה לא יישכח. שיהיה משהו כמו בשאר יישוב (נקודת ההתרסקות ב"אסון המסוקים" בשנת 1997), שיהיה אתר מכובד ושיעבירו כסף לאחזקה כי לנו אין גאידמק שידאג לאנדרטה".

      גם ירושלמי רק רוצה משמעות. "הדבר החשוב לנו ביותר זה ההכרה", אומר ירושלמי בסיכום, "לאבא שלי היה קרב ארוך שנים שיום הזיכרון 'לחללי מלחמות ישראל' ישונה ל'מערכות ישראל' והוא הצליח בו. אבל אם אתה נוסע פעם אחת בשנה לבקעה, יושב בסופת חול כי זו התקופה, ושומע יזכור ועושה את כל זה לבד או עושה את כל זה עם שר או קצין בכיר זו משמעות שונה".

      תגובות

      ממשרד הביטחון נמסר: "אתר הנ"ד איננו אתר הנצחה מוכרז, כמוגדר בחוק גנים לאומיים ואתרי הנצחה, ולכן אנו מנועים מלסייע באחזקתו, מהתקציב המוגדר למטרה זו בחוק. לא ניתן להכריז על האתר כאתר הנצחה מוכרז, עקב בעיות מקרקעין. הנושא נמצא בבדיקה משפטית מול המנהל האזרחי - זאת במגמה למצוא פתרון שיאפשר את ההכרה בו. יודגש כי חללי האסון מונצחים בשני אתרים: אתר הצנחנים ואתר חיל האוויר". במשרד דוחים את טענת המשפחות לפיהן האנדרטה איננה מוזכרת בספרים שיצאו בהוצאת מערכת הביטחון ומסרו כי "בניגוד לנטען, אנדרטת הנ"ד מופיעה בספר 'גלעד' אשר מתעד את כל האנדרטאות בישראל. כל האנדרטאות, ובכלל זה אנדרטת הנ"ד מופיעות גם באתר יזכור של משרד הביטחון, בפרק 'גלעד'".

      מלשכתו של שר הביטחון משה יעלון נמסר: "אם השר יעלון, בתפקידו כרמטכ"ל, לא יכול היה להגיע לאזכרה, נבע הדבר ככל הנראה מהתחייבות קודמת שלא יכול היה לבטל והייתה קשורה לסיום כהונתו. שר הביטחון, שפעל בעבר למנוע את העברתה של האנדרטה לזכר נ"ד הנופלים ממקומה המקורי בעקבות פניות של הורי הנופלים ובני משפחותיהם, שומר לאורך השנים על קשר קרוב עם משפחות שכולות מהאסון, ואף הקפיד ומקפיד להגיע לאזכרות ולאירועים ככל שמותיר לו הזמן".

      מדובר צה"ל נמסר: צה"ל משתתף בצערן של המשפחות השכולות ונמצא איתן בקשר במהלך ימות השנה. לאורך השנים ליוו נציגי צה"ל את משפחות החללים, לקחו חלק באזכרות השנתיות שנערכו לזכרם, נציגים בכירים פקדו מידי שנה את אנדרטת הנ"ד, ובציון 30 שנים ו35 שנים לאירוע הגיע הרמטכ"ל. בנוגע לעיקרי הדו"ח, אלו הועברו למשפחות בשנת 1999 ובשנת 2008. מפאת משך הזמן הרב שחלף ולאור הזמן הקצר בו נתבקשנו להגיב לא ניתן ללמוד מהנתונים על נסיבות העברת התחקיר באיחור".

      מבית הנשיא לא נמסרה תגובה.

      לפניות לכתבת: danawp@walla.com