המוגבלות השכלית לא עצרה את מירית: "יתאהבו בי"

מירית איפרגן נולדה כילדה רגילה. בגיל 16, בעקבות בעיות בכבד, היא שקעה בתרדמת שבסופה קיבלה את האבחנה ששינתה את חייה. אחרי שיקום ממושך ולימודים, היא חולמת להפוך לאם

קובי דוד

סיפור חייה של מירית איפרגן, בת 29 מבית שאן, נתפס כחריג בנוף החברתי של הסטודנטים הלומדים עמה במכללה לכישורי חיים בקיבוץ אשדות יעקוב-איחוד. היא נולדה כילדה רגילה לכל דבר והפכה עם השנים לתלמידה מצטיינת. אולם בעיצומו של תהליך ההתבגרות חלתה במחלת שחמת הכבד, ומאז היא מתמודדת עם מוגבלות שכלית. הילדה החרוצה והשקדנית מצאה עצמה בתוך מסגרות חריגות עם ילדים הסובלים מפיגור קשה, אוטיזם ותסמונת דאון.

כבר בתחילת הריאיון היא מבקשת להדגיש שאיננה מסכנה. "יש לי חיים מלאים וטובים, אני לא רוצה שאף אחד ירחם עליי", היא אומרת. "למרות כל המגבלות, בחרתי בחיים. אני מאושרת בזכות מי ומה שאני. היו לי חברות רגילות. למדתי בבית הספר כמו כולם. כבר בכיתה י"א הספקתי להיבחן בשלוש בגרויות".

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - האם זה באמת עוזר להעלים כאבים?

לכתבה המלאה
"מאושרת בזכות מי שאני". איפרגן, השבוע (צילום: יגאל לוי)

התפנית המשמעותית בחייה אירעה בגיל 16 וחצי. מעט לפני שהחלו החלומות על גיוס לצה"ל, היא החלה לחוש ברע. בעיית אגירת גליקוגן (כבד מוגדל) שהתגלתה אצלה בגיל שלוש החמירה, והיא אובחנה כחולה בשחמת הכבד – מחלה כרונית הגורמת להצטלקות של הכבד ולפגיעה בתפקודו התקין.

בהמלצת הרופאים עברה איפרגן ניתוח להשתלת כבד. "כביכול הכל היה בסדר, אלא שחמישה ימים אחרי, איבדתי את ההכרה והובהלתי לבית החולים", היא משחזרת. איפרגן הגיעה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים במצב קשה, ושקעה בתרדמת בת חודשיים. במשך ימים ארוכים היא התנדנדה בין חיים ומוות. "הייתי מורדמת ומונשמת. הרופאים נאלצו לפעור חור בגרון כדי שאוכל לנשום", היא מספרת, ומצביעה על הצלקת שנותרה בגרונה. לאחר שבועות ארוכים היא התעוררה מהתרדמת, אך עד מהרה הגיעה הבשורה הקשה. סדרת בדיקות שעברה גילו פגיעה שכלית, קוגניטיבית ומוטורית, ואיפרגן אף אובחנה כחולת אפילפסיה.

"מגיע לי לאהוב"

באותם רגעים היא לא הבינה עדיין שחייה השתנו לגמרי. "אני יודעת בדיוק מה זה להרגיש ילדה רגילה ובאותה מידה נאלצתי להכיר גם את הצד השני – של מוגבלות שכלית ופיזית", היא מסבירה בגילוי לב. "אני מתגעגעת לחיים שהיו לי בעבר. החברים הרגילים שלי המשיכו בחייהם, התחתנו והפכו להורים. לעומת זאת, אני נמצאת במקום אחר. לי יש קצב משלי". יחד עם זאת, איפרגן לא עושה לעצמה הנחות. "אני מודעת למגבלות שלי, אבל לא נותנת להן לפגוע בי".

לאחר חיזורים רבים החליטה איפרגן להיענות להפצרותיו הרומנטיות של סטודנט שלומד עמה במכללה. "ראיתי שיש לו עיניים טובות, לב מזהב והתאהבתי", היא מספרת בהתרגשות. "מגיע לי לאהוב. אני כבר מפנטזת על הרגע שבו נוכל לחיות יחד. החלום הכי גדול שלי הוא להיות אימא".

רק אחד מהתחביבים. איפרגן מציירת (צילום: יגאל לוי)

בימים אלה משקיעה איפרגן בתחביב הציור, ואף לומדת בקורס ציור מקצועי במכללה האקדמית כנרת שבעמק הירדן. "אני מאוד אוהבת לצייר. אני מקווה שיום אחד אוכל להציג את כל התמונות שלי בגלריה מכובדת". בין יתר עיסוקיה, היא גם כותבת שירים וסיפורים, ושואפת שאחד מהשירים יגיע לזמר האהוב עליה, דודו אהרון. "אני מאוד אוהבת את הקול שלו. הוא כותב שירי אהבה וגם אני משתדלת לכתוב על אהבה. יום אחד עוד אכתוב לו שיר".

לא מעט מהשירים ביומנה הפרטי של איפרגן מוקדשים לאחיה אלירן, שנהרג בתאונת דרכים לפני כארבע שנים. "קשה לי מאוד לדבר עליו", אומרת ולוקחת נשימה עמוקה. "היינו חברים מאוד טובים, משחקים טאקי יחד ורואים סרטים. לעולם לא אוכל להתגבר על החלל שהוא הותיר בלכתו".

שיעור בנימוסים

את דרכה סללה איפרגן במכללת "כישורי חיים" שהוקמה לפני כשש שנים בקיבוץ אשדות יעקוב על ידי ירדנה אמסלם, אשת עסקים שבנה ערן סובל גם הוא ממגבלות שכלית. אמסלם יזמה את הקמת המכללה מתוך רצון להקנות לאותם בעלי מוגבלויות מסגרת חיים נורמלית. במוסד לומדים 19 סטודנטים בגילאי 30-21.

בין השיעורים שנלמדים במכללה, כמו מתמטיקה, אנגלית וידיעת הארץ, איפרגן עצמה מעבירה הרצאות בנושאים שונים ומגוונים שאותם היא בוחרת. "אני מעבירה שיעורים על רגשות, על איכות הסביבה ואפילו על תורת הנימוסים", היא מספרת. "אני מלמדת על החשיבות בשימוש במילות הקסם כמו תודה, סליחה ובבקשה. לפעמים אנחנו נוטים לשכוח אותן". לדבריה, מרבית הסטודנטים לא מוכנים לפספס אף הרצאה שהיא מעבירה. "אני עובדת נורא קשה, בונה מצגות וקוראת המון חומר. כשאני מתחילה לדבר כולם מקשיבים לי. כשהם מתחילים לשאול שאלות אני מבינה שעשיתי עבודה טובה".

"כשמתחילים לשאול שאלות אני מבינה שעשיתי עבודה טובה". איפרגן במכללה (צילום: יגאל לוי)

למרות אורח החיים הרגיל שהיא מנהלת בשנים האחרונות, איפרגן מרגישה עדיין חשש גדול להכיר אנשים שאינם מסביבתה הטבעית. "אני פוחדת להיפתח לאנשים שלא מבינים את המגבלה שלי. יש לי תמיד הרגשה כאילו הם מסתכלים עליי בעין ביקורתית", היא מסבירה. "אני רוצה להעביר מסר חד וברור לכל אותם אנשים שפוגשים אנשים עם מוגבלות כזו או אחרת: אנחנו אנשים רגילים לכל דבר. גם לנו יש חיים שלמים ומלאים. יש לנו אהבה ומשפחה. כל אחד לומד לחיות עם המגבלה שלו. אני בטוחה שמי שיכיר אותי ללא סטיגמות וחשש יתאהב בי מיד".

מייסדת המכללה ירדנה אמסלם הסבירה כי "אנשים בעלי צרכים מיוחדים מהווים חלק מהחברה הישראלית, ומכאן זכותם לרכוש השכלה, לזכות בהכשרה מקצועית ולבחור כיצד לנהל את שעות הפנאי שלהם, ככלל אזרחי המדינה". לדבריה, "צעירי המכללה, ביניהם גם בני ערן, התקדמו בזינוק משמעותי בעקבות השתלבותם במסגרת החינוכית ולמדו קרוא וכתוב בגיל 23 ומעלה. זהו סמן מבחינתי ומבחינת צוות המתנדבים והפעילים להמשיך ולעשות ללא לאות לקידומם".

לגיוס תרומות ומתנדבים למכללה: 04-6710055.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully