פינלנד הפכה בשנים האחרונות לשם נרדף למצוינות בחינוך. שיטות ההוראה, הרפורמות והסכומים שהושקעו בחינוך במדינה נחקרו בקפידה על ידי אנשי חינוך בישראל, שהעלו אותה על נס. אולם כעת מתברר שישנה מדינה נוספת שכדאי להסיט אליה את הזרקור: פולין. בעשור האחרון רשמה פולין עלייה שיטתית ועקבית בכל המדדים: החל מתוצאות המבחנים הבינלאומיים וכלה במספר הסטודנטים שנרשמים ללימודים גבוהים. אז מהו סוד ההצלחה של "פינלנד החדשה"?
בימי המשטר הקומוניסטי בפולין, נועדה מערכת החינוך להפוך את התלמידים לכוח עבודה. ילדים החלו ללמוד בגיל 7 והתבקשו להחליט על הקריירה שתהיה להם במהלך חייהם כבר בסיום הלימודים בגיל 15. עם תום הלימודים, התפצלו צעירי פולין לשלושה מסלולים: התלמידים החלשים המשיכו לשנתיים נוספות בבתי ספר מקצועיים שהיו תחת אחריותם של סקטורים מקצועיים שונים, תלמידים בינוניים נשלחו לבתי ספר טכנולוגיים לשנתיים נוספות על מנת להיות בסופו של דבר טכנאים, ורק 20% העליונים של הכיתה זכו לשלוש שנים של לימודים גבוהים שהכינו אותם לכניסה לאוניברסיטה. השיטה הביאה לכך שלפני שלושה עשורים רק פולני אחד מכל עשרה למד באוניברסיטה.
להפסיק את הניתוב ללימודים מקצועיים
בסוף שנות ה-90 החליטו בפולין לשנות את השיטה ולערוך רפורמה כוללת במערכת החינוך. לרפורמה הוצבו שלוש מטרות: להעלות את הרמה בחינוך המשני והגבוה, להבטיח שוויון הזדמנויות לכל תלמיד ולשפר את איכות ההוראה. במסגרת הרפורמה שונה מבנה מערכת החינוך והוחלט כי תלמידים ילמדו בבית הספר הבסיסי עד גיל 12 ולאחר מכן ילמדו שנתיים נוספות ב"בית ספר משני נמוך" (המקביל לחטיבת הביניים אצלנו), שם יקבלו חינוך ברמה גבוהה. לאחר מכן יוכלו לבחור בין שלושה מסלולים שמציע "בית הספר המשני הגבוה" (המקביל לתיכון) מסלול טכנולוגי, מסלול אקדמי ומסלול מקצועי. המטרה הייתה למנוע ממורים לנתב תלמידים חלשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הישר ללימודים מקצועיים או טכנולוגיים ולפתוח בפניהם את האפשרות ללימודים אקדמיים.
במקביל, הוכנסו למערכת מבחנים חיצוניים שנערכו בתום כל שלב בסיום בית הספר הבסיסי בגיל 12, בסוף בית הספר המשני הנמוך בגיל 15 ובסוף בית הספר המשני הגבוה בגיל 18. המבחנים נועדו לוודא שהרפורמה הולכת בכיוון הנכון. בשנת 2007, הונהגה רפורמה משמעותית נוספת - בשכר המורים. על פי השיטה הישנה בפולין, מורים השתכרו על פי שעות ובהתאם לוותק במקצוע. במסגרת הרפורמה הוחלט כי המשכורות יתבססו על סוג המשימות שעל המורים לבצע, על הכלים להם הם זקוקים כדי לעשות כן ועל התוצאות שהם משיגים. בנוסף, מחושב השכר גם על פי הכישורים המיוחדים של המורים והניסיון בתפקיד, והם מקבלים תוספות שונות על פי מיקום גיאוגרפי והישגי בית הספר.
הרפורמות כללו גם שיפור משמעותי של איכות ההוראה, בדגש על חטיבות הביניים: השתלמויות למורים, מתן אוטונומיה לבתי הספר ולמורים ללמד את החומר כראות עיניהם ושינוי בגישה להוראה מהעברת ידע חד-כיוונית לתלמידים, לעידוד מעורבות של תלמידים בשיעור ובחומר הנלמד.
קפיצה במבחני פיז"ה
"שיטות ההוראה השתנו", מספרת אלזבייתה דלאקה, סגנית מנהל ומורה למתמטיקה בחטיבת ביניים בוורשה, בסרטון מיוחד שהוכן על ידי ארגון המדינות המפותחות (OECD) וחברת החינוך המובילה בעולם "פירסון", בנושא השינוי שעשתה מערכת החינוך בפולין. "כעת, מורים משתתפים בתכניות השתלמות שונות בהן שמים דגש על שיטות הוראה אקטיביות. אנו נפרדים מהמודל בו מורים עומדים לפני הלוח ומרצים לתלמידים, ומנסים לערב את התלמידים בשיעור. כמו כן, אנחנו מנסים להשתמש בשיטות לפתרון בעיות, וזה דבר לא פשוט כלל. למשל, אנחנו מנסים להראות לתלמידים שמתמטיקה לא עוסקת בפתרון בעיות על ידי שינון אלגוריתמים או משוואות. אנו מנסים ללמד את התלמידים לזהות את הבעיה, לפתור אותה בעצמם וגם וזה החלק אולי הכי מאתגר שהם יסיקו את המסקנות שלהם מהתרגיל".
תוצאות הרפורמות לא איחרו לבוא. מדו"חות שכתבו ארגון ה-OECD והבנק העולמי על הקפיצה שעשתה פולין בעשור האחרון, עולה כי במבחני פיז"ה בקריאה לתלמידי כיתות ח' לשנת 2000 היה הציון הממוצע של תלמידי פולין 479 נמוך מממוצע ה-OECD שעמד על 500. מדאיג יותר היה הנתון לפיו 21% מהתלמידים הגיעו לרמה 1 בלבד במבחן (רמה המאפיינת תלמידים המתקשים מאוד בקריאה) או נמוך מזה, ו-70% מתלמידי בתי הספר המקצועיים נמדדו ברמות הנמוכות ביותר של המבחן.
בשנת 2003 החלה התמונה להשתנות: כך למשל, הציון הממוצע בקריאה של תלמידי פולין קפץ ל-497 וב-2006 עשה קפיצה נוספת ל-508. לשם השוואה, ישראל עמדה באותה שנה על ממוצע של 439 ולא נבחנה בשנים 2000 ו-2003. הנתונים בכל המקצועות אוריינות קריאה, מתמטיקה ומדעים - הראו צמצום משמעותי מאוד בפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה. למעשה, באותה שנה רשמה פולין את צמצום הפערים הגדול ביותר בין מדינות ה-OECD.
ב-2009 דורגה פולין בין 15 המדינות המובילות ב-OECD בתוצאות מבחני פיז"ה, וזאת עם השקעה של כ-40 אלף דולרים בכל תלמיד - מחצית מהסכום שמשקיעות מדינות עשירות יותר כמו נורבגיה וארה"ב. היא המדינה היחידה שהצליחה לעשות את המעבר ממדינה שדורגה נמוך מהממוצע למדינה שמדורגת כעת מעליו. "לפעמים כשאתה עושה משהו במשך כל כך הרבה זמן, אתה נכנס לשגרה וזה לא בהכרח דבר טוב. אני חושב שהרפורמה הזאת הייתה דבר טוב במובן שהיא הוציאה את המערכת הישנה מסטגנציה", אמר מירוסלב הנדקה, מי שהיה שר החינוך בפולין בשנים בהן החלה הרפורמה, בסרטון.
"לא לחקות מדינות אחרות, ללמוד מהן"
הרפורמות בחינוך לגילאי התיכון והחטיבה השפיעו בצורה ניכרת גם על הלימודים האקדמיים. אם בסוף שנות ה-90 הייתה פולין אחת המדינות בהן רמת ההשתתפות הנמוכה ביותר של סטודנטים בלימודים אקדמיים מבין כלל המדינות המתועשות רק 400 אלף צעירים, כ-10% בלבד מהצעירים המתאימים לכך, למדו באוניברסיטאות השונות במדינה - הרי שהיום מדובר בשני מיליון סטודנטים מתוך אוכלוסייה שמונה כ-38 מיליון איש.
"היום יש אמונה רווחת בפולין שהשכלה גבוהה היא לא רק לבעלי יכולת, אלא לכל מי ששואף לכך", אומר זביגניו מרסיניאק, סגן השר לענייני מדע והשכלה גבוהה, בסרטון. הקפיצה במספר התלמידים שהולכים לאוניברסיטאות מהווה לדבריו "הצלחה אדירה. מדינות רבות אחרות נאבקות באותה בעיה: איך לעודד השתתפות גדולה יותר בהשכלה גבוהה. התמודדנו עם זה בפולין על ידי כך שנתנו לצעירים את ההזדמנות להבין שהם יכולים להשיג הצלחה אקדמית. הם לא נידונים יותר לחינוך ברמה נמוכה שמוביל אותם בסופו של דבר למבוי סתום".
מדד של חברת "פירסון" שיצא באפריל 2012 וכלל גם נתונים מהמבחנים הבינלאומיים טימס ופירלס וכן סקרים ומחקרים נוספים, הציב את מערכת החינוך של פולין במקום ה-14 מתוך 50 מדינות, כאשר היא מצליחה להקדים מדינות מפותחות יותר כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה ורוסיה.
"מדינות שהצליחו לשפר את הישגי החינוך שלהן, ביצעו באופן עקבי שינויים שנועדו לאפשר למורים לתמוך באופן אישי בכל תלמיד" אומר אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ הפועלת להניע שיפור בהישגי החינוך בישראל, ושאנשיה בחנו לעומק את הנעשה במערכת החינוך הפולנית. "בזמן יחסית קצר הן הוכיחו ששיפור בחינוך הוא אפשרי, כל עוד מרכזים מאמץ, יוצרים רצף לימודי, מציבים לתלמידים יעדים גבוהים, נותנים אמון במורים ומטפחים את יכולותיהם. גם ישראל תוכל לפסוע באותה דרך בעשור הקרוב, התנאים לכך הולכים ובשלים, מרכיבי הנוסחה ידועים, והשיפור נמצא בהישג יד".
אז האם יש לישראל מה ללמוד מהפולנים? סר מייקל ברבר, מומחה בריטי לחינוך בעל שם עולמי, התייחס למהפכה הפולנית בראיון שהעניק לוואלה! חדשות לפני כחודש. "אסור לחקות מדינות אחרות, אלא יש ללמוד מהן. בפולין נעשתה התקדמות אדירה, ולפחות מבחינת מבחני פיז"ה, זו המדינה שעשתה את ההתקדמות המשמעותית ביותר בעשר שנים האחרונות. אני חושב, למשל, שהיו רפורמות בתכניות הלימודים גם בהונג קונג ובסינגפור שרלוונטיות לישראל. בהתחשב בקשרים של ישראל בכלכלה העולמית הייתי מסתכל גם על ניסויים בארה"ב, על מודלים היברידיים שמשלבים גם טכנולוגיה מחוץ לבית הספר. הייתי בוחר במודלים שונים מהמדינות השונות".
לקריאה נוספת:
מומחה עולמי: הפערים בחינוך מסכנים את הישגי ישראל
לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com