האם שנים של מאבק מזוין מגיעות לקצן? עבדוללה אוצ'לאן, המנהיג הכלוא של המחתרת הכורדית (PKK) קרא ללוחמיו להניח את נשקם ולסגת מטורקיה. זאת, כחלק ראשון משיחות שלום מול הממשלה באנקרה. אוצ'לאן מסר היום (חמישי) הצהרה מבית המאסר בה אמר כי "עלינו להשתיק את הרובים ולתת לפוליטיקה לדבר". הוא הוסיף כי "הגיעה העת שבה הלוחמים שלנו צריכים לשוב לגבולם. זהו לא הסוף אלא ראשית ההתחלה". ממשלת טורקיה טרם הגיבה לדברים.
ההצהרה נמסרה לרגל חגיגות ראש השנה הכורדי, המצוינות בימים אלה על-ידי בני המיעוט, כ-16 מיליון מהם גרים בטורקיה. מאות אלפי כורדים התקהלו בצהריים בעיר דיארבקיר שבמזרח טורקיה בציפייה להצהרתו של אוצ'לאן, ואחזו בהתרגשות בכרזות ועליהן דיוקנו המשופם. אחרים נופפו בדגל הכורדי, מעשה שעד לפני כמה חודשים היה מהווה עילה למעצר.
בתקופה האחרונה התנהלו מגעים מתקדמים בין ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, לשורה של פוליטיקאים כורדים, במטרה להגיע להפסקת אש שתסיים את הסכסוך בן 28 השנים שגבה את חייהם של כ-40 אלף בני אדם ופגע אנושות בכלכלה הטורקית. השיחות בין הכורדים לארדואן החלו זמן לא רב אחרי היבחרו לנשיאות ב-2002. לפני כשנתיים, ובצעד שעורר את זעמם של הקיצוניים בפרלמנט, הוא ניהל באוסלו שיחות חשאיות עם הכורדים.
לאחרונה אף נודע כי ארדואן הסכים להעלות את דרג המגעים ולדון ישירות עם אוצ'לאן, המרצה מאסר עולם בבית כלא באי המבודד אימרלי בעקבות מעצרו ב-1999 בניירובי. אוצ'לאן נפגש ביום שלישי עם בכירים במפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) ואמר כי ימסור "הודעה היסטורית", וכי ברצונו "לפתור את הסכסוך המזוין במהירות ומבלי לבזבזב זמן או לגרום לאובדן חיים נוסף". הוא קרא לתמיכת הפרלמנט והמפלגות בכינון הסדר השלום.
המחתרת הכורדית מוגדרת ארגון טרור בטורקיה ובאיחוד האירופי. אנקרה פתחה מחדש בשיחות עם אוצ'לאן בחודש אוקטובר האחרון במאמץ לסיים את המאבק, אחרי שורה של מתקפות שאירעו בקיץ והסלמה באלימות, שלוותה במעצרים של רבים מאנשי המחתרת. לפי פרסומים בעיתונות הטורקית, אנשי המחתרת הכורדית אמורים לסגת באופן הדרגתי לבסיסים בחלקה הצפוני של עירק, משם שיגרו התקפות לעבר יעדים במזרח טורקיה. העיתון "מילייט" ציטט את שר המשפטים סדוללה ארגין, שהעריך כי נסיגה של לוחמי המחתרת לעירק תוכל להסתיים עד סוף השנה הנוכחית.
בשנים האחרונות כבר התקיימו מגעים בכמה דרגים בין טורקיה לנציגי הכורדים, אך רק השבוע דובר בגלוי על הסדר כולל. בשבוע שעבר, כצעד בונה-אמון, שחררו המורדים הכורדים שמונה בני ערובה טורקים שהוחזקו בשבי בצפון עירק במשך שנתיים.
ראש הממשלה, רג'פ טייפ ארדואן, הביע בעת האחרונה מוכנות גוברת לעשות שורה של ויתורים במסגרת הסכם שלום, בהם הענקת אוטונומיה תרבותית למיעוט הכורדי. במקור, דרשו הכורדים לקבל אוטונומיה מלאה במסגרת מדינה עצמאית בחלקה הדרום-מזרחי של טורקיה, אך המירו את תביעתם ברצון לקבל הכרה פוליטית ותרבותית בשאר חלקי המדינה.
לדברי פרשנים פוליטיים, הליך השלום אם יעלה יפה - יוכל לסייע לארדואן להירשם בספרי ההיסטוריה. עורך ה"הורייט", מוראט יטקין, כתב לאחרונה כי אם ארדואן יצליח לשכנע את בני עמו שניתן להשיג פתרון פוליטי לבעיה הכורדית הוא יהיה מעין "אברהם לינקולן טורקי"; אך יש לארדואן גם אינטרס פוליטי צר לכינון ההסדר: ארדואן יהיה מוכן "לבלוע את הרעל" כדי לזכות בתמיכתם של הכורדים בפרלמנט לקראת השינויים שהוא מתכנן להכניס לחוקה. כך, אחרי סיום כהונתו כראש הממשלה, תיסלל עבורו הדרך להפוך לנשיא בעל סמכויות מורחבות.