פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה בעצם לפיד מתעקש כל-כך על החינוך?

      המו"מ הקואליציוני תקוע כבר ימים סביב דרישת יש עתיד לקבלת משרד החינוך. מלבד הפוליטיקה והשיקולים האישיים מעורבת כאן גם הרבה אידאולוגיה, שמתחברת לשוויון בנטל. פרשנות

      בליכוד מתחילים לגלות חוסר סבלנות כלפי יאיר לפיד ושק דרישותיו. שתי תמונות ניצחון כבר יש לבחור, ממשלה ללא חרדים ומספר שרים מצומק, אז מה הקטע שלו עם החינוך? ומה הלאה – ועדת הכספים? ואחר כך – שר הפנים? אז או שאורי שני, שמכיר את בנימין נתניהו מקרוב, משכנע את לפיד שככל שמועד הדד-ליין להרכבת הממשלה יתקרב כך נתניהו יהיה סחיט יותר, או שאולי בעצם לפיד לא באמת רוצה להיכנס לממשלה.

      ברור שבהתעקשות של לפיד על תיק החינוך מעורבת פוליטיקה. אם הצליח כל כך טוב עם החרדים והקטנת הממשלה, למה לא לנסות לכבוש עוד יעד? ומעבר לזה, גם ברמה האישית מרגיש לפיד מחויב לשי פירון, מספר 2 ברשימתו, ולא רק בזכות החברות שקיימת בין השניים במשך שנים. פירון היה גורם משמעותי בהידוק הקשר בין לפיד לנפתלי בנט. לולא החיבור בין השניים, היה מנהל היום יו"ר יש עתיד קרב קשה מול שלי יחימוביץ' על ראשות האופוזיציה.

      אבל לצד הפוליטיקה, בוויכוח על תיק החינוך טמונה לא מעט אידאולוגיה. ב-2003 סגר ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, את משרד הדתות. תקציב הישיבות, שעומד על יותר מ-900 מיליון שקלים, הועבר למשרד החינוך. למרות שב-2006 הקים אהוד אולמרט מחדש את המשרד לשירותי דת, נשאר תקציב הישיבות במשרד החינוך. ביש עתיד רוצים לשים יד על התקציב הזה. מבחינתם לעניין השוויון בנטל צריך להינתן פתרון הוליסטי, ואין להסתפק בגיוס החרדים לצבא. לכן תקציב הישיבות הוא גורם מרכזי במשוואה. במפלגה לא רוצים לאייד את הישיבות ולפוגג אותן, אלא לוודא שלימודי הליב"ה משובצים בתוכניות הלימודים שלהן. רק כך יוכל להתקיים שילוב אמיתי של החרדים בחברה הישראלית. בלי ליב"ה אין שירות בצה"ל נטול הלם-תרבות לחרדים, ללא ליב"ה הסיכויים להתברג בשוק העבודה קלושים. במלים אחרות: אין שוויון בנטל בלי חינוך.

      סער בתגובה למכתב המזוייף: "פגיעה שקשה לתאר" (יח"צ)
      "שר רק של החינוך הממלכתי". סער (צילום: יח"צ)

      במפלגות החרדיות מודעים היטב לאפשרויות שנתונות בידיו של שר החינוך. למעשה, הם הרגישו אותן כבר בקדנציה הנוכחית, של גדעון סער. סער היה הראשון שקיצץ בתקציבי הישיבות שאינן מלמדות לימודי ליב"ה ואף יצר תיעדוף בתקציבים לטובת ישיבות שלמעלה מ-60% מבוגריהן התגייסו לצבא.

      בתחילת הקדנציה שלו במשרד החינוך, היה סגנו מאיר פרוש מיהדות התורה. לפני שנתיים פרש פרוש מהכנסת, לא לפני שחבט בשר הממונה בריאיון שהעניק לשלום ירושלמי. מבלי שהתכוון, פרוש הפך להיות בראיון מליץ יושר עבור סער בקרב מול יש עתיד על תיק החינוך. "סער הוא לא שר שלנו, רק של החינוך הממלכתי" אמר פרוש. "החינוך החרדי לא שווה אצלו בקושי ביקור אחד. לפני חודש הוא עשה טובה וביקר באלעד. הוא שר סקטוריאלי. תאר לך שאני שר החינוך, והייתי מבקר רק במוסדות חרדיים?... אנחנו דורשים עצמאות בחינוך שלנו. הוא אומר, 'לא, תעשו לימודי ליב"ה, תעשו מבחני מיצ"ב'. הוא מסביר שיאיר לפיד יקבל מנדטים מול הליכוד אם הוא, סער, לא יטרפד את ההישגים שלנו. אלה הנימוקים שלו?".

      בתוך הייאוש שאוחז בכל מי שקשור למשא ומתן – מהפוליטיקאים, דרך עורכי הדין ועד לעיתונאים המסקרים – ניתן לסמן שתי בשורות חיוביות: האחת – בכל מקרה זה ייגמר בתוך שלושה ימים. השנייה – טוב שלשיח הקואליציוני חודר גם ויכוח על ערכים ואידיאולוגיה. זה עדיף בהרבה מלעסוק במשרדי ממשלה חדשים ומיותרים בעלי שמות מפוצצים, או מלקרוא על ח"כ שלא קיבל תפקיד משמעותי בממשלה ומסתגר עקב כך בביתו בצפון, כשהוא נעלב עד עמקי נשמתו.

      כותרות אחרונות מהמו"מ הקואליציוני:
      הישג ללפיד במו"מ: אחוז החסימה בבחירות יעלה ל-4
      המשא ומתן הקואליציוני תקוע: "הצדדים מתבצרים בעמדתם"
      מסתמן: רק 20 שרים, בנוסף לנתניהו, בממשלה הבאה