נחיל, הדברה ובגרות מינית: מילון הארבה השלם

הוא מופיע בשלוש צורות, מרוסס בשני חומרים ומדאיג את החקלאים, בייחוד בגלל צאצאיו הרעבים שמכרסמים כל דבר ירוק שנקרה בדרכם. מדריך למכת החגבים, שמסרבים בינתיים לעזוב

רמי שני
צילום: שי מכלוף, עריכה: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ'

כוננות בדרום לנחיל נוסף של חגבים, אתמול

עוד בוואלה! NEWS

ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
לכתבה המלאה

הארבה, כך נראה, לא עומד לעזוב את האזור כל כך מהר. הימצאותו היא תופעה בלתי שגרתית אך היא קורית בדרך כלל באביב. במועצה האזורית רמת נגב, שקלטה אליה את ראשוני הנחילים, התקיימה אתמול (שני) ישיבה מקיפה של כל הגורמים העוסקים בטיפול במכה. היו שם מנהל המחוז של משרד החקלאות, אנשי השירותים להגנת הצומח של משרד החקלאות, הנציגות הבכירה של רשות הטבע והגנים בדרום, נציגי החקלאים ונציגי היישובים. הכינוס נועד לתאם פעילות משותפת וליצור שפת דיבור אחידה ומובנת, במטרה להבין את התמונה באופן מקיף.

הלקהות מורכבות ממיליונים "בלבד". ארבה בדרום (צילום: שי מכלוף)

הארבה מופיע בשלוש צורות: פרטים, להקה ונחיל. היום נכנס לישראל ארבה בתצורת להקות, שבשונה מנחיל, הן קטנות משמעותית, מורכבות ממיליוני חגבים "בלבד" ומופיעות כענן אחד. במהלך היממה האחרונה, נצפו ארבע להקות כאלה בכמה מקומות בנגב. "אחיה הגדול" של הלהקה, הנחיל, מכיל מאות מיליוני חגבים ואף יותר מכך, והוא משתרך לאורך כמה קילומטרים. את הפרטים ה"בודדים" ניתן לראות מעופפים בכל מיני מקומות, לעתים בקבוצות ולעתים לבד.

מדבירי החגבים משתמשים בשני חומרים עיקריים – פירטרין וקרטה. פירטרין פוגע במערכת העצבית של החגבים. הוא משתק אותם כך שאינם יכולים לאכול, ולאחר זמן קצר הם מתים. ניתן להשתמש בו בכל שטח, ובמקרה שציפורים אוכלות מהחגבים המתים, הן אינן נפגעות. זאת להבדיל מהקרטה, רעל קטלני החודר דרך איברי הנשימה והעיכול וממית את החרק אחרי שהוא נכנס לגופו. בשל כך, מבצעים את הריסוס בחומר זה רק במקומות שבהם קיים חשש רב מפגיעת ארבה בצמחייה נושאת יבולים כמו ירקות ופירות. יצוין כי לא ניתן לבצע ריסוס מונע, ולכן החומרים מפוזרים בשעות הבוקר על שטחים שבהם התמקמו להקות לשנת לילה. אנשי השירותים להגנת הצומח עוקבים אחר תנועות הארבה כדי לאתר את מיקומו ולהשמיד את החגבים עם שחר.

החגבים הופכים את השדות הירוקים ליבשים (צילום: שי מכלוף)

לחגב הארבה צורה צעירה ובוגרת. בהיותו צעיר, הוא מדאיג את החקלאים במידה פחותה, בשל אי-יכולתו בשלב זה להעמיד צאצאים. אך בתוך זמן קצר הוא מגיע לבגרות מינית. מדובר בעיקר בנקבת הארבה, שביכולתה לשאת בגופה כ-150 ביצים ולהטילן בבת אחת במקום שבו נוח לה לעשות כן. הטלה שכזאת, בלהקה שבה קרוב למיליארד פרטים, יוצרת את "בעיית הבעיות" – דור חדש של זחלים רעבים שמכרסמים כל דבר ירוק שנקרה בדרכם. להקה של מאות מיליוני נקבות, שכל אחת מהן מותירה את צאצאיה בסביבת שטחי חקלאות, משולה ללחיצה על כפתור ה-DELETE במחשב שבו מסמך בן עשרות אלפי מילים, שהוכהה לצורך שינוי גופן או גודל גופן. אחרי עזיבת החגבים את השטח, הוא נשאר יבש. בישיבה אתמול הוסכם כי הפגיעה השולית בערכי הטבע בגלל ריסוס בחומרי ההדברה שצוינו, מונעת למעשה פגיעה אנושה בשדות, במטעים ובכרמים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully