אמא תרזה לא הייתה צדיקה ישרה אלא קדושה בעיני התקשורת, ושמרה לעצמה את הכספים הרבים שקיבלה כתרומה לקרנות שהקימה. כך נטען במחקר חדש שעתיד להתפרסם החודש בכתב העת Religieuses ללימודי דת ומדע. שלושת מחברי המחקר, מאוניברסיטאות מונטריאול ואוטווה בקנדה, טוענים כי הנזירה הידועה אף חשה הנאה מסבלם של העניים בהודו.
לפי המחקר, שנסקר בהרחבה ב"טיימס אוף אינדיה", הוותיקן העלים עין מהפגמים באישיותה של תרזה, והעדיף לרומם את מעמדה בתהליך הקאנוניזציה (ההכרזה על קדושה) כדי לשפר את יחסי הציבור של הכנסייה. בין היתר, טוען אחד החוקרים, סרז' לריבי מאוניברסיטת מונטיראול, כי "העובדות סותרות את המיתוס של תרזה (...) את עמדותיה הפוליטיות, את האופן החשוד שבו ניהלה את הסכומים העצומים של התרומות שקיבלה ואת עמדותיה הנחרצות נגד הפלות וגירושין".
אמא תרזה, כלת פרס נובל לשלום, מתה ב-5 בספטמבר 1997 בגיל 87 ונקברה בכלכותה. החוקרים מציינים כי בעת מותה, תרזה הפעילה 517 מיסיונים, וכי רופאים שביקרו בהם תיארו תנאים תברואה והיגיינה ירודים. בין היתר נטען כי במיסיונים היה מחסור במזון ובמשככי כאבים, ולא היה בהם בטיפול רפואי של ממש זאת, בעוד שתרזה עצמה קיבלה טיפול מודרני בבית חולים אמריקני.
עם זאת, ניתן להעריך כי המחקר החדש לא יצליח להשחיר לגמרי את דמותה של תרזה המנוחה. טענות דומות כבר נשמעו בעבר מפיו של העיתונאי והסופר כריסטופר היצ'נס, שדגל באתיאזם וטען כי תרזה הייתה מיתוס מנופח. בטוריו, טען היצ'נס כי תרזה לקחה תרומות מדיקטטורים לשעבר, בהם ממשפחתו של פרנסואה דובליה, שליט האיטי לשעבר. בספר "The Missionary Position" שפרסם ב-1995, כתב היצ'נס כי תרזה היא "פונדמנטליסטית בעלת לב של אבן", וכי מעשיה גרמו ל"התרוששות מוחלטת של העניים".