ביום רביעי החליטו החברות בליגה הערבית לאפשר למדינות ערב לחמש את האופוזיציה בסוריה בכלי נשק. עד לאותה החלטה, לפחות במישור התיאורטי, הגבילה הליגה הערבית את חברותיה במתן סיוע הומניטרי בלבד למתנגדי בשאר אסד. ההחלטה משלשום אמנם אינה משנה את המציאות באופן מהותי: סעודיה וקטאר כבר עסוקות במרץ במימון האופוזיציה בכל הקשור לרכישת נשק. זאת, מאחר שהבעיה של המליציות הלוחמות באסד בתקופה האחרונה לא הייתה להגיע לאמצעי הלחימה - אלה מוזרמים בכמויות מרשימות למדי מלוב. הקושי היה בעיקר במימון. ובכל זאת, גם הצעד הסמלי הזה מהווה תמריץ עבור מתנגדי אסד שעדיין מתקשים בהתמודדות מול הצבא הסורי הסדיר, הנהנה מחימוש רוסי ואימון אירני.
ההחלטה של הליגה הערבית סוללת גם את הדרך להעברה לא ישירה של נשק מארה"ב לידי האופוזיציה במידה שוושינגטון תרצה בכך. החדשות מהליגה הערבית אינן מעודדות במיוחד מבחינת ישראל. הנשק שיועבר לאופוזיציה היום, עלול להיות מופנה נגד ישראל בעתיד הלא רחוק.
הסרטון שפורסם ביום רביעי ביו-טיוב של חוטפי חיילי אונדו"ף (Undof - United Nations Disengagement observer Force), כוח האו"ם המפקח על ההפרדה בין כוחות צה"ל והצבא הסורי ברמת הגולן, משקף במידה רבה את מצבה של האופוזיציה הסורית ואת הסכנה האורבת לפתחה של ישראל, יום לאחר נפילתו של אסד. הדובר שהזדהה בשם "אבו ח'אלד- מגדודי שוהאדא ירמוכ" נראה מבולבל ולא ברור, בדומה אולי לאופן שבה מתנהלים מתנגדי המשטר הסורי. הבחור הצעיר דרש את נסיגתם של כוחות אסד מהכפר ג'מלא בחלק הדרומי של רמת הגולן הסורית. "ואם לא ייסוגו תוך 24 שעות...", אמר בעודו מנסה לחשוב מה לומר, "אז נחליט כיצד לנהוג עם האסירים האלה", הוסיף בקול מלא פאתוס. "אנחנו דורשים מאמריקה וממועצת הביטחון להביא לנסיגת כוחות בשאר אל-אסד מג'מלא", כאילו יש הגיון בדרישה שכזו וכאילו לכוחות אסד אכפת כלל ממועצת הביטחון בימים אלה.
את ההיגיון מאחורי החטיפה ניתן אולי למצוא בהסבר שהעניק גברי בנאי בזמנו במערכון המפורסם של "הגשש החיוור", שירים ושערים, כאשר נשאל בתור אחד מאוהדי בית"ר ירושלים מדוע הוא וחבריו שורפים בכל פעם את המועדון. "אני אסביר לך", אמר בנאי (אוהד בית"ר), "מועדון עשוי מעץ ועץ נשרף מהר". למחרת (אתמול) כבר פורסם סרטון נוסף, שסימן את שחרורם הקרוב של בני הערובה מכוח האו"ם. הפעם סיפר אחד החיילים הפיליפינים כי הם נמצאים במקום בטוח ולמעשה החוטפים (שכמובן אינם מוגדרים ככאלה בסרטון החדש) ניסו לסייע להם מאחר שנקלעו לזירת קרב. הוא סיפר שהם זוכים ליחס טוב, לאוכל ולמים. מדוע אם כן נחטפו חיילי אונדו"ף? כנראה בעיקר בגלל שהם היו יעד קל לחטיפה. ומה יכלו להשיג בכך החוטפים? זה כבר פחות משמעותי.
הסיבות לדאגה מבחינת ישראל ברורות לכאורה. אין בצד השני של הגבול ברמת הגולן גורם כלשהו שמקבל החלטות באופן הגיוני או סביר. חלקים מסוימים של רמת הגולן הסורית, בעיקר בגזרה הדרומית, נשלטים בידי מליציות חמושות המתנגדות למשטר, אך רחוקות מלהוות שותף יציב ואחראי לישראל בשמירה על השקט בחזית הזו. חלק מהאנשים הפועלים במליציות הללו, הם איסלמיסטים רדיקלים שמזוהים עם האידיאולוגיה של אל-קאעדה. קשה להעריך כיצד יפעלו אותם חמושים סורים שפועלים בקרבת הגבול עם ישראל, בימים ובשבועות הקרובים או לחלופין ביום שלאחר נפילת אסד. גם המשך פעילותו של כוח אונדו"ף כבר אינה ברורה מאליו. אנשי האו"ם נקלעו יותר מפעם אחת בחודשים האחרונים לחילופי אש בין הצדדים בצד הסורי, אך זו הפעם הראשונה שבה נעשית פעולה מכוונת נגד הכוח הבינלאומי. ניתן להעריך שבמדינות האם של חיילי אונדו"ף - אוסטריה, הודו, פיליפינים וקרואטיה, שוקלים מחדש את נוכחותם באזור הקרבות. ובמקרה של הסגת כוחות האו"ם מהצד הסורי, ישראל עוד עלולה להתגעגע לימי בשאר השקטים.
מצד שני, אולי בכל זאת מותר להיות גם קצת אופטימיים: בסופו של דבר אף אחד מאותם חוטפים, מגדודי שוהדא ירמוכ או מכל קבוצה אחרת, לא ניסה לפגוע בחיילי האו"ם ואמש כבר פורסמו ידיעות בדבר שחרורם הקרב.
לכל שבת יש מוצאי שבת
בעוד פחות משבועיים אמור לנחות בישראל הנשיא האמריקאי ברק אובמה ולפחות לגבי דבר אחד ישנו קונצנזוס בוושינגטון, רמאללה וירושלים: הנשיא לא יביא עמו תכנית להסכם שלום בין ישראל והפלסטינים, לא כתובה וגם לא כזו שבעל פה. הוא לא צפוי להניח את יסודות ההסדר המדיני העתידי בפני שני הצדדים ולדרוש מהם ליישם. אז מה כן? לעת עתה נראה שמדובר בביקור שנועד לשיפור האווירה בין הבית הלבן, המוקטעה ולשכת ראש הממשלה בירושלים, לנוכח חוסר האמון הכללי במשולש הזה, מעין הנחת יסודות לקראת העתיד. הרבה מחוות סמליות ללא תוכן של ממש, מלבד הסוגיה הסורית והאירנית, שם צפוי בכל זאת דיון בעל משמעות בין נתניהו ואובמה. ייתכן שבצד האמריקאי ישנה עדיין תקווה מסוימת לפוטו-אופ של הנשיא אובמה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) וראש הממשלה בנימין נתניהו. אולם על פי רוח הדברים היוצאת מהמוקטעה ברמאללה, זו תישאר משאלת לב בלבד.
גורם פלסטיני בכיר המעורה היטב בשיחות ההכנה, מתעקש שאין לפלסטינים כוונה להסכים למשא ומתן עם ישראל ללא הקפאה מלאה של הבנייה בהתנחלויות. "גם הקפאה מחוץ לגושי ההתנחלויות בלבד אינה מקובלת עלינו", אמר בשיחה עם "וואלה". הוא חזר על רשימה של תנאים מוקדמים שעליהם החליטה הרשות הפלסטינית לשיחות מדיניות עם ישראל: שחרור האסירים הוותיקים שלפני אוסלו, העברת חלקים משטחי סי לריבונות הרשות ועוד. כדי שלא להצטייר בתור סרבנית השלום, הרשות אינה קוראת לצעדים הללו "תנאים", אלא רק "מחוות של רצון טוב". גם בצד הישראלי צריך לומר, לא מורגש רצון עז בפריצת דרך מדינית, בוודאי לא כזו שתוכתב על ידי הנשיא האמריקאי.
אולם, על שני הצדדים גם לקחת בחשבון תרחיש נוסף: ייתכן אמנם שאובמה לא יביא עמו מקל שייאלץ את שני הצדדים לחזור לשולחן המשא ומתן, אלא רק גזרים. אך ג'ון קרי זה כבר סיפור אחר. שיחות שנערכו השבוע בוושינגטון עם אישים המכירים את קרי מקרוב, מעלים יותר מסברה שמזכיר המדינה הטרי רחוק מלוותר על תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים. קרי שכבר לפני שנים יזם מפגש בין כתבים ישראלים ופלסטינים בירושלים, לא צפוי להסתפק הפעם בעיתונאים משני הצדדים, אלא ינסה לפחות להחיות את הערוץ המדיני. הוא ייהנה מגיבוי של הבית הלבן, מאמון מסוים בצד הפלסטיני ואולי עם קצת סיוע מיאיר לפיד או ציפי לבני אפילו לאוזן קשבת בממשלת ישראל. נכונה לו דרך לא פשוטה מן הסתם. אבל קרי, בעל שלל עיטורי גבורה ממלחמת וייטנאם ("לב ארגמן", "כוכב הכסף" ו"כוכב הברונזה"), שמאז ומתמיד ראה בסוגיה הישראלית פלסטינית מפתח למזרח התיכון, לא יהסס גם לכופף את ידי שני הצדדים ולו רק כדי להחזירם לשולחן הדיונים.