היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פרסם אתמול (שלישי) הנחיות כיצד לנהוג כלפי דיינים שמוציאים "כתבי סירוב" - מוסד עתיק שבו דיינים מטילים סנקציות נגד מי שמסרב להתדיין בפני בית דין רבני ובוחר לפנות לערכאות של המדינה. וינשטיין קבע כי כתבי אישום המכילים סנקציות חברתיות, גינויים ואיומים בחרם, בגין הגשת תביעה לערכאות המדינה או בגין מסירת עדות במשטרה, עלולים להוות עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בעדות, הדחה בחקירה והטרדת עד, וכן, במקרים החמורים יותר, אף עלולה לעלות לכלל עבירה של איומים או סחיטה באיומים.
עיקר ההנחיה מתייחסת לבתי דין פרטיים, והיא מיועדת להנחות את גורמי אכיפת החוק כיצד להתמודד עם נושא מורכב ורגיש זה, תוך כיבוד המסורת. בהנחיה נקבעו השיקולים שלפיהם יוחלט אם לפתוח בחקירה פלילית או להעמיד לדין בגין מקרים שכאלה. בין היתר צריכים להישקל חומרת הסנקציות הכלולות בכתב הסירוב, חשיבות זכויות היסוד הנפגעות כתוצאה מכתב הסירוב, עוצמת הפגיעה בזכויות אלה, כמות המקרים בהם הוצאו כתבי סירוב ושיקולים נוספים.
עוד הובהר, כי במישור המשמעתי, הוצאת כתב סירוב עלולה להוות עילה להגשת קובלנה משמעתית, בין אם החותם על כתב הסירוב הינו דיין בבית דין רבני ממלכתי, ובין אם הוא דיין בבית דין פרטי הממלא במקביל תפקיד ציבורי, כגון תפקיד של רב המכהן במשרה שלטונית או כל עובד ציבור אחר. במישור המנהלי נקבע, כי במקרה בו תתנהל חקירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב נגד נושא משרה במוסד ציבורי נתמך או מבקש תמיכה, או במקרה שבו נושא המשרה הורשע בעבירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב, תיבחן האפשרות לעכב או לקזז את התמיכה הניתנת למוסד, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה הקיימת בנושא זה.
וינשטיין: "כתבי סירוב" עשויים להוות עבירה פלילית
גלעד גרוסמן
6.3.2013 / 9:08