אט אט מתחילה התמונה להתבהר באשר לפרשת בן זיגייר. משרד ראש הממשלה הבהיר כי הוא לא נעצר משום שהסגיר מידע לביון האוסטרלי. כלומר, אפשר להסיק כי גם אם שירות הביטחון האוסטרלי (ASIO) ניהל נגד זיגייר ונגד כמה מחבריו חקירה בין אם סמויה ובין אם לאו חקירה שפרטיה הודלפו לעיתונאי אוסטרלי לא בשל כך הוא נחשד בידי המוסד, נחקר בידי השב"כ והוגש נגדו כתב אישום חמור.
יוזכר כי החקירה באוסטרליה, שנפתחה בתאריך בלתי ידוע ב-2009, היתה על פי הפרסומים במדינה, בשל חשדות כי זיגייר ושניים מחבריו - כולם ממוצא אוסטרלי - החליפו שמות ודרכונים בתדירות גבוהה. אולי גם בשל המגעים, שהם קיימו על אדמת אוסטרליה עם סטודנטים אירנים.
אפשר כמובן לשאול האם ידע זיגייר על החקירה נגדו ואם כן, האם דיווח עליה לממונים עליו במוסד, כמו גם האם דיווח לממונים עליו על פניותיו בטלפון של העיתונאי האוסטרלי ג'ייסון קוסטוקיס? אלה הן שאלות חשובות. אך גם אם זיגייר לא דיווח על מגעים אלה - ודבר כזה נחשב לעבירה חמורה של ביטחון שדה ופגיעה בפעילות מבצעית - אין אלה עבירות שבגינן היה המוסד נוקט נגדו צעדים חריפים כמו שננקטו כלפיו. לכל היותר היו מזהירים אותו או מעמידים אותו לדין משמעתי בפני בית הדין של קהילת המודיעין או מתירים את חוזהו ומסיימים את עבודתו.
זיגייר חייב היה להיות חשוד לכאורה בעבירות חמורות לאין שיעור, חמורות בעיני הממונים עליו. המעשה שמיוחס לו לא יכול היה להתבצע כתוצאה מטעות תמימה. אכן עובדים בארגוני הביון של ישראל משלמים על טעויות אך לרוב מדובר בעונשים קלים - משעים אותם מעבודה מבצעית, מעבירים אותם לעבודות מטה וכו'. העבירות לכאורה האלה, שספק אם נדע אי פעם מה היו, אם היו בכלל - יש לזכור שזיגייר טען לחפותו - הן ליבת הסוד של פרשת אסיר X.
ולכן, אפשר רק להעריך ולהעלות סברות מה יכול היה להיות לכאורה חטאו. רמז אפשרי אחד לכך טמון בנכונות של הפרקליטות, כלומר של המוסד, לנהל עמו משא ומתן על עסקת טיעון ובלבד שיסכים שהעונש שיוטל עליו הוא דו ספרתי. קרי עשר שנים.
כולם היו בזמנם אסירי X
גם לנחום מנבר, שהורשע בעבירות של מגע עם סוכנים אירנים ומכירת ציוד וחומרים לייצור נשק כימי, הוצעה עסקת טיעון דו ספרתית. הוא סרב להצעה, ניהל את משפטו, טען לחפותו, הורשע ונגזרו עליו 16 שנות מאסר. פרופסור מרכוס קלינגברג, סגן מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה, שריגל למען ברית המועצות, הורשע ונגזרו עליו 20 שנות מאסר. מרדכי ואנונו, הטכנאי מהכור הגרעיני בדימונה שחשף את סודות הגרעין של ישראל לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס", נשלח ל-18 שנות מאסר בכלא. לאלוף משנה שמעון לוינזון, שריגל גם הוא לברית המועצות, נפסקו 12 שנות מאסר.
כולם היו בזמנם אסירי X - מ"תיקים באפילה". המסקנה ברורה. אסירי X הם לרוב עובדים במערכות הביטחון של ישראל - צה"ל, הכור הגרעיני, המכון הביולוגי והמוסד, שעוברים עבירות חמורות על ביטחון המדינה ובתי המשפט פוסקים להם עונשים חמורים של לא פחות מ-12 שנות מאסר.
לכן אפשר לשער כי כנראה העבירות שיוחסו לזיגייר הם מאותו סוג: עבירות שעניינן מגע בלי אישור עם סוכנים זרים, או העברת מידע או חשיפת שיטות פעולה ופגיעה במבצעים.
בדיווחים בתקשורת האוסטרלית והגרמנית והישראלית פורסם כי זיגייר השתלם במשרדי עורכי הדין של יעקב נאמן. האם הוא עשה זאת כשהיה כבר איש מוסד? אם כן זה היה חלק מהכשרתו לקראת משימה, שאת טבעה איננו יודעים.
מה היו תוצאות המעשה המיוחס לבן זיגייר?
ב"דר שפיגל" פורסם כי זיגייר עבד בחברה שפעלה בעיר מילאנו באיטליה, שעסקה בסחר עם אירן ומכרה לה ציוד אלקטרוני. סוג כזה של עבודה בהחלט יכול להיחשב לסחר בינלאומי. הוא כרוך בפגישות עסקיות, בהעברת כספים, שינוע ציוד, פתיחת מכתבי אשראי ועוד. לפי פרסומים זרים, מדובר בחברת "חזית" של המוסד. השיטה של הקמת חברה כדי לחדור באמצעותה ליעד אינה חדשה, וארגוני ביון רבים עשו ועושים זאת. באמצעות חברת "חזית" אפשר למכור ציוד פגום. אפשר להחדיר "סוסים טרויאנים" למחשבים ולהשיג מידע על היריב ואפשר ליצור מגע עם אנשי היריב בניסיון לגייסם לעבוד עבורך.
איטליה היא מדינה ידידותית לישראל. בעבר היו לא מעט פרסומים שארגוני הביון שלה יצרו קשר הדוק עם המודיעין הישראלי. ראש שירותי הביון של איטליה בשנות ה-70 וה-80, אדמירל פלביו מרטיני, סיפר בספר שכתב כי אסף מידע עבור ישראל במהלך סיוריו בסוריה וכן הורה לארגונו ("סיסמי") לספק תיעוד לאנשי המוסד במבצע להעלאת יהודי אתיופיה. ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר, סיפר בראיון עמי כיצד פעל יחד עם שירות הביטחון האיטלקי לסכל פיגועים של ארגונים פלסטיניים ביעדים ישראליים באיטליה, בשנות השבעים. גם העובדה שהמוסד העדיף לחטוף את ואנונו ב-1986 מאדמת איטליה ולא בריטניה, מדברת בעד עצמה. זה לא נעשה על אדמת ברטניה מחשש לתגובתה הזועמת של ממשלת מרגרט תאצ'ר.
בהקשר של מכירת ציוד אלקטרוני לאירן, מעניין להזכיר כי בנובמבר 2008 הוצא להורג באירן עלי אשתרי, סוכן של ציוד אלקטרוני עבור הצבא ומשמרות המהפכה באירן, לאחר שהתוודה כי גויס על ידי המוסד והתבקש למכור ללקוחותיו ציוד שכלל רכיבים מודיעיניים לאיסוף מידע. הוא סיפר על מפגשים עם אנשי המודיעין הישראלי בתאילנד ושווייץ.
כותב שורות אלה לא יופתע גם אם יתברר שאף שירות מודיעין החוץ האוסטרלי (ASIS להבדיל משירות הביטחון הפנימי) המקביל למוסד, ידע והיה שותף.
השאלה הגדולה ביותר היא מה היו תוצאות המעשה המיוחס לבן זיגייר? האם רק גרם לנזק כספי כתוצאה מחשיפת שיטות הפעולה או שכתוצאה ממעשיו גם בני אדם מתו.