מנהיג "מחתרת בת עין" ישוחרר – למרות התנגדות השב"כ

עופר גמליאל, טרוריסט יהודי שלקח חלק ב"מחתרת בת עין", ישוחרר ממאסרו תוך שבוע, למרות התנגדות נחרצת של שירות הביטחון הכללי. ועדת השחרורים שליד בתי הסוהר החליטה היום (רביעי) לקצוב את עונשו של גמליאל – ובכך לשחררו. לבקשת השב"כ, השחרור יעוכב בשבוע כדי שהפרקליטות תוכל להגיש ערעור על ההחלטה.

באשר לחבר נוסף במחתרת בת עין, שלמה דביר, החליטה ועדת השחרורים לקיים דיון נוסף בעוד חודש. במהלך החודש הקרוב יעבור דביר הליך שיקומי וייבחן בידי גורמים מקצועיים כמו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים על מנת לבדוק אם אכן החרטה שהביע כנה.

גמליאל ודביר נידונו ל-15 שנות מאסר על חלקם בניסיון לפוצץ עגלת תופת ליד בית החולים מקסאד ובית הספר לבנות שכונת א-טור במזרח ירושלים בחודש אפריל 2002. השניים הורשעו בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של ניסיון לרצח ואחזקת נשק, וערעוריהם נדחו בבית המשפט העליון. הם סיימו לרצות עשר שנים – שהן כשני שלישים מתקופת המאסר. עונשם של שני חברים נוספים במחתרת, שחר דביר, אחיו של שלמה שנידון לשמונה שנים, וירדן מורג שנידון ל-12 שנים, נקצב, והם שוחררו לפני כמה שנים. מורג עזב את השטחים ועבר להתגורר בצפון הארץ.

במהלך משפטם של חברי המחתרת התברר כי הדרך שבה נבחר המטען – שתי לבנות חבלה, שני בלוני גז, מאות ליטרים של סולר וברגים רבים – נועדה לגרום למותם ולפציעתם של תלמידות ועוברי אורח חפים מפשע רבים ככל האפשר. רק בשל תקלה טכנית לא פעל המטען, שנוטרל בידי חבלני המשטרה. מורג ושלמה דביר נעצרו בקרבת מקום, ובעקבות חקירתם נעצרו גם שני חבריהם האחרים. גמליאל, ששלח את השניים אך נשאר ביישובו, נחשב למנהיג ולדמות הכריזמטית של קבוצת הטרור. במהלך חקירתם קשרו עצמם חברי המחתרת למעשי רצח של שמונה פלסטינים, בהם תינוק, בשנים 2002-2001, אך לאחר מכן חזרו בהם מהודאותיהם בעניין זה, וההאשמות לא הוכחו במשפט.

שלושה חשודים נוספים – רונן ערוסי, יוסף בן ברוך, שהוגדר כ"מוח" של הקבוצה, יזם את הרעיון ומימן את רכישת העגלה וכן פעיל הימין הקיצוני נועם פדרמן, שנחשד כי לבנת חבלה שהייתה ברשותו שימשה להרכבת המטען – נעצרו, נחקרו ושוחררו בהמשך, או שזוכו. ארבעת חברי מחתרת בת עין הסבירו לחוקרים כי פעלו תוך סערת רגשות ורצון לנקום בפלסטינים על רצח התינוקת שלהבת פס מירי צלף פלסטיני במהלך האינתיפאדה השנייה ב-2001.

הדיון היום בבקשת האסירים להשתחרר שחרור מוקדם הוא השלישי בחצי השנה האחרונה. בפעמים הקודמות דחתה הוועדה, בהרכב של שופט בית משפט שלום לשעבר, פסיכולוגית ועובדת סוציאלית, את הבקשות. נציגי השב"כ, מהאגף לייעוץ משפטי ומהחטיבה היהודית, טענו בדיונים כי שחרורם של השניים – במיוחד של גמליאל – "יתסיס את השטח" בקרב "נוער הגבעות" ובעיקר בקרב פעילי "תג מחיר". לטענת השב"כ בדיונים הקודמים, פעילים אלה מעריצים את גמליאל ורואים בו דגם לחיקוי ומקור השראה. בשב"כ חושדים גם כי גמליאל מחזיק בכמה סודות בקשר לפעולות של אנשי הטרור של "תג מחיר", אך מסרב למסור את המידע שברשותו. הם הציעו אף לו להיבדק במכונת אמת, אך הוא סירב לכך. עוד הדגישו נציגי השב"כ כי מדובר בעבריינות אידאולוגית חמורה ומסוכנת.

גמליאל ופרקליטיו טענו מנגד כי השב"כ מבקש למעשה להפוך אותו ל"משתף פעולה" ו"סייען", והוא אינו מוכן לכך. לדבריהם, גמליאל ודביר הביעו חרטה על מעשיהם ואף פרסמו זאת ברבים, בכלל זה בעיתונות של חוגי הימין הקיצוני. לצד זאת, הם הסכימו כי חופש התנועה של השניים יוגבל וכי יוצמדו להם אזיקים אלקטרוניים. השניים נהנים מזה כמה שנים מחופשות, שבהן בילו עם בני משפחתם ואף הביאו לעולם ילדים.

יצוין כי לוועדת השחרורים הוצגה חוות דעת של עובדים סוציאליים בשירות בתי הסוהר שמהם עולה כי השניים, המרצים את עונשם באגף התורני בכלא מעשיהו, נחשבים לאסירים המתנהגים היטב, עובדים בכלא, והם מבקשים לשקם את חייהם. נמסר כי הם עברו תהליך שיקום והשתתפו בסדנאות למניעת אלימות. הרב הראשי לצה"ל לשעבר, תת-אלוף (במיל') אבי רונצקי, ביקש בדיון השני לפני כחודשיים למסור עדות בוועדה, אך נדחה והתבקש להגישה בכתב. במכתבו ציין רונצקי כי הוא תומך ומלווה את השניים ומוכן לערוב אישית כי לא יפרו את תנאי שחרורם. רונצקי אף טען בזמנו כי ראש השב"כ יורם כהן וראש החטיבה היהודית התחייבו בפניו להסיר את התנגדותם לשחרור.

לקריאה נוספת:
צפו: פעולת הטרור היהודי נלכדה במצלמת האבטחה
מכונית פלסטינית הוצתה: "היום ברכוש - מחר בנפש"
מבוכה במשטרה: חשודים בטרור יהודי שוחררו ממעצר

בהכנת ידיעה השתתפה מור שמעוני

לפניות לכתב יהושע בריינר: joshjosh@walla.com
לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com