פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלחמת האין-ברירה של הצרפתים במאלי

      המספר הכולל של החיילים הצרפתים הפועלים במדינה אמור להגיע במהרה ל-2,500. פרופסור אלי בר נביא מסביר מה הסיכונים הטמונים במבצע ומה ייחשב בעיני הצרפתים להצלחה

      ב-11 בינואר, כוחות צרפתיים חדרו למאלי מבסיסיהם במדינות השכנות – בשלב הראשון מטוסי קרב ויחידות קומנדו ובהמשך כוחות קונבנציונליים, כולל טנקים ונגמ"שים. המספר הכולל של חיילים הפועלים במדינה המערב-אפריקנית אמור להגיע במהרה ל-2500. מה הם עושים שם?

      תזכורת קטנה: מאלי היא ארץ ענקית, פי שניים וחצי שטחה של צרפת, מדינת-האם הקולוניאלית אשר ממנו קיבלה עצמאות ב-1960. ככל המושבות האפריקניות לשעבר, המסגרת המודרנית של מדינת-לאום, על גבולותיה המלאכותיים, כוללת בתוכה מרקם של שבטים, עדות ועמים בעלי מגוון רב של תרבויות, לשונות וגזעים. אחד העמים הללו הם הטוארג של צפון המדינה – אוכלוסייה של רועים נודדים ממוצא ברברי המונה כמיליון וחצי נפש והשונה מבחינה אתנית-תרבותית הן מן הערבים והן מן האפריקנים המאכלסים את הדרום והשולטים בממשלה המרכזית. תביעתם להגדרה עצמית לבשה מלכתחילה אופי אלים. מרד ראשון פרץ כבר ב-1962, שנתיים אחרי העצמאות, ומרד שני ב-1990, אשר בעקבותיו זכו לכאורה שבטי הטוארג בשלטון עצמי. אולם הסכמי טמנראסט של 1991 לא כובדו מעולם. התפרצות שלישית הייתה רק עניין של זמן.

      לוחמי שבט הטוארג בעיר טימבוקטו, צפון מאלי, אפריל 2012 (AP)
      אוכלוסייה של רועים נודדים ממוצא ברברי. לוחמי טוראג בטימבקטו, בשנה שעברה (צילום: AP)

      המרד השלישי פרץ בשנת 2006. אלא שהפעם הופיע בזירה שחקן נוסף: "אל-קאעדה במגרב האיסלמי" (AQMI). בשלב הראשון, חברו הטוארג והכוחות המאליים נגד האיסלמיסטים, אך ב-2011 הם שינו צד. התגבש גם כוח איסלמיסטי חדש, "אנסאר דין" ("מגיני האמונה") בהנהגת אייד אג-ראלי, אחד המנהיגים ההיסטוריים של מרידות הטוארג. בשנה זו גם זרם מלוב, בעקבות הפלתו של קדאפי, נחשול של לוחמי טוארג וקיצוניים איסלמיים והוקם ארגון חדש – "התנועה הלאומית לשחרור אזאווד" (MNLA) שפתח במלחמת חורמה נגד הממשלה המרכזית בבמקו הבירה. תוך מספר שבועות הם השיגו את אשר לא הצליחו להשיג במשך עשרות שנים של מאבק: כל צפון מאלי נוקה מכוחות השלטון המרכזי וב-6 באפריל 2012 הוכרזה עצמאותה של אזאווד, השם ה"רשמי" של שטחי הטוארג. חודש לפני-כן, בעקבות ההשפלה הנוראה שנחל הצבא ה"לאומי", הפיכה צבאית בהנהגת קצין זוטר הפילה את ממשלו של הנשיא הנבחר, אמאדו טומאני טורה. אירוני הוא שהסרן הסורר אומן על-ידי האמריקנים, כמו רבים מחבריו שהצטרפו להתקוממות נגד הממשלה המרכזית.

      נפילת הבירה תפתח דרך להיווצרותו של "סאהליסטן" איסלמיסטי

      אלא שהברית בין הטוארג והאיסלמיסטים לא הייתה ברית בין שווים. אלה האחרונים נהנו מתמיכה כלכלית וצבאית מן האינטרנציונל הפונדמנטליסטי האיסלמי והשתלטו בכוח על שותפיהם. במהרה הם כפו את גרסת השריעה שלהם על האוכלוסייה המקומית, החלו לכרות איברים ולהרוס אתרים שלא נראו להם מוסלמים דיים וגרמו לקרוב לחצי מיליון תושבים לברוח על נפשם. בד בבד, הם המשיכו להתקדם דרומה ואיימו על עיר הבירה. בשלב זה החליטו הצרפתים, בעקבות קריאה נואשת לעזרה מנשיא מאלי, שאין מנוס מפעולה צבאית.

      זו הייתה החלטה לא פשוטה, במיוחד מצדו של נשיא סוציאליסטי שהרפתקנות צבאית זרה לתרבותו הפוליטית ואשר ביקש לשחרר את ארצו מכבלי ה"צראפריקה" (Françafrique), על כל מה שהמושג המזלזל הזה מקפל בתוכו: המסורת הניאו-קולוניאלית, אינטרסים כלכליים אפלים וידידות מפוקפקת עם רודנים. אם הוא החליט בכל זאת, הרי זה משום שלא הייתה לו ברירה. לבד מן העובדה שחייהם של כ-6,000 אזרחים צרפתים השוהים במאלי היו בסכנה, נפילתה של במקו הייתה פותחת את הדרך להיווצרותו של "סאהליסטן" איסלמיסטי, בדומה לאפגניסטן של הטליבאן, דהיינו בסיס טרור איסלמי בינלאומי במערב-אפריקה.

      כוחות של צבא צרפת במאלי, ינואר 2013 (רויטרס)
      הצרפתים הם כרגע די בגפם. כוחות צבא צרפת במאלי (צילום: רויטרס)

      לכאורה, הפעולה הצרפתית נערכת בתנאים אופטימליים. הבסיס המשפטי מוצק: הצרפתים הגיבו לתוקפנות שמקורה מחוץ לגבולותיה של מאלי, שכן רוב לוחמי הג'יהאד שהשתלטו על צפון המדינה הם זרים; והם פועלים לבקשתן המפורשת של הרשויות החוקיות המאליות ובהתאם להחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם. מבחינה מדינית, הם נהנים מתמיכתן של כל מדינות האזור - לרבות זו של אלג'יריה, אשר פתחה את שמיה למטוסים הצרפתיים וסגרה את גבולה עם מאלי על-מנת לנתק את נתיבי הבריחה של הטרוריסטים - וכן של הקהילה הבינלאומית בכללותה, לרבות האיחוד האירופי וארה"ב. ומבחינה פוליטית, בינתיים מובטחת לנשיא הולנד תמיכתן של הקואליציה והאופוזיציה כאחת, ושל דעת הקהל הצרפתית.

      סכנת ההסתבכות משמעותית

      עם זאת, מבצע "סרוואל", כשמו הרשמי, כולל גם סיכונים לא-מעטים. ככל שהוא יימשך ויגבה קורבנות, התמיכה בבית ובחוץ עלולה להתפורר. במהרה תישמע בחלק מדעת הקהל המוסלמית האשמת הניאו-קולוניאליזם ותגברנה הסכנות הנשקפות לצרפת ובמיוחד לבני-הערובה הצרפתים. מעל לכל, למרות התמיכה המילולית הגורפת, הצרפתים הם כרגע די בגפם. הכוחות שהובטחו על-ידי הקהילה הכלכלית של מדינות מערב-אפריקה (ECOWAS) מתמהמהים, צבא מאלי הוא כוח המיומן יותר לאונס וגזל מאשר ללחימה, נאט"ו שותק והאיחוד האירופי – כדרכו של האיחוד האירופי, ארגון עם המון soft power ומעט מאד hard power. האמריקנים תומכים באמצעי תדלוק באוויר ותקשורת והבריטים בהובלה אווירית – זה יותר טוב מכלום, אך לא בהרבה. בתנאים אלה, ובהתחשב בשטחה העצום של זירת הפעולה ובטיבו של יריב קנאי, חמוש ומצויד היטב, סכנת ההסתבכות היא משמעותית.

      מה אפוא ייחשב להצלחה? המבצע הצליח לבלום את התקדמות כוחות הג'יהאד דרומה. הוא חייב להימשך די זמן, בשילוב של הפצצות מן האוויר וכוחות קרקע, על-מנת למגר אותם מן הצפון. במקביל, על הצרפתים ועל בעלי-בריתם להכין את הצבא המאלי ואת חיל המשלוח של הקהילה המערב-אפריקנית להיות מסוגלים להחזיק את השטח. יש לקוות שפריז למדה משהו מטעויותיהם של האמריקנים בעירק ובאפגניסטן. להילחם בטרור זה דבר אחד, לכבוש טריטוריה הוא דבר אחר לגמרי. ימים יגידו.

      אגב, נותרו שבועות אחדים בלבד עד לעונת הגשמים...

      פרופסור אלי בר נביא הוא שגריר ישראל לשעבר בצרפת, מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית, חברתית ופוליטית של צרפת.

      המלחמה במאלי - כותרות אחרונות
      בשל הלחימה במאלי: אל-קאעדה שבו 150 בני ערובה באלג’יריה
      צרפת לקראת עימות קרקעי: כוחות שיריון בדרכם לצפון מאלי
      המורדים במאלי מאיימים: ”נגרור את צרפת לגיהנום”