האם הגיעה עת הנקמה של אובמה בנתניהו?

בשבוע האחרון שודרו במחזוריות תעמולות הבחירות שוב ושוב מחיאות הכפיים להן זכה ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאום בקונגרס במאי 2011. "כשנתניהו מדבר - העולם מקשיב", שיננו בליכוד ביתנו, אך מהביקורת החריפה של הנשיא אובמה שפורסמה אתמול על ידי העיתונאי ג'פרי גולדברג, עולה תמונה קצת אחרת. בליכוד ביתנו קוראים לזה קשב, גולדברג הגדיר את זה תסכול ואדישות; אובמה אפילו לא טרח להתעצבן מההחלטה הישראלית לבנות בשטח E1 בתגובה למהלך הפלסטיני באו"ם, וחושב שנתניהו "פחדן" שמוביל את ישראל לעבר בידוד מדיני.

גולדברג לא לבד. בתחילת החודש, לקראת השנה החדשה, פרסם הפרשן האמריקאי דיויד רוטקופף במגזין "פוריין פוליסי" מאמר בו חזה את עשרת הכותרות העיקריות שיעסיקו את הזירה הבינלאומית ב-2013. רוטקופף לא חזה שהעולם יקשיב לנתניהו, אלא להיפך; תחת הכותרת "ביבי נתניהו יעצבן את העולם", כתב כי "היקום נוטה לחזור על עצמו - העשירים מתעשרים, העניים הופכים עניים יותר, הצלחה מובילה להצלחות, יש סבירות של 85% שמזג האוויר מחר יהיה זהה להיום, וראש ממשלת ישראל הוא כאב קבוע בטוסיק (tush) של העולם, מבלי להטיל ספק בכוונותיו הטובות".

לכן, מעטים בירושלים הופתעו אתמול למקרא ההתבטאויות החריפות שציטט גולדברג מפי אובמה, והעריכו כי כמו בעבר, גולדברג, שנחשב למקורב לממשל אובמה, מעביר מידע מהימן מהבית הלבן לישראל. בחודשים האחרונים מתרבות ההערכות של גורמים מדיניים ודיפלומטיים הבקיאים ביחסים עם ארה"ב - כמו גם אירופה - לפיהן אחרי הבחירות יופעל לחץ מדיני עצום על ישראל לחידוש המשא ומתן. "הסבלנות של העולם לישראל הולכת ואוזלת, ואנחנו מאבדים את יכולת הקשב", אמר לוואלה! חדשות גורם מדיני בכיר, "זה לא התחיל עם הממשלה הזו אבל המדיניות של ישראל לא מאותתת שיש כוונה להפסיק לבנות בהתנחלויות, וכל עוד אין יוזמה או משא ומתן - אין שקט דיפלומטי".

פשפוש קצר בארכיון מגלה שמדי כמה חודשים מופיעה איזו הדלפה סנסציונית לגבי התבטאות כזו או אחרת של מנהיג בינלאומי נגד נתניהו, וכמעט תמיד זה יהיה על ההתנחלויות. באוקטובר 2010 הייתה זו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שזעמה על האישור לבניית 1,100 יחידות דיור חדשות בגילה; "מרקל רותחת על נתניהו ואינה מאמינה לאף מלה שלו", צוטטו בכירים גרמנים ב"הארץ" במשבר ההוא. חודש אחר כך, היו אלה המיקרופונים בוועידת ה-G20 בצרפת, שקלטו את נשיא צרפת ניקולה סרקוזי מכנה את נתניהו "שקרן" ואומר שהוא "לא סובל אותו", ואובמה משיב "לך נמאס ממנו, אבל אני זה שצריך להתמודד אתו כל יום". הקיטורים של מנהיגים בעולם על נתניהו אינם מאורע נדיר, אבל ישנה חשיבות גדולה יותר כאשר הם מתפרסמים שבוע לפני הבחירות.

לפני הבחירות בארה"ב, נפוצו אזהרות על "נקמה" של אובמה בנתניהו, על רקע טענות למעורבותו של ראש הממשלה הישראלי בקמפיין הנשיאותי וביקורת על תמיכתו המוצהרת ביריבו של אובמה, מיט רומני. מאז הבחירות, התחלפו האזהרות הללו בהערכות זהירות על הקו שהבית הלבן ינקוט בו בארבע השנים הקרובות ובניתוח השפעת הרכב המועמדים של אובמה למשרות הבכירות בקבינט על המדיניות כלפי ישראל בשלל נושאים; שתי סוגיות מרחפות כל הזמן ברקע - מערכת היחסים העכורה של הצמד בארבע השנים האחרונות, ומורת הרוח הבינלאומית - שרווחת גם במסדרונות הממשל - מחדלונו של נתניהו בנושא הפלסטיני.

האם תזמון הפרסום של גולדברג - שבוע לפני הבחירות - מאותת שהגיע זמן הנקמה? בליכוד זוכרים היטב מקרי עבר כמו בשנת 1996 כשהנשיא ביל קלינטון הפליג עד כדי ארגון מפגש פסגה מיוחדת כדי לסייע לפרס במאבק נגד נתניהו, אבל הפעם האיתותים זהירים יותר. בליכוד-ביתנו ובסביבת נתניהו נזהרו שלא לייחס רשמית לאובמה ניסיונות התערבות בפוליטיקה הישראלית, אך בחדרי חדרים בהחלט נלחשות הערכות שתזמון הפרסום אינו מקרי, וכי הציטוטים שהודלפו מהבית הלבן הן הקריצה הקטנה של אובמה לנתניהו על מאורעות החודשים האחרונים, ומסר לציבור הישראלי, שמאותת על החשש מהקמת קואליציית ימין שלא תאפשר התקדמות בהליך במדיני. בתום יום ארוך של התפתלויות, לפני מהדורות החדשות פרסם נתניהו, באמצעות מקורביו, תגובה לכתבה של גולדברג. הוא נזהר שלא לתקוף ישירות את הנשיא אובמה, אך בהחלט הדגיש כי הוא מתכוון לעמוד "איתן מול הלחצים הבינלאומיים", ולא יעשה "שום פשרות שיפגעו בביטחון אזרחי ישראל".

אחרי האזהרות הפומביות של נשיא המדינה שמעון פרס, ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, התבטאויות אובמה בהחלט סיפקו דלק נוסף לציפי לבני, שלי יחימוביץ' וכל מבקריו של נתניהו משמאל. בין אם אנשי אובמה אחראים לתדרוכי גולדברג ולעיתוי הפרסום, כדאי למלעיזיו של נתניהו להמתין; בסוף עוד יתברר כי ההתבטאויות משחקות לידיו של ראש הממשלה, כי בעיני תומכיו של נתניהו - אם כך הנשיא אובמה מדבר, כנראה שבאמת צריך מנהיג חזק. אבל ביום שאחרי הבחירות, כשנתניהו ידבר - לא בטוח שאובמה יקשיב.