פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שלוש שנים ל"תכנית מורשת": אז מה היה לנו?

      התכנית כוללת כ-300 אתרים ומיזמים ברחבי הארץ, כש-109 פרויקטים מתוכם כבר בוצעו, והשאר יושלמו בשבע השנים הקרובות. "מדינה שמכבדת עצמה לא יכולה להזניח אתרי המורשת שלה"

      לפני קצת פחות משלוש שנים, עלה ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שרי ממשלתו לישיבת ממשלה חגיגית בתל חי. שם, באתר הגבורה של יוסף טרומפלדור, הודיע נתניהו בקול תרועה על תכנית מקיפה ל"העצמת תשתיות המורשת היהודית" בישראל. "הקיום שלנו כאן תלוי לא רק בעוצמתו של צה"ל ובכוחנו הכלכלי והטכנולוגי", אמר אז. "הוא תלוי ביכולת שלנו להכיר ולהסביר את צדקת הדרך, להמחיש את הזיקה שלנו לארץ, קודם כל כלפי עצמנו וגם כלפי אחרים". נתניהו הציג רשימת אתרים ראשונית, שיזכו לתמיכה של מיליונים בשיקום ושחזור, ועורר סערה פוליטית כשהצהיר שיכליל את קבר רחל ומערת המכפלה ברשימה, למורת רוחם של הפלסטינים וגורמים בקהילה הבינלאומית.

      בנימין נתניהו וניר ברקת מסיירים בשכונת גילה בירושלים (לשכת העיתונות הממשלתית , משה מילנר)
      הצהיר כי גם קבר רחל ומערת המכפלה יכללו ברשימה, למורת רוחם של הפלסטינים וגורמים בקהילה הבינלאומית. נתניהו (צילום: משה מילנר, לע"מ)

      שלוש שנים אחרי, המהומה הדיפלומטית כבר כמעט נשכחה, אך התכנית הראשונית הלכה והתרחבה והפכה לאחת מתכניות הדגל של ממשלת נתניהו, אותה הוביל מזכיר הממשלה צבי האוזר, שאף הקים לצורך כך אגף מיוחד במשרד ראש הממשלה. כיום, היא מכילה כ-300 אתרים ומיזמים ברחבי הארץ, בהשקעה של כ-700 מיליון שקלים, מחציתם במימון ממשלתי ומחציתם במימון של גופים חיצוניים, לשיקום ושחזור אתרים בעלי חשיבות היסטורית, יהודית וציונית.

      היכל העצמאות בתל אביב, טחנת הקמח של מונטיפיורי בירושלים ושיקום צריף הנשיא בן צבי ברחביה בירושלים הם רק חלק מהאתרים שזכו כבר לשדרוג. בקרוב, התכנית תמותג מחדש כ"ציוני דרך", ותזכה לשפה גרפית ייחודית ולוגו מיוחד שיסמן את האתרים על תכניות הניווט השונות כדי להנגיש את המיזמים לעידן הדיגיטלי. נעץ גוגל מיוחד בצורת הצבר הישראלי יופיע באפליקציות של גוגל ו-waze יעטר את האתרים על המפות השונות ויאפשר קבלת מידע אינטראקטיבי בעת הביקור באתר.

      "מדינה שמכבדת את עצמה לא יכולה להרשות לעצמה להתייחס בהזנחה לאתרי המורשת שלה", אמר אתמול (שני) האוזר, בתדרוך מיוחד לכתבים. "ישראל הפסיקה לשקם אתרי מורשת מאז שנות ה-50. הנושא פשוט ירד מסדר היום הציבורי. היכולת שלנו כקהילה להתמודד עם אתגרי העתיד תלויה לא רק בכלכלה ובצבא אלא גם בחוסן הלאומי שלנו, להבין מאיפה באנו ולאן אנו הולכים. אנו מחויבים מוסרית לקחת את מה שקיבלנו מאבותינו ולהעביר לילדינו ונכדנו כדי לתת לדורות הבאים את הזכות לקבל את אותו מטען תרבותי ולשאוב ממנו את ההרשאה ולקחת אותו כחלק מרצף".

      "ראש הממשלה מתעניין, לוחץ, בוחן ומתקיל"

      בישיבת הממשלה השבועית השבוע הציג ראש אגף מורשת במשרד ראש הממשלה, ראובן פינסקי, את התכנית האסטרטגית הכוללת ליישום התכנית, המתפרשת על פני שבע שנים, שגובשה בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, והמועצה לשימור אתרים, ובסיוע מומחים חיצוניים, והיא נחלקת לתחום מורשת מוחשית ובלתי מוחשית (מיזמים דיגיטיליים לשימור והנגשת ארכיוני המדינה). 109 פרויקטים כבר בוצעו והושלמו - ובתוכם מיני פרויקט בשם "ציוניוני הדרך" שהעביר תקצוב ל- 100 מיזמים קטנים בסכום של עד 50 אלף שקלים, וכך שוחזר הריהוט ההיסטורי באחוזת דוברובין, הסליק בנהלל ותחנת רכבת העמק בכפר יהודע.

      עוד כ-187 מיזמים אחרים נמצאים בשלבי ביצוע ותכנון - בהם שיקום בית הכנסת עין קשתות ברמת הגולן, הקמת מוזיאון הרעות במצודת כ"ח בגליל, ותכנון מוזיאון איינשטיין בירושלים. בין היתר, כחלק מהתקציבים שמושקעים באתר ההרודיון, ישוחזר מבנה הקבר של המלך הורדוס, אחת התגליות הארכיאולוגיות המשמעותיות בשנים האחרונות, וייבנה מודל מונומנטלי שיהווה העתק מדויק של מבנה הקבר שיתנשא לגובה 25 מטרים.

      התוכנית המעודכנת כוללת כ-9 אתרים בשטחי הגדה המערבית כמו תל שילה או ההרודיון, אך האוזר ופינסקי מתעקשים כי אין כל פוליטיקה בהחלטות על האתרים שייכללו ברשימה. למרות זאת, סקירת האתרים הכלולים בתוכנית מגלה ייצוג לכל תקופות הנוכחות היהודית בישראל - החל מתקופת המקרא, בית ראשון ושני, תקופת היישוב העברי וראשית הציונות, ועד ימי הקמת המדינה, אך אינה כוללת אף אתר מתקופה שאינה מזוהה בלעדית עם היהדות כמו לדוגמא ממצאים מהתקופה הנבטית, הצלבנית, או הערבית.

      תכנית המורשת הלאומית צפויה לקבל במה נכבדה בהמשך השנה, בעקבות החלטת ועדת השרים לסמלים ולטקסים להכריז על נושא יום העצמאות כמורשת לאומית. "התכנית זוכה לרוח גבית ועוצמתית מראש הממשלה, שבעצמו מתעניין, לוחץ, בוחן ומתקיל", אמר האוזר, שאף העריך שהתקציב לא ייפגע במסגרת הגזירות הכלכליות הצפויות אחרי הבחירות.

      לקריאה נוספת:
      נתניהו על הגירעון: היה צפוי, לא ישפיע על האזרחים
      מקורבי נתניהו על אולמרט: "ביקורת חלולה ממנהיג שכשל"
      נתניהו באריאל: "האוניברסיטה היא לא סכנה לעולם"

      לפניות לכתבת טל שלו: tal_sh@walla.net.il