"המערך", איחוד של מפלגת העבודה ומפ"ם, היה הגלגול האחרון של תנועת העבודה בישראל, ששלטונה התקיים מאז הקמת המדינה. 29 שנה בשלטון הרגילו את תנועת העבודה שזהו מצב הדברים הטבעי. יריבתם העיקרית, תנועת החרות, גדלה בהתמדה, גם בזכות בריתות שכרתה עם גופים מרכזיים יותר, כגון המפלגה הליברלית וקבוצות נוספות. לקראת הבחירות של שנת 1977, נמשך הטון המלגלג שאפיין את תעמולת מפא"י מאז ומעולם בכל הקשור למנחם בגין, למפלגתו ולבעלי הברית שלו.
לחצו להגדלה
במודעה נראים בגין עצמו, בתצלום שבעליל אינו מחמיא לו, ומאחוריו שמחה ארליך, עזר וייצמן ואריאל שרון. וייצמן ושרון היו מי שהביאו לגיבוש הגוף הפוליטי שזכה לשם "ליכוד". בכך הביאו השניים לבחירתו של מנחם בגין לראשות הממשלה. וייצמן ושרון מילאו תפקידים בכירים מאוד בממשלות הליכוד, ואילו שמחה ארליך היה עתיד לשמש שר אוצר. וכך, אותה "תזמורת בצורת" שהמערך בז לה, הפכה לגרעין המרכזי של ממשלת ישראל בראשות בגין, בעקבות נצחון הליכוד בשנת 1977.
המדור "מהבוידעם של הקלפי" נערך בשיתוף הספרייה הלאומית בירושלים, והפריטים המופיעים בו לקוחים מאתר האוסף "אסיפת בחירות" שמפעילה הספרייה.
לכרזות נוספות:
בחירות 1961: כיבוש החלל הסובייטי יביא שלום לישראל
האיש השמן והאיש הרזה, גרסת 1951
בליכוד הזהירו: אם ינצח השמאל, נידרש לויזה בירושלים
מסע ל-1999: "המשתתף בבחירות מורד במלכות שמים"