פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בדיור הציבורי בבירה סובלים מהקור: "ישנים במעילים"

      בעוד תושבי הבירה משחקים בשלג ושבים לבית חם, אחרים שלא שפר מזלם, מתגוררים בדירות עמידר מתקלפות עם נזילות ובידוד לקוי. אם חד הורית: "מתכרבלים בשמיכה ומחכים שיעבור"

      בדיור הציבורי בבירה סובלים מהקור: "ישנים במעילים"
      צילום: עומר מירון, עריכה: גדי וינסטוק, מיכאל ברגמן, קריינות: אביב אברמוביץ'

      רבים מתושבי ירושלים המתינו בציפייה לשלג שהחל לרדת אתמול (רביעי) בעיר. אלא שעבור תושבי העיר המתגוררים בדיור הציבורי מדובר באסון של ממש. אותם תושבים המתגוררים בדירות מתקלפות של עמידר והדיור הציבורי סובלים מנזילות, בידוד לקוי, ובמרבית המקרים אין להם כלל חימום. אחת מאותם דיירים של הדיור הציבורי היא דוריס מזרחי, אם חד-הורית לשלושה ילדים, המתקיימת על אבטחת הכנסה ומזונות שמשלם הביטוח הלאומי. 3,000 שקלים בחודש, זה מה שמוקצב לה כדי לקיים משק בית ולהאכיל שלושה ילדים. "3,000 בקושי מספיק לשכירות ולחשבונות, אבל מסתדרים איכשהו, מתרומות של מזון, מעזרה פה ושם מעמותה כזו או אחרת, אבל שקל לא קיבלתי מהעירייה", היא מספרת. "אפילו ארנונה אני משלמת להם. אם אתה פונה ללשכת הרווחה, הם אומרים לך שמצבם יותר גרוע משלך".

      דוריס, אם חד הורית שגרה עם שלושת ילדיה בדירה ללא חימום בירושלים, ינואר 2013 (עומר מירון)
      "לנו יש רק חום ואהבה של אמא", דוריס מזרחי וילדיה (צילום: עומר מירון)

      כבר 14 שנה שמזרחי מתגוררת בדירה ישנה וקטנה בת שני חדרים עם שלושת ילדיה, בני 12, 13 ו-22. הבן הבכור גר בסלון, והיתר בחדר השינה של אמם. "אני לא מבינה איך נותנים לילדים מתבגרים לישון עם האמא שלהם", היא אומרת. "פניתי עשרות פעמים לעמידר, ובכל פעם אמרו לי שיש אנשים שאין להם גם את זה. 'את צריכה לחכות', הם אומרים לי. 'לאנשים אין בית'".

      בחורף הזה, ובעיקר בימים האחרונים, מזרחי וילדיה נמצאים לרוב מתחת לשמיכות. "כשילדים אחרים יחזרו ממשחקים בשלג, הילדים שלי יחזרו לבית קר. בכל הדירה ישנן נזילות", היא מעידה. "קפוא כאן, ואין לנו אפשרות להדליק חימום. אנו מתכרבלים מתחת לשמיכה, מתחממים אחד מהשני ומחכים שזה יעבור. אצלנו אין כלום, יש רק אהבה וחום של אמא". דבר אחד מפחיד את דוריס יותר מכל – הרחוב. "אני מסתכלת על ההומלסים ומתה מפחד", היא מספרת. "אנו כל הזמן חיים על הקצה, כבר היה לי צו פינוי. אם אני לא מוצאת כיצד לשלם את החשבונות לעמידר בסוף החודש אני בחוץ, עם הילדים והכל".

      שירה כהן, חיה מקצבת זקנה וגרה בדירה ללא חימום בירושלים, ינואר 2013 (עומר מירון)
      "הדירה קפואה". עשירה כהן (צילום: עומר מירון)

      הסיוט של מזרחי כבר קרה לעשירה כהן, בת 64, שמתגוררת עם בנה בן ה-44 שאינו עובד. קצבת זקנה של 2,500 שקלים היא הכנסתה היחידה. לפני מספר חודשים פינו אותה מדירתה, בה היא גרה כבר 44 שנה, ובמשך שבועיים היא התגוררה בספסלים הציבוריים הסמוכים לביתה, עד שהורשתה לחזור. "אני רק שמחה שחזרתי לכאן לפני שהתחילה הסערה", היא אומרת. "אלוהים יודע מה היה קורה איתי אם הייתי צריכה לעבור את השלג הזה בספסלים".

      בנה של מזרחי פלש לדירה בקריית יובל והתגורר שם שבע שנים. לפני ארבע שנים וחצי פינו אותו משם, ומאז הוא מתגורר בחדר השינה של עשירה, אשר עברה לסלון. רק חלק מרכושה שפונה מהדירה הוחזר לה. התנור היחידי שהיה לה ומד לחץ הדם נעלמו. "את המעט שהיה לי לקחו לי. הדירה קפואה ונזילות מים יש מכל מקום", היא מקוננת. "אין לנו מיטות, ואנו ישנים עם מעילים על הרצפה. יש לי חשבונות ארנונה, גז וחשמל, אבל אין לי מאיפה לשלם אותם. קר, אני רועדת מקור וישנה בלילה עם מעיל וגרביים כפולות". עבור מזרחי, השלג אינו סיבה לציפייה אלא לפחד. "יש אנשים שיש להם, והם יכולים לשחק בשלג ולחזור אחר כך לבית חם", היא מסבירה. "אני אפילו לא זוכרת מה זה לשחק. אין לנו מה לאכול, אני והבן שלי רעבים ועכשיו אומרים לי שיהיה קר יותר. אין לנו לאן לברוח ואפילו לא מעיל נוסף לשים עלינו".

      במוקד העירייה ומערך הכיבוי עובדים במתכונת מוגברת

      עיקר הנטל במהלך ימי הסערה היה על כתפיהם של לוחמי האש, אנשי כיבוי והצלה ירושלים. במשך הימים האחרונים נקראו הכבאים לעשרות פניות בעיר ובפרבריה, על מנת לחלץ כלי רכב שנתקעו בשלג או נסחפו בנחלים, לפנות תושבים שדירותיהם הוצפו וכן צירי תנועה. חמ"ל השירות בתחנה הראשית בגבעת מרדכי עבד במתכונת מתוגברת. מפקד שירותי כבאות והצלה, טפסר שמוליק פרידמן, סיפר כי "מתחילת הסופה טיפלנו בעשרות מקרים כגון עצים שנפלו, אנטנות שנעקרו, מרפסות שקרסו, 20 מקרי הצפות וחילוץ נהגים שניסו לקצר בדרכי עפר ונתקעו. לשלג יש כמה סכנות מיוחדת. עומס כבד מאוד בשלג שהצטבר עלול להביא לקריסת גגות ומבנים, שריפות כתוצאה מאמצעי חימום ולאחר תום ירידת השלג החלקה והצפות".

      גם מוקד עיריית ירושלים עבד במתכונת מתוגברת, ואף הוקם חמ"ל מיוחד לסערה. מחזיק תיק חירום, כבאות וביטחון בעירייה, עו"ד אלישע פלג, סיפר כי נפתחו שמונה מטות בעיר וכן הושכרו עשרות מפלסות וטרקטורים שפתחו את הצירים. "ארבע מפלסות מלח החלו לעבוד מאתמול אחר הצהריים. הפסקנו את הלימודים בשעה 12:00, ואני חושב שקיבלנו החלטה טובה", אמר. "אני מעריך שבסופו של דבר הפעם ירד שלג בכמויות גדולות. מקצת הרכבים מצוידים בשרשראות מיוחדות לנסיעה בשלג. סך הכל המוקד העירוני תפקד בצורה טובה ביותר, אגף הרווחה טיפל במחוסרי הדיור בעיר והניקוז עבד ללא תקלות".

      פלג סיפר כי עלות השכרת כלי העבודה יקרה מאוד. "אני סבור שכבר היום נוכל לשחרר מחצית מהכלים ההנדסיים כי עיקר העבודה תהיה בלילה", העריך. "סך הכל זה מאוד יקר לנו: 1,200,000 שקלים ליממה בודדת. צריך לזכור שמדובר באירוע חיובי. בשלג לא צריך להילחם צריך להיערך אליו, ואנו מקבלים אותו בברכה".

      לקריאה נוספת:
      בגלל השלג הכבד: הלימודים הושבתו, בחינות הבגרות נדחו
      בעקבות הסערה: הפסקות חשמל ברחבי הארץ
      בת חפר מוכת אסון: "בודקים מה אפשר להציל"

      לפניות לכתב: talk2yaira@walla.co.il