מקורות בכירים בממשל האמריקני מאמינים שאירן אחראית לשורה של מתקפות סייבר על בנקים גדולים שהתרחשו בחודשים האחרונים כך מדווח ה"ניו יורק טיימס". מאז חודש ספטמבר שותקו לזמן קצר עשרות אתרי אינטרנט, בהם אלה של בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ, וולס פארגו, יו.אס בנקורפ, ו-HSBC.
לפי ההערכות, גל הפריצה לאתרי האינטרנט היה תגובה להטלת הסנקציות על אירן ובתגובה למתקפות-סייבר שמבצעת ארה"ב בעצמה. בניגוד למתקפות קודמות, מדווח העיתון, הפעם הבחינו מומחי אבטחה כי ההאקרים לא ניצלו פרצות במחשבים בודדים, אלא פעלו כדי לחבר פרצות בשרתי "ענן" רבים המחברים את המחשבים זה לזה כדי להגדיל את עוצמת הפריצה. באופן הזה, "כמה כלבי צ'יוואווה הפכו לגודזילה רושפת-אש", כלשון הדיווח.
מפצח התולעת סטוקסנט: מתקפת הסייבר נגד אירן נכשלה / ראיון
מקורות רשמיים בוושינגטון טרם אישרו את הדיווח, אך לדברי מומחים ניכר שמדינה ארגנה את המתקפה על הבנקים, משום שלא הסתמן שעמד מאחוריה ניסיון גניבה אלא בעיקר ניסיון להפרעה ולשיבוש בו-זמני. כמו כן, לא דווח על גניבה של פרטי לקוחות מאתרי הבנקים.
קבוצת האקרים, שהזדהתה בשם עז א-דין אל-קסאם, לקחה אחריות בחודש ספטמבר לפריצה בהודעה שפורסמה באינטרנט, בטענה שמדובר בנקמה על הפצת הסרט "תמימות המוסלמים". ואולם, להערכת המודיעין האמריקני, הקבוצה שימשה כמסווה לפעולה אירנית.
"בממשל אין ספק שאירן עומדת מאחורי המתקפות הללו", אמר לעיתון ג'יימס לואיס, ששירת בעבר במשרד החוץ ובמשרד המסחר, וכיום משמש כמומחה לאבטחה במכון לאסטרטגיה וליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לדבריו, כמות המידע שבו "הוצפו" הבנקים הייתה גדולה עשרות מונים מזו שבו הוצפה אסטוניה ב-2007, במהלך מתקפה רוסית שכמעט מוטטה את מערכת המחשוב של המדינה הבלטית.
עיקר הדיווחים על הפריצה לאתרי הבנקים התקבלו ב-18-20 בספטמבר. בשעתו דווח כי לא נגרם נזק לתוכן האתרים אך כי פעילותם הואטה משמעותית לפרקי זמן שונים, וכי השירותים הניתנים לגולשים לא היו זמינים לחלק משמעותי מהציבור. לאחר המתקפות, לפחות שתי חברות - בנק אוף אמריקה" וג'יי פי מורגן צ'ייס הודו בתקלה, אך סירבו לייחס אותה למתקפה מכוונת. רשת אן-בי-סי ציטטה זמן קצר לאחר מכן גורם ביטחוני, שאמר כי מדובר היה בתגובה אירנית ישירה לסנקציות שנוקטת ארה"ב נגד הבנקים באירן.