עשרות אברכים הגיעו היום (ראשון) למנהלת השירות הלאומי-אזרחי בקריית הממשלה שבירושלים כדי לשאת בנטל ולהתגייס לשירות לאומי, על אף פקיעת תוקפו של חוק טל בחודש אוגוסט אשתקד וההתנגדות למהלך מצד חלקים בציבור החרדי. בחורי הישיבה מילאו טפסים, ובחודש הקרוב ישובצו לשירות במשטרה, בשירות בתי הסוהר, בשירותי הכיבוי וההצלה, במד"א, ביד שרה ובארגון עזר מציון.
בתחילת חודש אוגוסט 2012 פג תוקפו של חוק טל, שהסדיר את דחיית הגיוס של בחורי הישיבות, אחרי שבג"ץ קבע כי אינו חוקתי. בשל כך, הופסק גיוס בחורי הישיבות גם לשירות לאומי, שעמד בחודש יולי על 2,026 אברכים. כיום מתנדבים במסגרת השירות הלאומי 1,560 אברכים. עד להסדרת הנושא בחוק, הוחלט בממשלה להמשיך בגיוס האברכים לשירות הלאומי. "נוצר מצב שהוא אבסורד. יש אנשים שרוצים לשאת בנטל, יש מערך שיכול לקלוט אותם אבל לא מאפשרים זאת", אמר שר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, האחראי מטעם הממשלה על נושא הגיוס לשירות הלאומי. לדבריו, "יחד עם שר הביטחון עשינו לילות כימים כדי לפתור את הבעיה, ובסופו של דבר, הפתרון עבר בממשלה פה אחד". ההחלטה שהתקבלה על ידי השרים מכונה "גיוס משמר" והיא נועדה לשמור על קצב גיוס האברכים לשירות הלאומי כפי שהיה לפני פקיעת תוקף חוק טל. לדברי השר הרשקוביץ, בכוונתו לחוקק חוק שיאפשר את הרחבת הפרויקט.
דוד, בן 23 מירושלים ואב לשני ילדים, אמר כי "באתי היום למנהלת כדי להיות אחד מעשרות החרדים שבאו לשאת בנטל לצד העם בשירות הלאומי. באנו לתת את החלק שלנו למען המדינה". לדבריו, "הציבור החרדי עדיין חושש מעט, אבל יותר ויותר אנשים רואים זאת בצורה חיובית. יש קשיים בדרך אבל אפשר לומר שמתקדמים לכיוון הנכון". רפאל גבאי, אב לשניים מירושלים שהתגייס גם כן לשירות לאומי, הסביר: "החלטתי עם אשתי שכדי לעזור לחברה אצא לשירות האזרחי ואתנדב. נעזור כמה שאפשר לאנשים ולנזקקים". גבאי הוסיף כי המצב הכלכלי השפיע גם כן על ההחלטה להתנדב. "לעיתים האישה לא עובדת ואין ממה לחיות, אז החלטנו שאתנדב, ובהמשך נצא גם לעבוד קצת. אבל המטרה היא לתת בשביל החברה".
"מתייעצים עם רבנים"
בחור ישיבה המבקש להתגייס לשירות הלאומי עומד בפני שני מסלולי גיוס - שירות בן שנה, הכולל התנדבות במשך 40 שעות שבועיות בגופים השונים, וכן שירות בן שנתיים, הכולל התנדבות במשך 20 שעות שבועיות ואפשרות לשלב לימודים בישיבה. לשירות הלאומי רשאים להצטרף בחורי ישיבה נשואים, בני 22 ומעלה עם ילד אחד לפחות, או רווקים בני 26.
בתום השירות נפתחת בפני המתנדבים האפשרות להשתלב בשוק העבודה וכן לצאת ללימודים אקדמיים. ראש מנהלת השירות הלאומי, שר ג'רבי שלום, אמר כי 85% מבוגרי הפרויקט השתלבו בשוק העבודה ובלימודים הגבוהים. היתר לדבריו, חזרו ללימודים בישיבה. "אנחנו לא מכניסים אף מתנדב חרדי למקום שבו אינו מסוגל לשמור על אורח חייו. אנחנו בודקים שיש שם אוכל כשר ואין עמו נשים באותו החדר", הסביר שלום.
לדבריו, "אנחנו מתייעצים עם רבנים ואדמו"רים ומקבלים מהם הערות והארות - הכל כדי שהדברים ייעשו מתוך הסכמה". בדברים שנשא בפני המתנדבים החדשים אמר שלום כי "לא כל המגזר בעד, ואנחנו יודעים שאתם חווים קשיים. לחלקכם הוצאו הילדים ממוסדות חינוך כיוון שאתם משרתים. אני והשר הרשקוביץ נעזור ככל יכולתנו לסייע לכם להתמודד עם הקשיים הללו, שיהיה לכם הרבה הצלחה". שלום קיבל בעבר מכתב איום לביתו, שבו קבוצה שלא הזדהתה איימה על חייו ועל חיי משפחתו בשל פעילותו במנהלת. למרות האיומים, הוא מאמין שרוב הציבור החרדי לא תומך בהם, ומעריך שהתמיכה בשירות הלאומי תלך ותגדל.