חנאן היא תלמידת כיתה י"ב בבית הספר התיכון בג'לג'וליה. עד לפני כשנה הייתה בטוחה כי תעבוד כמורה, כמו רוב הצעירות הערביות שמסיימות את לימודי התיכון. אלא שפרויקט חינוכי-תעסוקתי בשם "הכוון קריירה" שינה לה את התפישה וכיום היא שואפת ללמוד תקשורת באוניברסיטה ולעבוד כעיתונאית. חברתה לכיתה, מיסאם, גילתה בעקבות הפרויקט החדש שבחירתה המקורית, להיות ביו-כימאית, היא הבחירה הנכונה עבורה. כעת היא פועלת במרץ כדי להשיג ציונים מעולים במבחני הבגרות ולהתקבל לאוניברסיטה טובה.
פרויקט "הכוון קריירה" הוא יוזמה משותפת של עמותת "קו משווה", משרד החינוך והרשות לפיתוח כלכלי. הפרויקט נועד לסייע לתלמידי תיכון ב-50 בתי ספר בחברה הערבית לשנות תפישה לגבי שוק התעסוקה ולזכות להכוונה מתאימה בבחירת קריירה. המיזם נולד לאחר שהתברר כי רוב הצעירים הערבים פונים ללמוד מקצועות "בטוחים", כמו רוקחות והוראה, מבלי לקחת בחשבון בשיקוליהם את הרצונות, השאיפות ואת היכולות שלהם ואת מצב שוק התעסוקה. שוק ההיי-טק, לדוגמה, הוא השוק המוביל ביותר מבחינת כמות המעסיקים אך למרות זאת, הצעירים הערבים חוששים לפנות ללימודי הנדסה וניהול מחשש שלא יתקבלו בסיום הלימודים לתפקידים במשרדי ההיי-טק.
"לצעירים יש לאן לפנות"
"המטרה היא להעניק את הידע והכלים שחסרים לצעירים ערבים כדי לקבל החלטה מושכלת כשהם בוחרים את המקצוע באוניברסיטה", אומרת יעל קאהן-שרון, מנכ"ל עמותת "קו משווה". "אנו בשום אופן לא קובעים להם מה ללמוד. זו החלטה עצמאית ופרטית. אנו רק מכניסים שיקולים נוספים לשיקולים הקיימים מדברים על מצב שוק התעסוקה, מספרים להם באילו מקצועות אחוזי האבטלה גבוהים ולאילו מקצועות יש דרישה בשוק", הוסיפה. לדבריה, "השיקולים היום הם 'מה ההורים רוצים' או 'מה הדוד שלמד המליץ לי'. אין פה שיקולים מעשיים - מה השוק צריך, היכן אפשר להתפתח. כמובן שהכול צריך להיות כפוף ל'מה אני רוצה ומה אני יכול'. אנו נותנים להם ידע וכלים כדי לחקור ולהחליט".
אנשי "קו משווה" חשבו תחילה לפעול עם אקדמאים בתחילת דרכם המקצועית, ולנסות לסייע להם. מהר מאד הבינו בעמותה כי יש לגרום לשינוי התפישה לגבי עתיד מקצועי בקרב תלמידי התיכון. "גיליתי שתלמידים בני המגזר הערבי הם חסרי-ידע לגבי המקצועות שפתוחים בפניהם ושעליהם להתאים בין דרישות השוק לבין נטיותיהם", מסביר ח'אלד עראר, מנהל בית הספר התיכון בג'לג'וליה המוסד החינוכי הראשון שנכלל בפרויקט. "עליהם להבין כי השוק הישראלי לא סגור בפניהם ושיש להם כתובת".
הצעירים הערבים מתמודדים עם כמה קשיים שלא קיימים אצל צעירים יהודים. עליהם לקבל החלטה בנוגע לתחום הלימודים שיבחרו באוניברסיטה כבר בגיל 17 או 18, בעוד צעירים יהודים מקבלים החלטה בנושא בגיל 21, לאחר השירות הצבאי. מדובר בהפרש גילאים משמעותי ביותר, שמעניק לצעירים היהודים בשלות רבה יותר בהשוואה לחבריהם הערבים בבחירת מקצוע לימודים. "בנוסף לכך, היהודים חשופים לתכנים הללו בתקשורת דוברת העברית. הרשת החברתית שלהם ההורים והחברים, גדולה הרבה יותר. יש להם תמיד עם מי להתייעץ", אומר עראר.
המפגשים במסגרת פרויקט "הכוון קריירה" מתקיימים פעמיים בשבוע במשך חודש וחצי, כאשר כל מפגש אורך ארבע שעות. במפגש הראשון התלמידים מספרים על החלום שלהם, מה הם שאפו להיות "כשיהיו גדולים". לדברי קאהן-שרון, זו הפעם הראשונה ששואלים את אותם צעירים במה הם רוצים לעסוק כשיגדלו. "מאוד קשה להם להתחבר לשאלה תחילה, אבל מהר מאד הם מספרים דברים מרגשים מאוד כי זו הפעם הראשונה שהם נשאלים על כך". בשלב השני של המפגשים הצעירים נחשפים למידע על שוק התעסוקה והם עורכים סיורים בחברות היי-טק, באוניברסיטאות ובחברות פרטיות. במהלך הסיורים הם נפגשים עם עובדים ערבים בכירים שמסבירים להם על האפשרויות העומדות בפניהם. "אנו מערבים גם את ההורים שמתוודעים לראשונה למה הבן או הבת שלהם רוצה לעשות, ולמה זה חשוב לו בכלל", מוסיף עראר.
קאהן-שרון מסבירה כי "לבתי הספר יש מחויבות להביא את ההורים למפגשים. הם מתלהבים מהתכנית כי הם מרגישים שגם להם אין את הכלים לעזור לילדיהם. הם מבינים שהילדים מקבלים ידע וכלים בתכנית שלנו ובשיחות עמנו אנחנו מפריכים להם הרבה מאוד דעות קדמות. אנחנו אומרים להם 'תשחררו, זה בסדר שתהיה לילד שלכם עוד שנה לחשוב על המשך עתידו. אם הוא יתחיל ללמוד בגיל 19 ולא בגיל 18 זה גם בסדר. תנו להם לחקור ולבדוק'". אחד הנתונים המפתיעים שהתגלו במהלך הפרויקט הוא שרוב המשתתפות הן בנות. בניגוד להנחה המוטעית, לפיה הצעירות הערביות לא רוצות לעבוד, מתברר שיש בהן רצון עז לכך. "זה הפתיע אותנו", מודה עראר. "בנות התעניינו במדעים ונרשמו לפרויקט. זה שינוי כיוון בחברה שלנו, משום שעד עכשיו נשים רבות הלכו ללמוד מקצועות שמבטאים פונקציה אימהית, כלומר להיות מורה ולחזור ב-14:00 בצהריים הביתה. אולי אלו ניצני השינוי בחברה שלנו".
הפרויקט פועל כעת כפיילוט בכמה בתי ספר, אך בקרוב מאוד הוא צפוי להתרחב ל-50 בתי ספר נוספים. "לא נראה לי שנחזה בשינוי דרמטי מהיר", אומר עראר. "מצד שני, מבית הספר שלי התקבלו כבר חמישה תלמידים ללימודי הנדסת תוכנה באוניברסיטה". אותם תלמידים שלקחו חלק בפרויקט יזכו למעקב צמוד של "קו משווה" במשך חמש שנים. עראר משוכנע שהפרויקט יסיר חסמים פסיכולוגיים מהצעירים בני המגזר הערבי. "זה משנה, זה מחדש, התלמידים מרגישים שיש להם אל מי לפנות. החסם שעמד לפניהם הוא פסיכולוגי והוא קיבע את המחשבה שלהם. עכשיו יש להם נגישות לידע. יותר ויותר תלמידים רוצים להצטרף לפרויקט", הוא מסביר. קאהן-שרון מוסיפה כי "אין לי ספק שהובלת שינוי חברתי משמעותי צריכה להתחיל בדור הצעיר. כאן נטוע הפוטנציאל לשינוי אמיתי - בהפיכת שוק התעסוקה לשוק שוויוני עבור אקדמאים ערבים, בשילוב שינוי התודעה בקרב המעסיקים".
לקריאה נוספת
מוסלמים בישראל: פחות ילדים, ומה שיעור הדתיים?
סטודנטים ערבים מרגישים בנוח ללמוד באריאל
גזענות בנצרת עילית: ילדינו לא יתחנכו עם ערבים
לפניות לכתב ניר יהב: nir_yah@walla.com