פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קצין איסוף: גלגולו של הסיכול הממוקד

      מה קורה כשמפקד תא תקיפה אומר "רשאי" והתוקף לא מחסל את המטרה? הצצה אל מאחורי הקלעים של תאי התקיפה באוגדת עזה - הדילמות, ההצלחות והאתגרים

      מבצע "עמוד ענן". בסאם, מפקד חוליית ירי בזרוע הצבאית של החמאס יצא מביתו בדרך לעוד פעולת שיגור רקטות לעבר שטח מדינת ישראל. המודיעין הישראלי מעביר לתא תקיפה של אוגדת עזה את המידע יקר הערך ומאותו רגע מתחיל מרוץ נגד הזמן לאתר את מיקומו ולתקוף אותו. בתא התקיפה של אוגדת עזה המכונה "חופת אש" הטלפון לא מפסיק לצלצל. מפקד תא התקיפה, קצין בדרגת רב סרן הנושא כומתה של חיל התותחנים, מפנה את תשומת לב של קצין המודיעין שיושב לצדו ומצביע על מסכי המחשב. הדמות כנראה אותרה. איש השב"כ שיושב סביב אותו שולחן מאתר במהירות את הכתובת ברחוב צדדי בלב העיר עזה. קצין המודיעין של יחידת 8200 מוסיף נתונים על המחבל וכוונותיו. קצין המודיעין של התא מסכם ואומר "מופלל".

      כעת ישקול מפקד התא את שלל הנתונים שהגיעו לשולחנו. הוא יבחר את האמצעי והחימוש מאחד המכלולים: יבשה, אוויר, וים לפני שיתקפו את המטרה. אחרי שיתקיימו כל התנאים לתקיפה הוא יאמר "רשאי" ואז תשוגר אחת מעוצמות האש של צה"ל מהאוויר, מהים או מהיבשה לעבר המטרה ותא התקיפה של אוגדת עזה ירשום עוד תקיפה מוצלחת. במהלך מבצע עמוד ענן רשמו תאי התקיפה של "חופת אש" באוגדת עזה 103 תקיפות שונות.

      משגרים, מנהרות ואמל"ח: תקיפות צה"ל ברצועה (דובר צה"ל)
      תקיפת צה"ל ברצועה במהלך "עמוד ענן" (צילום: דובר צה"ל)

      תא התקיפה המכונה "חופת אש" הוא ה"נכד" של הסיכול הממוקד שצמח על פי הגדרת גורמים בשב"כ אי שם בתחילת שנת 2000 ממוחם הקודח של אבי דיכטר, יובל דיסקין, עופר דקל, גבי אשכנזי, שאול מופז ובוגי יעלון. מידע מודיעיני רב נערם סביב שולחן אחד והבשיל לידי סיכול ממוקד נגד בכירי הטרור הפלסטיני. כך הלכו לעולמם המהנדס יחיא עייש, אחמד יאסין, סאלח שחאדה, חוסיין עביאת ועוד רשימה ארוכה של ארכי-טרוריסטים.

      מלחמת לבנון השנייה הגיעה, אך מידע יקר ערך נשמר בכספות ונבלם בגלל אגו ארגוני. אין מילים אחרות לתאר את האטימות כלפי קצין המודיעין של אוגדה 91 ששוטט בין יחידה ליחידה של אמ"ן בבקשה לאסוף מידע שיחזק את הדעה של מפקדו, תא"ל גל הירש, שיש להשאיר את כוחות הסדיר סביב הגדר כי העריך שפיגוע חטיפה הולך וקרב ומלחמה עשויה לפרוץ. החומות בלמו את כל הניסיונות למרות אופיו המרשים של אותו קמ"ן, אל"מ אבי לוין ז"ל, שלימים מונה לקצין המודיעין של פיקוד דרום במבצע "עופרת יצוקה" ונחל הצלחה כבירה. פועלו של הקצין והשפעתו הדרמטית על הישגי המבצע, טרם פורסמו.

      התשתית לתאי התקיפה החלה להתהוות במהלך "עופרת יצוקה"

      אגף המודיעין של צה"ל ביצע חשבון נפש עמוק ביום שאחרי מלחמת לבנון השנייה על רקע הביקורת הקשה שנמתחה על כך שמנע וחסם שימוש במידע מודיעיני יקר ערך שיכול היה להועיל באופן ניכר לכוחות בדרגים השונים. ראש אמ"ן דאז, האלוף עמוס ידלין, הנחה על הפלת החומה והגברת שיתוף הפעולה בין אמ"ן לשאר יחידות הצבא. המידע המודיעיני החל לחלחל למטה. שירות הביטחון הכללי הצטרף למאמץ מתוך הבנה שהמידע הזה יעיל גם כשמשלבים אותו במידע של ארגונים אחרים.

      חוסל ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי (רויטרס)
      סיכול ממוקד דורש את אישור הדרג המדיני והמטכ"לי. חיסול ג'עברי (צילום: רויטרס)

      במבצע "עופרת יצוקה" החלה להתהוות תשתית לתאי תקיפה באוגדת עזה. מידע מודיעיני מדויק שבאמצעותו מכוונים כלי תקיפה מהקרקע מהאוויר או מהים כדי לפגוע בזמן אמת במחבלים בעלי תפקידים שונים. באיטיות המאפיינת ארגונים גדולים התחילו כוחות היבשה, האוויר, הים, אמ"ן והשב"כ לאחד כוחות תחת הכותרת "מרכז האש של אוגדת עזה". בראש המרכז עומד קצין מחיל התותחנים בדרגת סא"ל, עתיר ניסיון בהפעלת אש מסוגים שונים. בזמן שגרה הוא יושב בשולחן המרכזי של האולם ומקדם איסוף מודיעין על מטרות שהוגדרו על ידי מפקד אוגדת עזה, תא"ל מיקי אדלשטיין, אך בזמן אמת הוא עסוק בציד של מחבלים לאורך כל רצועת עזה. מתחתיו פועלים צוותים שכונו מכלולים: מכלול ים, מכלול אוויר, ומכלול יבשה ובהם נציגים מהחילות השונים. בקומה התחתונה פועלים תאי התקיפה המכונים "חופת אש" כשבראש כל אחד מהם עומד קצין מחיל התותחנים בדרגת רס"ן. קצינים אלו בעלי עוצמה אדירה שכן ביכולתם לאשר תקיפות בלב העיר עזה נגד פעילי טרור מסוגים שונים ללא אישור הממונים עליהם ובניגוד לפעולת סיכול הממוקד שעוסקת בתקיפה של דמויות בכירות ותהליך קבלת ההחלטות מורכב וכולל אישורי הדרג המדיני והמטכ"לי כדוגמת חיסולו של אחמד ג'עברי.

      כיצד יודע המפקד מה מותר ומה אסור?

      המודיעין שמתנקז אל תא התקיפה מגיע מכלל יחידות האיסוף של הצבא כולל להק מודיעין, מספן מודיעין, ויחידות שונות באמ"ן והשב"כ. מפקד תא התקיפה שעבר הכשרה ממושכת ומפרכת מקבל "איתור" ומאשר תקיפה. השאלה המתבקשת במצב שכזה היא כיצד יודע מפקד תא התקיפה מה מותר ומה אסור? מפקדיו של מפקד התא מנסים לייצר לו גבולות ותחומי פעולה ברורים כדי שיפעל בזמן אמת ללא ספקות מאחר וכל דקה חשובה בתהליך קבלת ההחלטות. לא כל פיקסל על המסך הוא מטרה. מפקד התא יחקור אם הדמות נראית קטנה על המסך ואז אולי מדובר בילד. אם הדמות לובשת שמלה הוא יחקור כדי להבין שלא מדובר מחבל מחופש אלא באישה בלתי מעורבת בטרור. במצבים מהסוג הזה לא יאשר מפקד התא את התקיפה.

      בכל תא תקיפה יושב קצין מודיעין שתפקידו לספר את הסיפור של המקרה, לרכז את המידע המודיעיני ולהפעיל את הגורמים הנכונים שיסייעו באיתור מידע מודיעיני תומך לפני התקיפה. תפקיד מפקד התא הוא לאתר את החורים בגבינה ולאשר במידת הצורך את התקיפה. אחרי שנאסף די חומר משכנע שאכן מדובר במטרה אליה התכוונו על פי המידע המודיעיני שזרם לתא יכריז על כך קצין המודיעין בפני חברי התא ויאמר "מופלל". האחריות בקצה התהליך מונחת על כתפיו של מפקד שיכריז בפני התוקף את המילה "רשאי" - אות האישור לתקיפה.

      יש מגוון אפשרויות לתקוף את המטרה, אך מפקד התא אמור לבחור את האפשרות המדויקת ביותר כדי להקטין את הנזק הסביבתי והפעולה האגבית שעלולה להרוג אזרחים בלתי מעורבים בטרור. מפקד תא התקיפה ימתין עם האישור לתקיפה כדי להעריך את נתיב הבריחה של המחבל גם אם הוא נע בין הסמטאות. מרגע האישור לתקיפה תעבור המשימה לתוקף, שיכול במידה מסוימת לערער על החלטת מפקד התא.

      היו ויכוחים מסוג זה בתחילת מבצע "עמוד ענן" במקים בהם התוקף לא ביצע את התקיפה למרות שניתן לה אישור. במקרה כזה, התוקף רוצה להיות בטוח שהוא לא יהיה אחראי לפגיעה בבלתי מעורבים. מערכת היחסים בין מפקד תא התקיפה לבין התוקף מבוססת בעיקר על אמון. לכן מפקד התא צריך לפעול ולהראות שעשה את הכול כדי למנוע פגיעה בבלתי מעורבים, אפילו אם מדובר במטרה שתוך זמן תוציא אל הפועל פיגוע שיסכן חיילים ואזרחים.

      כשהשאלות מתרבות - התקיפה מושהית

      הקושי עבור מפקד תא התקיפה הוא עצום: איך הוא אמור לדעת מי יושב לצד המטרה ברכב שאליו הוא נכנס כעת או מי מתגורר במבנה שבחסותו הוא מתחבא? כשהמטרה עומדת בשטח פתוח אין דילמה, פשוט תוקפים. כשהשאלות מתרבות, התקיפה מושהית עד שכל המידע המודיעיני מתנקז לכדי תשובה ברורה.

      תא התקיפה של אוגדת עזה משתכלל ומגביר את קצב הפעולה שלו מאז הקמתו. בין השנים 2009-2010 בוצעו 10 תקיפות של "חופת אש" ברחבי רצועת עזה. בחודש שקדם למבצע "עמוד ענן", ביצעו תאי התקיפה של אוגדת עזה 15 תקיפות שונות ובמבצע "עמוד ענן" רשמו צוותי התאים את השיא מאז הקמתם לאחר שתקפו חוליות שיגור רקטות, נ"ט, הגנה אווירית, וחוליות שנערכו לפעולה הקרקעית של צה"ל.
      החמאס למד היטב את נקודות התורפה של צה"ל והחל לפעול באופן קבוע בקרבת מסגדים, מתקני ארגוני סיוע בינלאומיים, בתי ספר ואצטדיונים – אשר תחת אחד מהם אף נבנה מחסן נשק.

      תושבי רצועת עזה מביטים באצטדיון כדורגל שהופצץ על ידי צה"ל במבצע "עמוד ענן". דצמבר 2012 (רויטרס)
      אצטדיון שהופגז במהלך "עמוד ענן" (צילום: רויטרס)

      אלוף פיקוד דרום, טל רוסו, הגדיר את תאי התקיפה של אוגדת עזה כתא התקיפה החזק ביותר שפעל לאורך כל המבצע. כתוצאה מהתקיפות השונות נהרגו 68 מחבלים, אך גם 18 אזרחים לא מעורבים בטרור. מספר הפצועים לא ידוע. כשיחס ההרוגים בפעילות ארה"ב בעיראק או אפגניסטן שני אזרחים שנהרגים עם כל הריגה של מחבל, יש לצה"ל במה להתגאות בנסיבות האפשרויות.

      קצין תותחנים ראשי, תא"ל רועי ריפטין, הסביר את ההצלחה של תאי התקיפה באוגדת עזה כשטען כי מאחר ובתאים השונים פועלים המפקדים הזוטרים ביותר מכלל תאי התקיפה שיש לצה"ל ברמות השונות אזי מתקיימת משוואה שאין בה אגו והדרג הזוטר שפחות מחויב לארגון שלו רואה בהצלחת המשימה כמטרה. תאי התקיפה של אוגדת עזה עלו עוד שלב מאז מבצע עופרת יצוקה. האתגר הבא יהיה לראות באופן רחב יותר את המציאות דרך מסכי המחשב כי המידע המודיעיני של יחידות המודיעין בצה"ל ובשב"כ הולך ומשתפר ומחדד את התמונה הכללית. השימוש בה ישנה את פני המערכה.

      מי יהיה קצין המנהל האזרחי הבא?

      קצין מנהל אזרחי באיו"ש, תא"ל מוטי אלמוז, שנבחר על ידי הרמטכ"ל להיות קצין חינוך ראשי יסיים את תפקידו רק לאחר שיאתרו לו מחליף. עד כה הגיעו לראיונות שורה ארוכה של קצינים ביניהם אל"מ אילן מלכא, מפקד חטיבת גבעתי בעבר וקצין האג"ם של פיקוד מרכז בהווה. אל"מ מלכא, קצין מצטיין ומוערך אך הוגדר כקצין הבכיר ביותר שנפתחה נגדו חקירה אחרי מבצע עופרת יצוקה בעקבות תלונות על כך שבחודש ינואר 2009, במהלך המבצע, ביצע צה"ל מספר תקיפות על מבנה בשכונת זייתון, נהרגו -21 תושבים פלסטינים מבני משפחת סמוני שלא היו מעורבים בטרור. בעקבות הממצאים הראשונים, נפתחה חקירה פלילית. הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל במיל' גבי אשכנזי, הורה שלא לקדם את מלכא במסלול הפיקודי מבצעי בטענה שהורה על התקיפה מבלי להיות ער למידע המודיעיני סביב המבנה והימצאות אזרחים בקרבת אזור התקיפה. הפרקליט הצבאי, האלוף דני עפרוני, בחן את הפרשה וטען כי המח"ט לא נהג ברשלנות באופן המטיל עליו אחריות בפלילים. עוד טען הפצ"ר כי החלטות אל"מ מלכא לא חרגו ממתחם שיקול הדעת של "מפקד צבאי סביר" בנסיבות דומות.

      עקב החלטת הפצ"ר, יקודם תא"ל מלכא לתפקיד בדרגת תא"ל. יצוין כי אל"מ מלכא מעוכב בקידום כבר כשלוש שנים. עד כה לא הוחלט מי יתמנה לתפקיד ראש המנהל האזרחי אך נראה שמועמדותו של אל"מ מלכא ירדה מהפרק כמו מועמדותם של שאר המתמודדים. בשל כך, העביר תא"ל אלמוז מסר לרמטכ"ל רא"ל בני גנץ כי בשל האירועים ברחבי איו"ש והחשש מבעיות ביטחוניות מתגברות בפיקוד מרכז הוא מוכן למלא את שני התפקידים במקביל. התשובה השלילית מלשכת הרמטכ"ל הגיעה מהר מהצפוי וצה"ל ימשיך לחפש אחר מועמד לתפקיד.

      קצין איסוף - טורים אחרונים:
      קצין איסוף: האם חיל האוויר יביא את הניצחון?
      קצין איסוף: האם אינתיפאדה שלישית נראית באופק?
      קצין איסוף: האלוף הראשון שעלול לעמוד לדין בהאג