לקראת הבחירות לכנסת השישית, בשנת 1965, הוקמה רפ"י ("רשימת פועלי ישראל"). בראשה עמד ראש הממשלה לשעבר בן-גוריון, שהיה נתון במחלוקת קשה עם ראש הממשלה לוי אשכול. בן-גוריון דרש מאשכול לא לקבל את הקביעה של ועדת השרים שניקתה את שר הביטחון לשעבר פנחס לבון מאחריות על "עסק הביש" במצרים.
רפ"י קמה כמסגרת פוליטית על ידי דור חדש במפא"י, שכונה "הצעירים". אלו ביקשו להתקדם לעמדות של הנהגה במקום ההנהגה המזדקנת של מפא"י בראשות אשכול, ומשלא הצליחו להתקדם בתוך המפלגה, פרשו ממנה יחד עם בן גוריון. אישים כשמעון פרס, משה דיין, אבא אבן ויצחק נבון קמו נגד אנשי העלייה השנייה והשלישית שהמשיכו להנהיג את מפא"י.
מעבר למאבקים האישיים, ביקשה רפ"י לחדש את תנועת העבודה הישראלית ולהפיח רוח חדשה בציבוריות, בעיקר בתחומי הביטחון והמדיניות. הכרזה של רפ"י לקראת הבחירות מראה צעיר עז-מבע, בעל לסת חזקה, בלורית כמתחייב מהאיקונוגרפיה הסוציאליסטית של התקופה, ומבט הנישא הלכה ומעלה. הסיסמה פשוטה, חדה ותובענית: "עוז לתמורה!"
בבחירות ב-2 בנובמבר 1965 זכתה רפ"י בעשרה מנדטים. התוצאה הייתה מאכזבת. לימים, הצטרפה המפלגה לממשלת האחדות של אשכול, ימים ספורים לפני מלחמת ששת הימים.
המדור "מהבוידעם של הקלפי" נערך בשיתוף הספרייה הלאומית בירושלים, והפריטים המופיעים בו לקוחים מאתר האוסף "אסיפת בחירות" שמפעילה הספרייה.
לכרזות קודמות:
מלחמות בגוש השמאל? מפא"י נגד שאר מפלגות הפועלים
כך דורסים הבורגנים את כבשת הרש של הדמוקרטיה
הסופר השמאלני שכיכב בכרזה של מפלגת הימין