זכותנו על הארץ, גם לפי החוק הבינלאומי

טליה ששון טוענת שדו"ח לוי אינו מחזיק מים מבחינה חוקית, אך היא מתעלמת מכך שהמסמך החוקי היחיד שקבע זכות על הארץ הוא כתב המדט מ-1922 - שמעניק את פלשתינה כולה ליהודים

אפי חורי

במאמר שפרסמה החודש בוואלה!, התייחסה עו"ד טליה ששון לדו"ח השופט אדמונד לוי שעמד בראש הועדה שקבעה שזכותו של העם היהודי להתיישב בשטחי יהודה ושומרון. דו"ח לוי עוסק בשאלה המשפטית למי יש זכות על הארץ, ואילו טליה ששון כותבת שדו"ח זה אינו מחזיק מים מבחינה משפטית. במאמר משפטי לכאורה, מנמקת עו"ד ששון את טענתה בכך שבית המשפט העליון בישראל קבע שבשטחי יהודה ושמרון חל הדין הבינלאומי - תקנות האג משנת 1907 ואמנת ז'נבה הרביעית.

כמו אשת שמאל אמיתית, כשאין באמתחתה שום הסבר הגיוני לעמדותיה הפוליטיות, מדברת ששון בלשון משפטית גבוהה, אבל בלי תוכן ממשי. בדבר אחד ששון צודקת: החוק הבינלאומי אכן חל ביהודה ושומרון, ובתי המשפט בישראל קבעו זאת. ואולם, חזרתי וקראתי את המאמר שלה חזור וקרוא, והיא אינה מסבירה כלל מה אומר החוק הבינלאומי שהיא מדברת עליו.

חוק הוא מסמך מחייב, לא משהו מעורפל, והיא לא הסבירה אפילו במשפט אחד למה היא חושבת שלפי החוק הבינלאומי יהודה, שומרון ועזה שייכים לפלסטינים. היא מדברת על אמנת ז'נבה, אבל לא הסבירה איך אמנת ז'נבה אוסרת על יהודים להתיישב ביהודה ושומרון.

הזכות להתיישב נקבעה מפורשות

אז מה קובע החוק הבינלאומי? היו מספר החלטות לא מחייבות של האו"ם בנושא הסכסוך הערבי הישראלי, כולל זו שהכירה לאחרונה במדינה פלסטינית לא חברה, וכולל החלטת החלוקה משנת 1947 - אבל לא הייתה החלטה מחייבת בעניין הזכות על הארץ. כפי שגם הוזכר בדו"ח לוי, החלטה משפטית מחייבת דווקא כן התקבלה, אבל זה היה בשנת 1922, כאשר חבר הלאומים אישר את המנדט על פלשתינה.

בכתב המנדט נקבע למעשה שפלשתינה (ארץ ישראל) שייכת לעם היהודי. כתב המנדט קובע שמטרת המנדט שנמסר לבריטניה היא להקים את הבית הלאומי לעם היהודי, ונקבע במפורש שזכותו של העם היהודי להתיישב בפלשתינה, לרבות אדמות מדינה. הוזכר שיש לשמור על זכויותיהם האזרחיות של שאר חלקי האוכלוסיה בארץ, אבל זכויות לאומיות הוכרו לעם היהודי בלבד. כשהוקם האו"ם בשנת 1945, נקבע במגילתו שכל הזכויות הלאומיות שהוכרו על ידי חבר הלאומים ממשיכות להיות בתוקף, ובכך עוגנה זכותו של העם היהודי על על פלשתינה, שהיא בתוקף עד היום.

מובן ששאלת ההתיישבות והשליטה בארץ היא לא שאלה משפטית בלבד. טליה ששון, חברת מרצ, יכולה לטעון שמסיבות פוליטיות צריך להקים מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. אבל היא כתבה מאמר על דו"ח לוי, ומגדירה אותו כמאמר משפטי, בלי להתייחס לאחת הטענות המשפטיות המרכזיות שבדו"ח. היא קובעת באופן שרירותי שיהודה ושומרון שייכים לפלסטינים, ומהנחת היסוד הזו היא מסיקה מסקנות משפטיות שנשענות על מסמכים משפטיים כמו תקנות האג ואמנת ז'נבה, אבל בלי לנמק את הנחת היסוד.

טליה ששון לא לבד. גם ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לא מתאמצת להסביר לעולם את מקור זכותנו החוקית על ארץ ישראל. כפי שנחשף בוואלה!, סילבן שלום נאם בפני פעילי ליכוד, ובמקום להסביר להם את מקור זכותנו המשפטית על הארץ, כמו אחרון העסקנים הוא בחר לספר שאדמונד לוי היה פעיל ליכוד. חבל שזו הרמה של השיח בליכוד. נכון שיש לנו זכות היסטורית, טבעית ומוסרית על הארץ, אבל יש לנו גם זכות חוקית, ואם שרי הליכוד לא מזכירים את זה, אז למה כבר אפשר לצפות מטליה ששון?

הכותב, אפי חורי, הוא חבר ליכוד תושב רמת גן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully