לקראת הבחירות לכנסת החמישית, בשנת 1961, הייתה מפ"ם נושאת דגל הסוציאליזם. האידיאולוגיה של המפלגה צידדה בחברה שוויונית, שבה הפרט חי מעמל כפיו ותורם לטובת הכלל.
מפ"ם זכתה לתמיכה משמעותית בבחירות מאז קום המדינה. אלא שמ-19 מנדטים בכנסת הראשונה, ירדה מפ"ם ל-15 מנדטים בכנסת השנייה ולתשעה מנדטים בכנסת השלישית והרביעית. לפי תפיסתה, הירידה בתמיכה בסוציאליזם הטהור מבית מדרשה הייתה קשורה בתהליכים לא-רצויים בחברה הישראלית. במונחים של מפ"ם, החברה הישראלית לקתה בנטייה גוברת לבורגנות. הנהייה אחר החיים הנוחים, אחר הנאות אישיות וצריכת מותרות, הייתה לצנינים בעיניה של המפלגה הסוציאליסטית בעלת האידיאולוגיה הברורה.
הדברים מובעים בכרזה שלפנינו, עם הכיתוב "מי סולל את הדרך לבורגנות". לשיטתה של מפ"ם, סוללי הדרך למטה אל תהום הבורגנות הם צעירי מפא"י המפעילים את מכבש הכבד בעודם נראים קלי דעת ויהירים. אחריהם אשמים הליברלים, הנוהגים במכונית יוקרה, לבושים בחליפות של בורגנים. אחריהם, נלעג, ללא כלי רכב, אולי אפילו היסטרי, נראה מנהיג חרות, מנחם בגין, שמפ"ם אינה מחמיצה את ההזדמנות לעקוץ גם אותו.
המדור "מהבוידעם של הקלפי" נערך בשיתוף הספרייה הלאומית בירושלים, והפריטים המופיעים בו לקוחים מאתר האוסף "אסיפת בחירות" שמפעילה הספרייה.
לכרזות קודמות:
הסופר השמאלני שכיכב בכרזה של מפלגת הימין
סדר יום כלכלי: התותח הסוציאליסטי נגד שוק חופשי
"זה לא בשמים": חיסון לפוליו במקום לווינים