הדו"ח מעלה אבק: המדינה לא ערוכה להתמודד עם החטיפה הבאה

כשנה ושלושה חודשים לאחר שחרורו של גלעד שליט משבי החמאס, השמחה הציבורית משובו של והשקט הביטחוני היחסי ששררו עד כה בגדה השכיחו את הביקורת על המחיר הכבד שנדרשה ישראל לשלם – שחרורם של כ-1,027 אסירים פלסטינים. עם אישור העסקה, מיהר הדרג המדיני להכריז על הצורך הדחוף בהפקת לקחים לקראת משא ומתן עתידי על חטופים נוספים; ראש הממשלה דיבר בכאב על המחיר הכבד, שר הביטחון הזהיר מפני "מדרון חלקלק" בו ישראל צועדת ב-25 השנים האחרונות, במהלכן שיחררה מאות מחבלים בתמורה לגופות וחטופים ישראליים, ושרים בכירים שניסו לרכך את ההישג של החמאס הצהירו כי יש לקבוע כללים ברורים ונוקשים למען העתיד.

עם זאת, מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד: מאז עסקת שליט לא קיימו קברניטי המדינה אף דיון בממשלה בסוגיות הערכיות והאסטרטגיות השנויות במחלוקת או בהפקת לקחים עתידית בסוגיית המשא ומתן עם ארגוני טרור. יתרה מכך, על שולחנו של שר הביטחון מונחות קרוב לשנה המלצות אופרטיביות לייעול תהליכי קבלת ההחלטות בנושא בעתיד, אך הדרג המדיני טרם קיים כל דיון בהן.

בינואר 2012, הוגש לשר הביטחון דו"ח ועדת שמגר, שמונתה ביולי 2008 לבחון ולקבוע עקרונות ואמות מידה לניהול משא ומתן על שבויים ונעדרים. הוועדה, שבראשותה עמד נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, כשלצדו האלוף במילואים עמוס ירון ופרופ' אסא כשר, קיימה במשך שלוש שנים וחצי עשרות דיונים ותחקורים של בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון והשליחים השונים שניהלו את המשא ומתן מטעם ראש הממשלה בשנים האחרונות, ובסופן גיבשה שורה של כללי עבודה ברורים למקרה של חטיפות עתידיות. מלכתחילה הובהר כי עבודת הוועדה תסתיים רק כאשר שליט ישוחרר מהשבי, מתוך מחשבה שלא יהיה נכון להסדיר את הנושא כשדיון קונקרטי על חייל שבוי נמצא בעיצומו, אך מיד לאחר העסקה, הורה שר הביטחון לוועדה לסיים את עבודתה, ולפני קרוב לשנה הוגשו לו המסקנות.

"מדינה חפצת חיים לא תוכל להבטיח את האינטרסים החיוניים שלה ושל כלל האזרחים, אם לא נשנה את הכללים והתוצאות כפי שהיו בעסקאות ב-25 השנים האחרונות", אמר ברק עם הגשת הדו"ח, והצהיר כי יפעל לקדם את המסקנות בחקיקה או בתקנות, ויביא את הדו"ח לראש הממשלה, ולאחר מכן גם לדיון בממשלה. עם זאת, בחלוף כשנה, הדו"ח או מסקנותיו לא הובאו לדיון באף פורום קבלת החלטות בכיר, שאחראי בסופו של דבר על קבלת ההחלטה אם ובאיזה תנאים לנהל משא ומתן במקרה של חטיפות עתידיות. שורה של שרים בכירים אמרו לוואלה! חדשות כי לא התקיים אף דיון במסקנות הדו"ח - לא בממשלה, לא בקבינט המדיני-ביטחוני, ולא בפורומים המייעצים לצדו של ראש הממשלה – התשיעייה או השלישייה. בלשכות נתניהו וברק סירבו להגיב רשמית לפניית וואלה! חדשות, אך גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה אישרו כי הנושא לא עלה על סדר היום. במקביל, גורמים ביטחוניים אישרו כי הדו"ח לא הועבר לדרג המדיני, אך ציינו כי נערכו דיונים מקצועיים פנימיים בנושא אצל שר הביטחון.

"כולם היו בטוחים שיחד עם עסקת שליט יבוא האימוץ של מסקנות שמגר אבל העסקה התקבלה באופוריה, אז לא הרגישו שיש צורך לקדם את הדיון בנושא", אמר גורם מדיני בכיר לוואלה! חדשות. "התמיכה הציבורית עמעמה את החשש הפוליטי מביקורת, ובשנה וחצי האחרונות היה שקט ביטחוני יחסית בגדה, אז לא היה צריך להתמודד עם זה. אבל לנוכח החרפת המתיחות בגדה בשבועות האחרונים – חטיפה זה עניין של פצצה מתקתקת. יש על שולחן הממשלה מסקנות שאפשר לדון בהן מחר. לא מאוחר לקיים דיון בנושא".

בעשור האחרון ביצעה ישראל שלוש עסקאות חילופי שבויים עם ארגוני טרור. בינואר 2004 שוחררו כ-435 אסירים בתמורה לאזרח אלחנן טננבוים וגופות שלושת החיילים שנחטפו בהר דב - בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד. ביולי 2008, תמורת גופותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר, שחררה ישראל חמישה אסירים לבנונים, בהם המחבל סמיר קונטאר, ועוד 199 גופות. תמורת שחרורו של שליט שיחררה ישראל 1,027 אסירים פלסטינים, בהם 470 "כבדים" עם דם על הידיים.

גם בישיבת הממשלה הדרמטית באוקטובר 2011, בה אושרה עסקת שליט, שלושת מתנגדי העסקה - השרים אביגדור ליברמן, משה (בוגי) יעלון ועוזי לנדאו - הדגישו את הטיעונים האידאולוגיים נגד ניהול משא ומתן עם ארגוני טרור, החשש מהשפעות העסקה על מעמדה ההרתעתי של ישראל והסיכון הביטחוני הנשקף משחרור המחבלים. גם שרים נוספים, שתמכו בעסקה, הכירו בצורך למנוע או לפחות לצמצם את הדיון הרגשי המתלווה לסוגיה, והצטרפו לקריאות לקבוע כללים ברורים לעתיד, כאיזון לוויתור הגדול שישראל נאלצה לעשות בתמורה לשחרור שליט. "צריך לשנות את הכללים מהיסוד. האמריקאים, הבריטים ואחרים גיבשו כללים למקרים כאלה ובטח חלק מזה גם מתאים לנו", אמר אז ברק, שהודיע כי יפעל לקדם את המסקנות של דו"ח שמגר בחקיקה או בתקנות.

ועדת שמגר, שמונתה על ידי ברק בעצמו אחרי עסקת רגב וגולדווסר, הגישה את מסקנותיה בשני חלקים. במהלך 2010 הוגש דו"ח ביניים, שעסק בתהליכים הארגוניים שיסדירו את קבלת ההחלטות, ולאחר עסקת שליט השלימה את העבודה בשיחות נוספות עם המתווכים והנושאים ונותנים המעורבים והגישה את חלקו השני של הדוח, שעסק בעקרונות ובשיקולים הערכיים לעצם קיום וניהול המשא ומתן. מרביתו של הדו"ח נותר חסוי, כדי לא לחשוף מידע על מדיניות ניהול המשא ומתן הישראלית, אך הוא עוסק בצורה מקיפה בבחינת השאלה האם לקיים משא ומתן על שבוים ישראליים ובאילו נסיבות, מהם הגבולות המותרים ומיהם הגורמים המחליטים. בין היתר, החליטה הוועדה לוותר על השימוש בשליחים מיוחדים, כפי שנעשה עד היום, ולרכז את הטיפול בשבויים ובמשא ומתן בידי שר הביטחון, כשראש הממשלה והממשלה ישולבו בקבלת ההחלטות במידת הצורך.

"אם חס ושלום ייחטף מחר חייל על ידי החמאס, אני חושש מאוד שיטפלו בזה בצורה מזדמנת ואקראית כמו שטיפלו עד היום ולא על פי ההמלצות שאנחנו גיבשנו", אמר לוואלה! חדשות חבר הוועדה, פרופ' אסא כשר. "אף אחד לא דיבר איתי בנושא הזה מאז שהגשנו את הדו"ח ולא ידוע לי שאחד השינויים הארגוניים שהמלצנו עליהם התקבל". לדברי כשר, "הוועדה עשתה עבודה יסודית ביותר. אין אדם שהיה מעורב במשא ומתן כלשהו שלא דיברנו איתו ארוכות. ההמלצות שלנו מאוד ענייניות ואין בהן שום דבר פוליטי, פשוט צריך לדון בהן ולאמת אותן. לא הייתי מצפה שידונו בזה במהלך מבצע צבאי כמו 'עופרת יצוקה' או 'עמוד ענן', אבל בהחלט הייתי מצפה שידונו בזה אצל שר הביטחון ואחר כך בקבינט או אצל ראש הממשלה. הביורוקרטיה לא יודעת להתגבר על מצבי עומס, ולכן היא משאירה בצד נושאים חשובים. אני לא מבין איך הביורוקרטיה לא מצליחה לעבור את המנהג הזה של סחבת ולא לדון בנושא כל כך חשוב, ששר הביטחון בעצמו זיהה כנושא חשוב כשמינה אותנו לעסוק בנושא".

עוד בנושא
שמגר: "להפקיע נושא השבויים מידי ראש הממשלה"
נפגעי הטרור: "ועדת שמגר - מחטף של שר הביטחון"
המדינה תקשיח עמדותיה למשא ומתן על חטופים?

לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il