"האחים המוסלמים לא יסכימו לפצצה גרעינית אירנית מבלי שתהיה להם גם כן" - כך אומר אלוף (במיל') עוזי דיין בראיון לוואלה! חדשות. לדבריו, "ישראל חייבת להמשיך לאיים באופציה צבאית אמינה כי אם לא תהיה כזו - שום דבר לא יעצור את האירנים, ומדינות אחרות ישאפו להשיג נשק דומה. הראשונה שבהן תהיה מצרים. זה מצב מאוד לא טוב כי אז המזרח התיכון ייכנס למרוץ גרעיני והמועדון יהפוך להיות אספסוף. זה עולם בלתי יציב בהגדרה".
באוגוסט האחרון, בשיא המתיחות הפומבית בין ישראל לבין ארצות הברית סביב סוגיית הקווים הגרעיניים של אירן, דיין, בן 64, לשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי, הנחשב למקורב מאוד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, התראיין לעיתון "ניו יורק טיימס" וקרא לממשל האמריקאי להציג עמדה ברורה ובהירה בנושא האירני, כדי להוריד מהפרק את האפשרות שאירן אכן תשיג נשק גרעיני ותתקוף את ישראל. הקריאה הפומבית של דיין התפרשה כמסר ברור מנתניהו לנשיא האמריקאי, ברק אובמה. "לממשל אובמה יש מחויבות בעניין האירני, אבל קשה לדעת לאיזו רמה הוא יביא אותה. מה שרציתי להשיג באמירה היה שאובמה ילך צעד אחד קדימה ויחריף את הסנקציות. זה נעשה. הסנקציות מחריפות ומשפיעות על אירן", אומר דיין, אך מדגיש כי "הסנקציות אף פעם לא ישיגו את המטרה האולטימטיבית של ביטול הפרויקט, כי האירנים חושבים ששווה להם לסבול שנה או שנתיים כדי שכאשר יהיה ברשותם נשק גרעיני, יתייחסו אליהם אחרת, כחברים במועדון. צריך להרחיב את הסנקציות לכדי אמברגו על הנפט וחרם כלכלי. סנקציות לבדן אינן מספיקות הן צריכות להיות מגובות באיום של מכה צבאית אמיתית. רק זה יכול להביא לתוצאה שאנו מקווים לה - שאירן לא תפתח נשק גרעיני".
לדברי דיין, העיסוק בנושא האירני ירד מסדר היום העולמי בתקופה האחרונה, אך "באביב הכל יחזור. הנושא נדחה בגלל הבחירות בארצות הברית ועכשיו בישראל, אבל באביב הכל יחזור, גם מטעמי מזג אוויר. ישראל צריכה להמשיך להעלות את הנושא לסדר היום כי אחרת דבר לא ייעשה".
מאז פרש מצה"ל בספטמבר 2000, דיין מקדיש חלק ניכר מזמנו לפעילות ציבורית בתחום החינוך, הזהות היהודית והחברה. ביום שלישי השבוע ייפתח כנס שדרות לחברה, שדיין עומד בראשותו. אחרי שנים בצה"ל ובמערכת הביטחון, דיין מקפיד להדגיש את חשיבותו של הדגל החברתי, במיוחד על רקע "מערכה מדינית-ביטחונית בעולם הערבי, שבה השאיפה לדמוקרטיה ורווחה נרמסת על ידי איסלמיזציה רצחנית, המשתמשת בטרור וחותרת לנשק גרעיני". לדבריו, "במצב כזה של המשך טרור רקטי, איום גרעיני אירני, משבר כלכלי עולמי - לא יספיק צבא חזק, תידרש לכידות חברתית מאוד גבוהה. אפשר היה לראות את הסימנים לכך במבצע "עמוד ענן". לכן לדגל החברתי, במובן של חוסן חברתי, יהיו בשנים הקרובות משמעויות לא פחות מהחוסן הביטחוני".
"התקציב הביטחוני צריך להיות שותף למאמץ הכולל"
כנס שדרות, שיארח סוללה של פוליטיקאים ובכירים במערכת הציבורית לדיון בנושאים המרכזיים בחברה ובכלכלה, חוגג השנה עשור להיווסדו, ודיין מדגיש את גאוותו הגדולה במסורת ובמותג שהתגבש לו. "לפנינו לא היה כנס בנושא חברתי בישראל. כבר לפני עשר שנים, מהרגע הראשון התעקשתי על כך שהדגל החברתי יונף לצד הדגל הביטחוני, והתעקשתי להוציא את השיח הישראלי מהמשולש קיסריה-תל אביב-הרצליה". עוד לפני המחאה החברתית של קיץ 2011, דיין מדגיש, הוא הוביל את הקריאה להכיר בחשיבות של הלכידות החברתית והפנימית. "המחאה לא התחילה בשדרות רוטשילד אלא בשדרות. אנחנו העלינו את זה לתודעה, היום כולם כבר מדקלמים שהחינוך שווה לא פחות מביטחון".
"העניין החברתי הוא לא נושא לסיסמאות ברחוב רוטשילד. לא הייתי רוצה שסתיו שפיר תהיה שרת אוצר ולא שמיקי רוזנטל יהיה שר החינוך. למחאה היה תפקיד חשוב, היא במידה רבה הביאה לידי ביטוי דברים שהכשרנו להם את הקרקע תודעתית. עכשיו היא צריכה לחזור למגרש הראוי לה הפוליטי".
בסוף מדובר בעוגה שצריך לחלק אחרת. מאיפה לוקחים את הכסף, במיוחד על רקע האתגרים הביטחוניים שמצריכים תקציב ביטחון גבוה?
"אני כופר בזה שכל הסיפור הוא חלוקת העוגה, וכל הסיפור הזה עם החברתי המנותק מכלכלי הוא קשקוש. אי אפשר להשיג יעדים חברתיים בלי כלכלה צומחת ובריאה. בישראל יש כלכלה מצוינת בסטנדרטים בינלאומיים. אנשים עדיין לא מרוצים מהעניין החברתי וגם אני לא. הסיפור הוא במה אתה משקיע שיביא בסופו של דבר לכלכלה חזקה. החינוך הוא התשתית הלאומית הכי חשובה, וגם בראייה לטווח ארוך, ובמיוחד בתחום ההשכלה הגבוהה. את המאמץ השני צריך להשקיע בתעסוקה יצרנית וצמצום פערים, תוך התמקדות במקומות עבודה יצרניים בפריפריה ושיפור מאזן התשלומים לחלשים, גמלאים וניצולי שואה - נושא שאם המדינה לא תדאג לו, אף אחד לא ידאג לכך". לגבי תקציב הביטחון הוא מדגיש כי "בפרט לא אמרתי ביטחון. אחת ההחלטות של המדינה היום היא שהכסף צריך ללכת לבריאות, חינוך וביטחון. אני חושב לעומת זאת שהתקציב הביטחוני צריך להיות שותף למאמץ הכולל".
הכנס יעמוד בסימן בחירות 2013, וצפוי להציג שורה של סקרים המעידים על התחזקות הנושא החברתי-כלכלי כמרכיב בהשפעה, אך עם זאת, דיין מטיל ספק בכך שההכרעות מתקבלות על סמך שיקולים אלה בלבד. "בבחירות האלה זה יהיה נושא בעל משקל רב יותר מבעבר, אין ספק שזה זז, אבל כמה בדיוק אני לא יודע. כששואלים אנשים ביושר לפי מה הם מצביעים אלימות, עוני ושחיתות לא מגיעים למקומות הראשונים. בסופו של דבר צריך לראות איך המדינה מתנהלת על ידי אנשים שיודעים לדאוג למקור לבסיס של כלכלה חזקה, ורק אז איך עושים שינויים חברתיים".
"עדיף לעשות ופחות להצהיר"
דיין נחשב לאחד ממקורביו של ראש הממשלה ואף שימש כסגן של אחיו יוני במבצע במלחמת יום הכיפורים. ב-2008 הוא נכשל בניסיונו להיבחר לרשימת הליכוד, אך נתניהו נועץ בו ושומר על יקרו, ובמאי 2011 מינה את דיין לתפקידו הנוכחי, יו"ר מפעל הפיס. לדברי דיין, הוא חש "סיפוק גדול" ממקומו הנוכחי ומסביר בכך גם את סירובו להצעת נתניהו ושר הביטחון, אהוד ברק, להתמנות לתפקיד השר להגנת העורף. "אני מנוע מעיסוק פוליטי מתוקף תפקידי במפעל הפיס ואני לא עוסק בפוליטיקה. המחויבות שלי לפיס גברה מאוד, יש לי פה יכולת גדולה מאוד לעשות דברים. אני לא עוסק בפוליטיקה ואלה הסיבות שדחיתי את ההצעה לכהן כשר להגנת העורף".
במהלך עמוד ענן קראת לפעולה קרקעית רחבה. בסופו של דבר ראש הממשלה הלך להפסקת אש. האם אתה חושב שהושגה הרתעה מספקת?
"לא חשבתי שצריך לכבוש את הרצועה אלא להפעיל כלים נוספים, כדי להגיע לגביית מחיר גבוהה יותר ושיהיו לנו קלפים אסטרטגיים לגבי החזרה לשגרה. בסופו של דבר נגבה מחיר גבוה מחמאס והושגה הרתעה טובה, אבל ימים יגידו. הרתעה נבחנת רק בדיעבד אם הצד השני חושב פעמיים על משמעויות הפעולה שלו. חשבתי גם שנכון לגרור את המצרים בפירוש להצהרה חזקה יותר של פירוז סיני ומניעת הברחות הנשק לרצועת עזה, גם פה נראה איך הם ינהגו. בסך הכל המצרים הולכים לכיוון מאוד בעייתי".
בשבועיים האחרונים אנחנו עדים לעימות מדיני חריף בנושא הבנייה באזור E1, המחבר בין מעלה אדומים לירושלים. האם לא נכון היה להפגין מתינות רבה יותר בבנייה בהתנחלויות?
"את E1 מזמן היה צריך לבנות", אומר דיין, ששימש אלוף פיקוד מרכז בשנות ה-90'. "זה לא דבר שמשנה את המצב בשטח בצורה קיצונית, זה פשוט הפך לסמל במהלך הזמן, ולכן לא נכון לוותר בנושא הזה. אנחנו צריכים חיבור של מעלה אדומים לירושלים, וזה לא מנתק שום קשר בין יהודה לשומרון כי ההפרדה שם היא הפרדה מסלולית במערכת כבישים. ישראל צודקת בעמדה שלה כיוון שמי שהפר את כל כללי המשחק זה אבו מאזן. הרוצה בשלום קודם כל שישב למשא ומתן". עם זאת, הוא מוסיף בביקורת מרומזת, כי "בצד המעשי של החיים ביהודה ושומרון אני חושב שבחלק מהדברים האלה עדיף לעשות ופחות להצהיר. עצם ההצהרה הופכת לבעיה וזה נהיה סמל".
דייו מאמין כי "בפועל ייקח זמן עד שיבנו את יחידות הדיור הללו, ולפלסטינים יש בעיות משל עצמם. הם קיבלו מדינה וירטואלית בלי סמכות ובלי כוח, שזה קטלני במזרח התיכון. הם פתחו בתוך הפלסטינים את סוגיית הגבולות והצהירו על גבולות 1967. הם פותחים את עצמם למצב שבו כל אירוע טרור מעזה נמצא באחריותם, וזה בעצמו יכול להגיע לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אחרי שיתפזר האבק, הפלסטינים ישאלו 'מה יוצא לנו מזה?', ויבינו שגורלם צלוי בירושלים וושינגטון ולא באו"ם או ברמאללה".
לקריאה נוספת:
דיין: נתניהו וברק עוד לא החליטו על תקיפה באירן
עוזי דיין דחה הצעה לשמש כשר להגנת העורף
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il